The Velvet Underground & Nico

[amhay]

The Velvet Underground & Nico

מישהו מוכן להסביר לי על מה כל הרעש? האם הייתם מגדירים את האלבום הזה כאלבום הפאנק הראשון? ואפרופו פאנק - מה כ"כ חשוב ב Heroes של פטי סמית'?

 

[נרקומן ציבור]

פאנק? ממש לא.

ועל מה כל הרעש? תשמע ותבין, ואמלא, אז כנראה שהרעש לא תקף לגביך. ובזמן שאלבום יצא, זה היה מאוד אמיץ הן מבחינה מוזיקלית, והן מבחינת טכנים. בקשר לפאנק, אז תסלח לי, פאנק זה פיקציה. מבחינה מוזיקלית, לא היו חסרים שירים שמבוססים על אקורדים פשוטים דיסטורשן וצעקות גמלפני 77, פאנק הוא בעיקר אידיאולוגיה ורק אח"כ ישלו מאפיינים מוזיקלים איאלו ואחרים (שגמשתנים מלהקה ללהקה). אבל את המוזיקה שפשוטה שממנו הוא מורכב, ניתן למצוא בהרבה מקומות לפני "המהפכה".

 

[amhay]

א.שמעתיב.אהבתי,עכשיו אני רוצה להבין

 

[נרקומן ציבור]

אזתקרא כלמיני ביקורות

הרעיון המרכזי הוא התעוזה, השימוש בויולה הצורמנית, רעש גיטרות חסר צורה, התעסקות בסמים קשים ותוצאותיהם וסקס אלים ותוצאותיו כניגוד גמור לתנועת האהבה החופשית של התקופה, ובכלל כל אווירת האוונדגארדיות הזו שאופפפת את המחתרת, גמבהקשר של אנדי וורהול. ביקורות, ישהמון.

 

[amhay]

תודע

 

[pasteran]

ובכל זאת

הרבה רוח ומעט מאוד מוזיקה טובה

 

[פסיכי דה לה ליאור]

דווקא אני חושב שהאלבום כולל...

את שניהם! גם רוח טובה, סוף הסיקסטיז, אווירה פסיכודלית אבל בכל זאת לא זאת שאנו רגילים אליה, ההיפית, האהבה והאידיאולוגיה שבאים איתה... אלא הפעם ניו-יורק! אחחח ניו יורק! זה הקסם של האלבום, הלכלוך והזוהמה שבנגינה, הסמים, ניקו! ויחד עם זאת גם יש פה קסם אחר, מיוחד, שובה לב! "סאנדיי מורנינג" הפותח מכניס אותנו לאווירה השונה הזו... וזה מה שמיוחד באלבום המופלא הזה, חוץ מהחדשנות והנועזות, גם האווירה הפסיכודלית השונה שמתחברת נפלא עם מוסיקה מדהימה ביותר, כואבת, צורמנית ומכשפת!

 

[giba70]

בחייך, מוזיקה טובה מאוד!

רק תשים לב לסאונד ולתמליל של כמה שירים: Sunday Morning Femme Fatale Venus in Furs All Tomorrow's Parties I'll Be Your Mirror The Black Angel's Death Song מיוחדים מאוד בעיניי

 

[HelterSkelter1]

מסכים

עם כל הכבוד לרעש, לזוהמה ולהירואין-שיק של הולווט אנדרגראונד, האלבום הזה לא ממש מעניין. הוא לא מזעזע ולא קשה להאזנה במיוחד - פשוט שירי רוק'נ'רול פשוטים עם הרבה ליכלוך, אסתטיקה פאנקית וטקסטים ייחודיים יחסית (שלי לא ממש מזיזים). אולי יש פה איזו ייחודיות יחסית לסביבת הרוק של אותה תקופה, אבל זה עדיין לא עושה את האלבום לטוב, לדעתי.

 

[נרקומן ציבור]

עניין של טעם וזה..