THE SIX WIVES OF HENRY THE VIII

Yaronimus

New member
THE SIX WIVES OF HENRY THE VIII

THE SIX WIVES OF HENRY THE VIII..... של ריק וויקמן. הגאונות שלו זהה לקית´ אמרסון.האומן הזה - שחיי הרוק המתקדם שלו פרחו והתרסקו לבסוף כמו מטאור הרוק המתקדם הרוויח מיליונים ועשה הופעות סולו פומפוזיות ויקרות (על הקרח לפעמים) - קיבל התקפי לב (בגלל שהייה שתיין וזללן ואוכל בשר גדול) בגיל צעיר ולבסוף פשט רגל וישן ברחוב. בקטע הרביעי - " ג´יין סימור", הוא עשה מין "אנתיטזה" מודרנית - גותית מדהימה לבאך, ואם הייתי יודע עליו בתקופה שהייתי מטורף על אמרסון לייק אנד פאלמר הייתי משתגע. בקטע הראשון הוא נותן מנגינה מדהימה, חיונית עם פאזות שונות כיאה לרוק מתקדם. אגב - האלבום הזה נתן לריק וויקמן מודעות עולמית גבוהה ונמכרה בטונות. אמנם הצליל טיפה מתכתי, אבל ההלחנה מורכבת ובעלת פאזות שונות, ונעה ממקצבים והשפעות שונות, מבאך, לרוק, לקאנטרי (בקטע קצר בשיר מס´ 3 -קת´רין הווארד), לקטעי סולו איטיים בפסנתר, לגותי, וגם לג´ז. הקטע השני- אן אוף קליבס פחות נחמד, והוא נוטה יותר לרוק שהייה בשנות השישים. התקליט כולל הופעות אורח של חבריו של ריק מיס ולכן יש לו צליל "יסי" מעט אבל כמובן - ריק וויקמן נותן את הטון. אני ממליץ לכולם לנסות את האלבום - במיוחד לאוהבי אמרסון לייק אנד פאלמר. הוא לא התבייש להיות פומפוזי והראה לעולם מה זה להיות אורגניסט גאון. אגב אם הוא לא הייה מצטרף ליס הוא הייה עושה עוד יותר בוכטות מאשר שעשה בקריירת הסולו שלו בזמן שהייה ביס.... ירונימוס
 
הנה עוד כמה מלים על וויקמן

איש קונטרוברסלי. נגן ענק ואחד המשפיעים היותר משמעותיים על סצינת הרוק המתקדם. לפני שהתגלה לעולם כווירטואוז קלידים, הוא הצטרף ללהקת Strawbs שם ביצע קטע סולו באלבום Just a collection of antique and curious שיצא לאור בשנת 1970. בקטע הזה הוא מערבב באך עם ג´אז ומטריף את הקהל (האלבום הוא בהופעה חיה). מי שיאזין טוב לקטע, יגלה בו כל מני ניואנסים שיחזרו על עצמם באלבום הסולו הראשון שלו שיצא ב 1973, ונסקר יפה מאד על-ידי הירונימוס (אם תרצה, אספר לך מי האיש). באלפום הזה וויקמן ראה את עצמו כפרפורמר, ולא כל-כך אקסטרווגנטי, כפי שהוא הפך להיות ביציאות הבאות שלו, שכמה מהן די הזויות, מלוהקות לא מי יודע מה, ובעייני נחשבות פלופ. כשבוחנים את האלבומים בהם ניגן וויקמן, ולא התעסק עם תפאורות, סולנים זייפנים, ומקהלות כנסייה, מגלים כשרון אדיר, רגישות והרבה הרבה טעם טוב. אם זה White Rock שהיה הפסקול הרשמי של משחקי החורף באינסברוק ב 1977 או Criminal Record בו הוא שוב בחר נושא, כמו בSix Wives, אלא שהפעם היו אלה אסירים מפורסמים בין גיבוריו. אסור לשכוח שויקמן הוציא עוד עשרות אלבומים בשנות ה 80 וה - 90, המשיך להכנס ולצאת מYes, חינך שני בנים להיות מוסיקאים מוצלחים ביותר (האלבום המקסים Jabberwocky שהוא הפיק עבור בנו אוליבר, שמנגן יחד עם Clive Nolan איש פנדרגון וארנה - 1999) או הבן השני, אדם, שניגן בשנות התשעים עם להקתו הראשונה של אביו, Strawbs. ולסיום, פרט שאולי לא ידוע לרבים: כולם ודאי מכירים את השיר הנפלא של Cat Stevens - Morning has broken, ואת ליווי הפסנתר הקלאסי. ובכן, זה ריק וויקמן, לפני Yes ולפני Six wives. ד"א, קאט סטיבנס ידע לזהות כשרונות - פיטר גבריאל מחלל עבורו בתקליט Mona Bone Jakon עוד ב 1970!!! יקי
 

Yaronimus

New member
תודה על המידע

אני ירונימוס (לא הירונימוס) ואגב האלבומים שלו מאוד נחמדים אבל A JOURNY TO THE CENTER OF THE EARTH (שהולחן יפה) די מוזר לי. קטעי האורגן לא נראים קשורים לסימפונייה, ולדעתי איכשהו הוא די מפריע לסימפוניה והסמפלים שלו לא משהו. כשאתה אומר הירונימוס אתה מתכוון להירונימוס בוש?
 
אני יודע שאתה ירונימוס

וסתם בשביל ההשכלה, גם הצייר ההולנדי קרוי על שמו של אב כנסייה מן המאה הרביעית, ששמו היה הירונימוס, והוא ישב בבית-לחם, ליד כנסיית המולד. כשתגיע לשם בעת שלום, תוכל לראות את הפסל שלו בחזית הכנסייה ולהכיר את מי שהחלטת לקרוא לעצמך על שמו. ולעניין וויקמן: מה שכתבת נכון מאד, ואני חושב שהתופעה, בגוונים אלה או אחרים, חוזרת על עצמה כמעט בכל האלבומים היומרניים שלו, שJourny הוא אחד מהם, וניתן למנות עליהם גם את No Earthly conection וגם את King Arthur שבחירת הנגנים והזמרים, בשניהם, היא בלתי ברורה בעליל. במקומות בהם וויקמן ביטא את כשרון הנגינה שלו, בלי להתעסק בכל מה שמסביב, הוא עשה זאת נפלא, ואת הדוגמאות הבאתי למעלה. בשנות ה 80 ו ה90, הוא נטה לכיוון גל חדש ופה ושם אפילו לקלאסי, שלא כל כך מוכר לי, לכן לא אחווה דעה. שמע בהנאה יקי
 
למעלה