The two-body problem - continued

[hooting owl]

The two-body problem - continued

שוב שלום לכולם,

תקציר הפרקים הקודמים: זוג לא-נשוי (אנחנו קצת אנטי-ממסדיים), אני ב-neuroscience ובן-זוגי בסטטיסטיקה. נרשמנו, התקבלנו, וכעת אמנם יש לנו צרות של עשירים אבל הן עולות לנו בשעות שינה - אז חשבנו שוב לבקש את עצכם.

המצב כרגע הוא ששנינו התקבלנו בשתי אוניברסיטאות מעולות, אך רחוקות מאוד אחת מהשנייה - אחת ב-east coast והשנייה ב-midwest. בן-זוגי מעדיף את אוניברסיטה X ואני מעדיפה את אוניברסיטה Y, אבל בן-הזוג מכיר בכך ש-Y מדורגת גבוה בשתי התוכניות (נוירו' וסטטיטיקה) ושהמנחה שאני הולכת לעבוד אצלו אם נממש קבלה שם הוא super-star שכל הסטודנטים שלו אח"כ הגיעו לסטנפורד ו-MIT. כך שמבחינת שיקולים אקדמיים טהורים אוניברסיטה Y מנצחת. לכן זה אולי מוזר שלא הצלחנו עד עכשיו לקבל החלטה...
כשזה מגיע לשיקולים שאמורים לשאת פחות משקל בהחלטה, אוניברסיטה X מדורגת גבוה יותר בדירוג הכללי ויש לה שם (זו אחת מה-Ivy league), היא מציעה יותר כסף (שמתקזז עם עלות המחיה למיטב הבנתנו), והאנשים בה ממש נחמדים: שנינו קיבלנו מיילים ממספר חברי פקולטה, שממש מחזרים אחרינו שם. במילים אחרות, יהיה "לא נעים" להגיד להם לא. בואו נגיד שכל זה זניח יחסית, Y עדיין מנצחת.

אבל לא.... כי בן-זוגי מודאג מהמידה בה הוא יצליח למצוא מנחה באוניברסיטה Y, והוא לא יכול להביע את הדאגה הזו במיילים לאף-אחד בארה"ב כי שם הדאגה הזו תתפס כגזענות: באוניברסיטה Y יש המון פרופסורים שחוקרים בדיוק את תת-התחום שבן-זוגי מתעניין בו, והם טובים ויש להם פרסומים לרוב. אבל - הם כולם סינים.
עכשיו, אין לנו משהו אישי נגד סינים, אז בבקשה לא לשפוט. אבל, לפרופסורים סיניים נוטות להיות מעבדות מלאות בסטודנטים סיניים אחרים, יש להם reputation כ-slave-drivers וכאנשים פחות חמים שפחות יוצרים קשרים ידידותיים עם הסטודנטים שלהם. אצל פרופסורים אמריקאים זה לא נדיר לראות מעבדות שהן מעין משפחה, והבנו שאצל פרופסורים סיניים זה לא כך. בדיקה מהירה באתרים של הפרופסורים הנ"ל מעלה שיש סטודנט מערבי אחד על כל 7-8 סטודנטים סיניים, ובעוד שברור לנו שהסטודנטים בוחרים לבוא לפרופסור ושהוא לא לוקח בכוונה רק סטודנטים סיניים, בן-זוגי מודאג מהאווירה שעלולה להיות במעבדות האלו. הוא רוצה (וצודק בכך שהוא רוצה) מעבדה שיהיה לו נחמד ונעים לעבוד בה ב-5 שנים הקרובות (למעשה קצת פחות, כי בתוכנית באוניברסיטה Y בוחרים מנחה רק בסוף השנה הראשונה). לכן הוא כרגע לא יכול להחליט בלב שלם על אוניברסיטה Y.

האם מישהו מכם מכיר ויודע מה באמת קורה במעבדות האלו ואיך באמת מתנהלים הפרופסורים הסיניים? האם לדעתכם כן קיימת דרך בה אפשר איכשהוא להביע את הדאגה הזו בפני מישהו באוניברסיטה Y (איש הקשר שבן-זוגי קיבל הוא דווקא לא סיני, אבל הוא גם לא חוקר את הדברים שמעניינים את בו-זוגי)? האם זה deal breaker או שלדעתכם כדאי ללכת על אוניברסיטה Y ולקוות שיהיה בסדר?

אני מקווה שלא שאלנו משהו inappropriate. מצד שני, פרט לכם אין לנו ממש את מי לשאול בלי שזה ישמע ממש רע.... מן הסתם אנחנו גם מרגישים רע עם עצמנו שהדאגה שלנו מערבת הכללה על קטגוריה שלמה של אנשים.

רב תודות!

 

[corrigenda]

לדבר איתם כדי לקבל החלטה

את שואלת שאלה לגיטימית - מערכת יחסים טובה עם המנחה היא קריטית בדוקטורט, ויש בזה אלמנט של התאמה תרבותית. זה לא סתם שחצי מהסטודנטים בקבוצה של הפרופ' הצרפתי הם צרפתים, חצי מהסטודנטים של הפרופ' הסיני סינים וכן הלאה.

לכן אני חושב שיהיה קריטי עבורו ליצור קשר עם הפרופ' האלה בהקדם ולנסות לשוחח איתם בסקייפ. לא להכנס לעניין התרבותי, אלא פשוט לומר שהוא סטודנט שהתקבל ובעל תחומי עניין משיקים והיה שמח לשוחח על אפשרויות מחקר איתם. הם מצפים לזה בתקופה הזו של השנה, וירצו לדבר עם מועמד חזק ששוקל להגיע לאוניברסיטה שלהם (ואם לא.... כבר קיבלת רמז שלא כדאי לעבוד איתם). תזכרי שאם הם בתחום שלו יש סיכוי לא רע שהם כבר ראו את קורות החיים שלו במהלך הקבלה או יודעים שהתקבל מישהו בעל תחומי עניין רלוונטיים. אם אתם שוקלים לנסוע לארה"ב ולבקר בשני המקומות לפני שתקבלו החלטה הוא יקבל הזדמנות להפגש איתם פנים אל פנים וזה אפילו עדיף.

אני ביקרתי כאן בכמה מקומות לפני שהחלטתי לאן ללכת, ואני יכול לומר שהפגישות עם המנחים הפוטנציאליים נתנו לי מידע חשוב ודי שינו את סדר העדיפויות שלי ב - 180 מעלות.

 

[idohatam]

לדעתי שווה לכם לנסות לבקר במחלקות כך תוכלו להפגש עם המנחים

הפרוספקטיבים ולהתרשם מהמעבדות שלהם. אתם גם יכולים לנסות ליצור קשר עם סטודנטים במעבדות ולשאול אותם מה דעתם על המנחה ועל המעבדה באופן כללי. בגדול ברור שיש משהו במה שבן זוגך אומר, זה מאתגר מספיק לעבור למדינה, גם אם נדמה שיש דמיון תרבותי בין ישראל לארה"ב עדיין יש אתגר במיוחד בשפה ובסבטקסט, נחמד שיש סביבה שמתחברים אליה בעבודה. בכל מקרה זה נכון שיש למנחים ממוצא סיני מוניטין של קשוחים בעלי ציפיות גבוהות מהסטודנטים שלהם אבל אני לא חושב שזה בלעדי להם נתקלתי במספיק מנחים מערביים שהיו פסיכיים לגמרי בדרישות מהסטודנטים שלהם (גם בישראל וגם בצפון אמריקה), באופן כללי האקדמיה זו חברה שעדיין תקועה אי שם בערבות הפאודליה אבל זה כבר דיון אחר, לדעתי אם לא תבררו לא תדעו.

 

[עופר ברנשטיין]

סוגיה בעייתית בהחלט...

ממה ראיתי ושמעתי אצלנו באוניברסיטה זה די תלוי באדם אבל כן יש רושם שיש יותר נוגשי עבדים מאשר מחבקים בקרב הפרופסורים מהמוצא הנ"ל. קחי בחשבון שלפחות אצלנו רובם לא 'באמת' סיניים אלא סינים זיוף מהונג קונג וטאיוון.
זה לא אומר שאין ביניהם אנשים נפלאים.
הבעיה האמיתית ממה שאני שומע מהסטודנטים אצלנו שכבר מגיעים לייעוץ היא פחות עם המנחים ויותר סכסוכים בין תרבותיים עם העמיתים למעבדה. המנחה, הסיני, יודע שהאדם המערבי מתנהג באופן מסויים ועושה, באופן מוצלח יותר או פחות, התאמות לכך. עמיתי המעבדה לעומת זאת מנהגים כאילו לא עזבו את המולדת הישנה. מדברים ביניהם בשפה שלהם (אגב, יש גם קליקות של מנדרינים וקנטונזים לא לשכוח), מץנהלים בקודי הנימוס שלהם (שיכולים להוציא אדם מערבי משלוותו) וכדומה.
ידוע לי על לפחות שלושה סטודנטים/יות שעזבו תוכניות לתוכניות והתמחויות אחרות בעקבות קשיים חברתיים במעבדות 'סיניות'. הרבה יותר מאשר במעבדות ה'גרמנית', ה'ספרדית', ה'רוסית' וה'איראנית' (שאגב, ישראלי ממוצע יסתדר בה הכי טוב על פי רוב).
אבל גם מוכרים לי שני מקרים של ברזילאי וקנדית שמסתדרים לא רע בשתי מעבדות סיניות לגמרי נפרדות. הבחור אמור להגן בקרוב על המחקר אפילו בקצב שיא של שלוש שנים.
שניהם השקיעו זמן בללמוד מעט את השפה וקודי ההתנהגות כאילו עברו ללמוד בסין.
כלומר, אפשרי...
איך התוכניות מבחינת קורסים? ריאלי להיפרד לשנה ואז לעבור ללימודים מרחוק?

 

[Gidi Shemer]

שב על ההמלצות על ביקור או לפחות סקייפ

מעבר לכך שאני חושב שהשם של אוניברסיטה כזו או אחרת ממש לא חשוב במקרה של שניכם, בנקודה של הפרופסור הסיני אני מבין את החשש. כמו שכבר נכתב פה, זה לא יהיה בלתי צפוי לראות סיטואציה של פערי תרבות, גם עם המנחה וגם עם חברי המעבדה. כמו כל הכללה, יש פה הכללה וסטיגמה ויש מספיק יוצאים מן הכלל, אבל זו לא היסחפות לטעון שיש דברים בגו.

אם יש רוטציות באוניברסיטת y בשנה הראשונה זה בהחלט יעזור. בכל מקרה, אם יהיה אפשר לבקר או לפחות להגיע לשיחות סקייפ בלי לשאול ״איך המנחה״ אבל לקבל איזו תמונה כללית תוך כדי השיחות, זה יכול לעזור.

אגב, אין צורך לחשוף את הפרטים של האוניברסיטאות שלכם, אבל אם במקרה אוניברסיטה y היא באיזור שלי (אני ב- UNC Chaple Hill) את מוזמנת ליצור קשר במסרים ואני יכול קצת לברר על אותם נוגדי עבדים פוטנציאליים

 

[hooting owl]

תודה לכולם!

אנחנו ננסה לעשות עוד בירורים לגבי הפרופסורים הנ"ל.

גידי, רב תודות על ההצעה! במהלך שהותי בפורום בחצי השנה האחרונה ראיתי בהרבה מקרים נכונות נהדרת מצידך לעזור לנו הסטודנטים המבולבלים, אז תודה גם על זה. במקרה שלנו, לא מדובר באזור צפון קרולינה...

 

[Philip Jr]

גידי יגיע לאיפה שאתם, זה בסדר

וכעת ברצינות, אין לי הרבה מה להוסיף פרט לזה שכמעט תמיד במעבר שכזה יש אסימטריה בין בני-זוג. כלומר, נדיר מאד ששני בני הזוג עוברים לג׳וב חלומותיהם, או האוניברסיטה הכי מתאימה להם וכו..
&nbsp
אני (אבל זו רק דעתי האישית המבוססת על חוויותיי כדוקטורנט) הייתי הולך על אוניברסיטה Y כנראה. יש לי כמה סיבות לומר זאת, למשל שמנסיוני בתחום הנוירו יש יותר עבודת צוות ושיתופי פעולה מאשר בסטטיסטיקה, ולכן מבחינה מקצועית גרידא יותר חשוב שאת תהיי בסביבה שבה יהיה לך קל לעבוד עם אחרים (ומי יודע, אולי גם לו יהיה אחלה..). אני אומר זאת גם כי מבחינה חברתית גם כך רוב החברים שלנו הם ממש לא מהמעבדה שלי.. אז גם אם יהיו קשיים חברתיים במעבדה, לפחות תוכלו לפצות עליהם על ידי בניית מעגלים חברתיים אחרים (כמו מהמעבדה שלך, או הקהילה הישראלית/יהודית, או מקומות אחרים). אני מבין את דאגותיו של בן זוגך, אבל לפחות מהתאור שלך לי נשמע שיטב לך באפשרות שמתאימה לך יותר, כי בסופו של דבר היא תתאים לשניכם יותר.
&nbsp
זהו, עכשיו סלחו לי בזמן שאלך לאכול חומוס מקופסא, בניגוד לגידי שלא רק מייעץ נהדר אלא גם מכין חומוס לבד!

 

[Gidi Shemer]

 

[עופר ברנשטיין]

עצלן... להכין חומוס לבד זה קל.

הבעיה היא למצוא את הגרגירים הנכונים.
חומוס קליפורני פשוט לא מייתר את אותו הטעם וקשה עד בלתי אפשרי להשיג גרגירים של חומוס טורקי או אפריקאי במקומותינו.
דווקא טחינה הלבנונים מייצרים ומייבאים לא רעות בכלל...

 

[Philip Jr]

שני דברים

א. יש הרבה דברים קלים (באמת קלים) שאני לא עושה.. לא בגלל שהם קשים, אלא בגלל שגם דברים קלים דורשים זמן לא מועט לפעמים. למשל, גם לא קשה לצבוע חדר בבית, ועדיין אני מתקשה למצוא את הזמן לעשות זאת..
&nbsp
ב. אכן קשה למצוא גרגירים טובים, בטח איפה שאני גר. לא בדיוק עיר גדולה עם הרבה אפשרויות.

 

[עופר ברנשטיין]

אבל חומוס גם לא לוקח זמן...

זמן נטו, אולי חצי שעה. אולי...
גרגירים...זה כבר סיפור אחר...
גידי, באיזה גרגירים אתה משתמש?
אנחנו גילינו שהשימורי קופסא של סייף וואי מכילים את הסוג הטורקי ואין להם כמעט בכלל טעם לוואי. ו...זה חוסך את ההשריה והבישול...

 

[idohatam]

זה מעניין, עד עכשיו קניתי את הגרגירים היבשים של וולמארט,

דווקא לא רעים בכלל. אפשר להכין כמות ענקית ולהקפיא. אבל זה עדיין סיפור עם ההשריה ובישול של כמה שעות, אם יש שימורים נורמאלים זה כבר אמריקה.

 

[Gidi Shemer]

אצלי תמיד עם גרגרים יבשים

לא שימורים.
וקונה ברשתות השונות, מה שיותר זול.

 

[חייבתלהגיב]

מהניסיון שלי באוניברסיטה שלי

אצלנו זה היה נכון לפחות בכמה מעבדות שהיכרתי - היו מרצים סינים עם מעבדות מלאות סטודנטים סינים מסין, שהתנהלו בסינית. לא יודעת כמה הם היו קשוחים, וכו', אבל לי, לפחות, מאוד מאוד קשה לשוחח עם (או להבין הרצאה של) רוב המרצים והסטודנטים האלה, בגלל המבטא הכבד ולפעמים חוסר ידע באנגלית (זה כבר יותר אצל הסטודנטים ופחות אצל המרצים) - ובאמת לא נראה לי נעים להעביר כך 5 שנים.
לגבי ה-slave drivers - אני לא בטוחה שזה רלבנטי באותה מידה לסטטיסטיקה כמו למקצועות כמו שלי (מדעי המוח) ששם יש מעבדות ובאופן כללי נטייה להעביד את הסטודנטים.
אני לא חושבת שיש דרך להביע את הדאגה ממרצים סינים באוניברסיטת Y - אבל אפשר אולי לנסות לקבל הבטחה למרצה מסוים / מרצים מסוימים (ש"במקרה" לא יהיו סינים).
ושימי לב שיש הבדל גדול בין מרצים סינים שהגיעו מסין (וסטודנטים) לבין מרצים וסטודנטים ממוצא סיני, שגדלו עם האנגלית, וכו' - אז כדאי לברר גם עד כמה סינים הסינים.

 

[אור302]

עדיף למצוא סיני אנטי-סינים.

הכי טוב, אחד ששונא שמקטלגים אותו לפי השם והזווית של העפעפיים שלו ורק מחפש לצאת מהקטגוריה הזו ולהדחיק את הסינית שרכש בילדותו. לא פעם זה מוביל אנשים להעריך במיוחד בני תרבויות זרות, כמו ישראלים. פגשתי כמה אנשים במצב הזה אבל לא סינים. אחת צרפתייה שעוסק במוזיקה אמריקאית ואחת צרפתייה שעוסק בתרבות רוסית. במקרה שתי צרפתיות.

 

[hooting owl]

תודה!

אחרי קצת שיטוטי אינטרנט בן-הזוג מצא ישראלי שלמד אצל מנחה סיני, ומכיר אישית חלק מהנפשות הפועלות, אז בשיחת טלפון קצרה קיבלנו המון מידע ששינה לטובה דווקא את דעתו של בן-הזוג על המנחים הנ"ל. כמו כן, הוא כתב מיילים עם שאלות בתחום שלו לכמה פרופסורים שם וקיבל תגובות מאוד נחמדות ואישיות, ככה שנפלה ההחלטה לטובת האוניברסיטה ב-midwest.

מה שלא ציינתי בהודעה המקורית הוא, שבן-הזוג עדיין נמצא ב-waitlist ל-dreamschool שלו (מבין אלו שנרשמנו אליהם. אני מניחה שהוא היה מעדיף את סטנפורד אבל לא נרשמנו שם). מדובר ב-U of Chicago ואני כבר התקבלתי שם.
אז למעשה ההתלבטות בין שני המוסדות הקודמים הייתה התלבטות מה לסמן כאופציה ב' שלנו, ולאיזה מוסד להחזיר תשובה שלילית כבר עכשיו. אז אכן החזרנו תשובה שלילית לאוניברסיטה ב-east coast, ונשארנו עם UW-Madison כאופציה ב'. מבחינתי גם מדיסון וגם שיקאגו הן אופציה א' - במדיסון המנחה נמצא בראש התחום שלו, הוא חוקר בדיוק-בדיוק את מה שאני רוצה לחקור, כל הסטודנטים שלו אח"כ הגיעו ל-positions מעולים והוא סופר נחמד. בשיקאגו המחלקה והתוכנית מדהימות, מלגות המחיה גבוהות, ויש כמה פרופסורים שאני יכולה לראות את עצמי עובדת אצלם. שתיהן טובות, אז we can't go wrong here, אבל בן-הזוג יעדיף את שיקאגו אם התשובה תהיה חיובית.

נוצר מצב מוזר בו אנחנו כבר יודעים שניסע, אבל כשכולם שואלים אותנו לאן אנחנו לא יודעים להגיד, וכששואלים אותנו מתי אנחנו גם לא יודעים להגיד כי בשיקאגו זה quarters system ומתחילים מאוחר יותר. סביר להניח שבשיקאגו יסחבו אותנו עד אפריל עם התשובה, ואני גרועה עם חוסר ודאות. אם למישהו מכם יש לתרום תובנות לכאן או לכאן על אחת מהאוניברסיטאות הנ"ל, אנחנו נשמח לשמוע.

בכל מקרה, אנחנו נצטרך לקנות מעילים!

 

[Gidi Shemer]

יופי, אחלה של התלבטות

את U Chicago אני פחות מכיר, אבל שמעתי רק דברים טובים, שלא לדבר על שיקגו (אם נתעלם לרגע מהעובדה שיש גם עונה שקוראים לה חורף).

את מדיסון ואת האוניברסיטה אני מכיר לא רע ובהחלט מקום מומלץ.
ויופי שהלך עם עניין המנחה

 

[Philip Jr]

איבדתי קצת את ההבנה של באיזה שלב אתם

*שניכם* התקבלתם גם ל - UChicago וגם למדיסון וכרגע ההחלטה בידיים שלכם? ואיזה מן התלבטויות יש לכם, לגבי איזה דברים? למשל, יש לכם חששות יותר לגבי הצד האקדמי, או הצד האישי של סגנון העיר, עלויות וכדומה?
&nbsp
אני מכיר את שיקגו היטב, את מדיסון לא רע, ויש לי חברים טובים בשניהם, אז אשמח לעזור כרגיל..

 

[hooting owl]

אני מצטערת שלא הייתי ברורה

כל אחד מאיתנו התקבל במספר מוסדות. כמובן שאלו בהם אחד מאיתנו התקבל והשני לא לא באים בחשבון, אז אחרי שמורידים אותם נשארנו עם:
2 מוסדות בהם שנינו התקבלנו (אחד ב-east coast שאותו כבר דחינו למרות שהוא מצוין והשני הוא מדיסון, שהתאים לי הרבה יותר מבחינת מנחה),
ומוסד אחד (U of Chicago) בו אני התקבלתי ובן-זוגי ב-waitlist.

אין באמת התלבטות, רק תקופת "חיכיון" לתשובה של שיקאגו לגבי בן-הזוג. ביקרתי בשתי הערים ומאוד אהבתי גם את הסביבה וגם את המחלקות בשתיהן. מכיוון שבן-הזוג מעדיף שיקאגו בצורה חד-משמעית בעוד מבחינתי ההבדל ביניהן הוא די קטן, אם הוא יקבל תשובה חיובית משיקאגו אז נחליט על שיקאגו.

תודה רבה על העזרה עד כה ועל הרצון לעזור הלאה!
אני בטוחה שעוד יהיו לנו המון שאלות, ואחרי שנדע לאן אנחנו נוסעים אנחנו מתכוונים לתרום חזרה לפורום בחיבור הכולל את כל הטיפים שלנו לתהליך - שיהיה לדורות הבאים של מועמדים.

 

[Philip Jr]

יופי, אז בהצלחה עם שיקגו

ובכל מקרה אני בטוח שיהיה לכם אחלה גם במדיסון. הצלחתם לעשות דבר קשה מאד, להתקבל לאותו המקום כזוג, באותו הזמן זה מאתגר.. במיוחד למוסדות מצוינים כאלו.
&nbsp
נמתין לעידכונים!