"The Road as a School"
לבקשת גרסיה...
סוף שנת 1971. אחרי 4 אלבומי סטודיו ראשונים: Music From Big Pink The Band Stage Fright ו-Cahoots, שיצא ממש לא מזמן, "הלהקה", או The Band הגיעה ל-Academy of Music בניו-יורק כדי להקליט שם את אלבום הלייב הראשון שלה. 4 ערבים נקבעו שם שיהיו 4 הימים האחרונים של שנת 1971. מהערבים האלה לקוחים השירים שיופיעו באלבום הלייב Rock Of Ages שייצא לקראת סוף הקיץ של 1972. בשביל הערבים האלה של סוף השנה הלהקה הביאה Horns Section מיוחדת לתוספות לכמה שירים, בניצוחו של Allen Toussaint, שעבד איתם על ה-Horns בשיר Life Is A Carnival באלבום האחרון החדש Cahoots. Rock Of Ages נפתח עם ה-Introduction והנסיון שהם יעשו עם ה-Horns פה, ואז אלבום הלייב יוצא לדרך עם Don't Do It. שיר שהוא במקור של מרווין גאי ונקרא "Baby Don't You Do It", שהלהקה לקחה, עשתה לו את ה-Arrangement שלה, שינתה שמו ל-Don't Do It וממש הפכה אותו לשיר שלה. זהו שיר שהיא ביצעה רק בלייב בעיקרון (נסיון גרסת הסטודיו שלו מופיע כשיר בונוס ב-Cahoots). במקור הוא בוצע גם שם בהופעות הרבה מאוחר יותר בסט (השירים פה לא ממש לפי הסדר שהיו שם), אך זוהי פתיחה מושלמת לאלבום הזה ושיר שאני אישית מאוד מאוד אוהב. ה-Horns הוסיפו את המיוחדות שלהם ל-11 שירים, ביניהם השיר השני הנפלא פה King Harvest (Has Surely Come ובין השאר גם ל: Life Is A Carnival The W.S. Walcott Medicine Show Across The Great Divide וכמובן The Night They Drove Old Dixie Down, שבו לפחות בשבילי ה-Horns הכי מודגשים ומוסיפים, ביחד גם עם ההקדמה הקצרה שעשו לו ככה. "הלהקה" נשמעת נהדר ובמיטבה לכל אורך הרצועות באלבום. הלם ו-מנואל נשמעים נהדר, ריק דאנקו גם כן כשמצטרף (אני אישית ממש אוהב את ההצטרפות שלו והשירים בהם הוא מתפקד כ-Vocalist). האדסון נמצא בהרמוניה נהדרת בקלידים, במיוחד לצד ה-Horns Section בחלק מהשירים, ורובי רוברטסון מוביל את הלהקה כרגיל עם הנגינה המשובחת בשירים את רובם הוא כתב. אחד הדברים הכי יפים אצל The Band הוא ההרגשה הזאת של באמת להקה, כמו שמה. שיתוף הפעולה והחלוקה ב-Lead Vocals, מתופף שהוא גם סולן, גיטריסט מוביל שעושה קולות רקע, באסיסט שעושה גם Vocals ועוד...היה להם את שיתוף הפעולה המופלא הזה וכך בכל שיר ושיר כמעט אפשר למצוא משהו מעט מיוחד או שונה מהשירים האחרים או ממה שהגיע לפניו... ב-2001 האלבום הזה יצא במהדורת 2 דיסקים כשבדיסק השני נוספו עוד שירים שלא נכנסו לאלבום המקורי, כמו: Up On Cripple Creek הנפלא I Shall Be Released המרגש Time To Kill ועוד. מה שהוסיפו עוד בדיסק השני הזה הוא את ההפתעה ש"הלהקה" עשתה בהופעה הרביעית והאחרונה שם ב-Academy of Music, בהופעת ה-New Year's Eve של סוף 1971. הם העלו את חברם הקרוב והמורה הרוחני שלהם אפשר להגיד ממנו למדו הרבה וסיללו את דרכם לעבר המוזיקה והסאונד הפרטי שלהם - בוב דילן. יחד עם דילן עם ביצעו את: Down In The Flood When I Paint My Masterpiece Don't Ya Tell Henry ו-Like A Rolling Stone. כל ארבעת הקטעים האלה מופיעים בדיסק השני של האלבום (10 קטעים יש בו בכולל ביחד עם שירי הלהקה שלא נכנסו בדיסק הראשון) וביחד עם 18 הרצועות המקסימות של האלבום המקורי בדיסק הראשון, אלבום הלייב הזה עומד אצלי כאחד מאלבומי הלייב היותר אהובים. 4 שנים לאחר ש-Rock Of Ages יצא, הלהקה הגיעה ל-Winterland Ballroom ל-וולס האחרון שלה ולהופעה האחרונה בהחלט בערב הקסום שהיה שם עם כל האורחים והשירים. בסיום המרתון הענק של The Last Waltz, אחרי שכל האורחים עם הלהקה יחד שרו את I Shall Be Released הכ"כ מתאים לערב הנ"ל, אחרי הג'אם של כל מי שנשאר שם על הבמה, אחרי כל זה "הלהקה" הייתה מאחורי הקלעים והחליפה כבר בגדים. ביל גראהם הגיע אליהם ואמר שהקהל לא זז והם רוצים עוד. אחרי יותר מ-5 שעות, תשושים ודי בשוק מהערב האחרון שלהם על הבמה שהרגע קרה, הם חזרו לבמה ועשו עוד שיר אחד אחרון ביחד...השיר הזה היה Don't Do It. השיר האחרון אי פעם ש-The Band ביצעה יחד בלייב, הוא השיר שפותח את אלבום הלייב Rock of Ages שעליו אני כאן כותב. 4 שנים לפני ועם התוספות של ה-Horns ושל הדיסק השני, אלבום הלייב Rock of Ages הוא האלבום לייב שלהם. לא להוריד מהקסם הענק והאיכות של The Last Waltz שהוא נפלא גם כן. אך בתור אלבום לייב נטו Rock Of Ages מתעלה על הוולס האחרון (שהיה יותר "אירוע" ורק לציין שאני כ"כ אוהב את ה"אירוע" הזה האחרון בהחלט שלהם). רובי רוברטסון אמר ב-Last Waltz ש-"The road was our school". אני חושב שבהקלטות האלה של סוף שנת 71 הלהקה מקבלת את הציון הכי גבוה שאפשר על הבמה ומגיעה לשיאה אולי בתקופת הבית ספר שלה (אותו הם הפסיקו ב-76 באמצע התיכון, למרות שהיו ביכולת גבוהה ויכלו לסיים אותו מתי שבא להם בהצטיינות...). יחד עם אלבומי לייב ענקים אחרים שיצאו לאורך שנות ה-70, אלבום הלייב הזה של The Band עומד איתם באותה שורה, כאלבום ותיעוד הכי טוב לשמוע את הלהקה הכי להקה שיש בלייב... תוספת משהו אישית: אני יכול להגיד שזכיתי לחוות בלייב את Don't Do It, השיר שפותח את האלבום הזה (והאחרון כאמור שהלהקה ביצעה על הבמה 4 שנים מאוחר יותר). אומנם לא אותו דבר, אבל זה משהו קרוב אישית. ב-20 במרץ 2006 בהופעה השלישית שהייתי נוכח בה של ה-Black Crowes בלונדון, הם פתחו את ההופעה עם Don't Do It. גרסת הלייב של הקרואוז מבוססת ישירות על גרסת הלייב של The Band מהאלבום הזה, Rock Of Ages. אין צורך לציין שהם מבצעים את השיר נפלא, ופשוט יש לי חיבור מאוד אישי וטוב עם השיר הזה (בהמשך ההופעה הזאת אגב הם עשו גם את Long Black Veil, שמופיע באלבום הבכורה של "הלהקה" - Music From Big Pink). בנוסף לשירים האלה ה-Black Crowes מבצעים מדי פעם בהופעות גם שירים אחרים של The Band: The Night They Old Dixie Down The Weight Up On Cripple Creek רק בגלל ההיכרות הזאת לשירים של The Band שהקרואוז עשו, התעניינתי במקור וככה הגעתי להכיר את The Band. זהו עוד אחד מהסיפורים הכ"כ יפים איך מגיעים להתחבר ללהקה מסויימת בזכות להקה אחרת. זה קרה לי הרבה בחיים וזה קרה גם במקרה הזה. אני מקווה שעוד כמה שיותר אנשים יעלו חיוך קטן בכל פעם שישמעו את הבאס של The Band בתחילתו של Don't Do It מאלבום הלייב הזה, ובכלל שיגלו את מוזיקת "הלהקה" הזאת ויהנו מכל אלבום שלה.
לבקשת גרסיה...
