ביפן זה קצת שונה
התלמידים נשארים בבית-הספר עד מאוחר, אבל שעות אחר-הצהריים מוקדשים ל-部活 bukatsu - פעילויות במועדונים. כמעט כל תלמיד חבר במועדון מסויים - זה יכול להיות מועדון ספורט (כדורגל, בייסבול, קנדו), אבל גם מועדון דרמה למשל. את המועדונים מנהלים בסופו של דבר התלמידים עצמם, אבל הכל עובד לפי ההיררכיה היפנית המקובלת של סנפאי וקוהאי. בסופו של דבר מדובר בפעילות חברתית ולא בלימודים קשים. בכלל, אני לא חושב שהלימודים בבתי-הספר היפני נחשבים לקשים במיוחד - להפך. העומס הגדול מתרכז במבחנים המשמעותיים: מבחני הכניסה לתיכונים ומבחני הכניסה לאוניברסיטאות - שקובעים את העתיד. כדי להתכונן למבחנים האלה הרבה תלמידים הולכים לבתי-ספר משלימים (塾 juku) בשעות-הערב. בניגוד למבחני הבגרות והפסיכומטרי בארץ (וברוב העולם) שאפשר לתקן, את מבחני הכניסה לתיכונים אי אפשר לעשות פעם נוספת, מכיוון שתלמיד שרוצה לעבור מחטיבה לתיכון לא יכול לחכות שנה למבחן הבא. זה כמובן עושה את מבחני הכניסה לבתי הספר התיכונים למאוד פאטאלים. בכל מקרה, יש עוד גורם ללחץ, שהוא אולי אפילו משמעותי יותר, וזה הגורם החברתי.