The lost art of games that last

[Gameologist]

The lost art of games that last

מה המשחק(ים) האחרון(ים) שלמדתם ושיחקתם, שאתם חושבים שתשחקו באותה התלהבות גם בעוד 10 שנים? 20?
מה המשחקים שאתם משחקים שוב ושוב ואתם חושבים שלא תתעייפו מהם?

לי יש תחושה שמשחקים בימינו קצת מחפפים בעומק ו\או-replayability.

 

[C r o n o]

FFG? מחפפים בעומק?

להרבה מהם יש כמות תוכן ו-replayability מאוד גבוהים.

משחקים שאשחק בוודאות בעתיד?
Arkham Horror - אני משחק בו כבר כמעט שלוש שנים וחצי, והוא ראה עשרות רבות של משחקים. הרבה מהחלקים כבר בלויים (טוקנים בעיקר), ולא רק שאני לא מתכוון להפסיק, אני אפילו שוקל להזמין את הרפרינטים בשביל חלקים חדשים.
Cosmic Encounter - קניתי רק לאחרונה, אבל המשחק פשוט נהדר בעיניי. אסטרטגיה, שקרים, הומור, דיפלומטיה... והכל במשחק של שעה.
אני מתפתה להגיד שגם Rex, כי אני מאוד אוהב את הסגנון שלו, אבל לא שיחקתי בו מספיק כדי להחליט.
בעקרון, כל משחק שחלק גדול מהמשחקיות החוזרת שלו נגזרת גם מהמשחק עצמו (הרבה מגוון) וגם מהאנשים (דרכי פעולה שונות ומגוונות).

 

[Gameologist]

לא בדיוק, אבל בערך.

אולי עירבתי שלא בצדק בין שני נושאים.

אתה מדבר על משחקים כבדים למדי, ונשאלת השאלה: עם מי תשחק אותם, בעוד 10-20 שנה?
האם אתה מצפה לשחק עם אותה קבוצת שחקנים שאתה משחק בשנים האחרונות?
לדעתי זו מחשבה נאיבית קצת, במיוחד במקרה של ארקהם (בגלל משך המשחק). אבל אולי אני טועה.

בכל מקרה אלו משחקים עם עקומת למידה ראשונית תלולה מאוד ולא מתאימים ללא-גיימרים.

משחק עם עומק לאו דווקא חייב להיות כ"כ בלתי נגיש.
ויש לי תחושה שהמשחקים ש"ישרדו" הם המשחקים הנגישים יותר.

 

[C r o n o]

אוקיי, כאמור, קוזמיק אנקאונטר ורקס

אפשר להסביר את החוקים של שניהם בזמן מאוד קצר, וכל התחכום נובע מהשילובים בין היכולות והקלפים.
וכן, אני מניח שמשחקים כמו ארקהאם ידרשו חבורת גיימרים, אבל אני דווקא מניח (בצורה אופטימית מדי, אולי?) שאצליח לשמור על חברים כבדים יותר בסביבה.

בקשר לסיבות שמשחקים מסוימים ישרדו ואחרים לא...תראה, גם Dune (שעליו מבוסס רקס) וגם קוזמיק אנקאונטר הם משחקים ששרדו ונשארו פופולריים עשרות שנים. קוזמיק אנקאונטר הוא אחד המשחקים הפשוטים ביותר שיצא לי לשחק (מבחינת המכניקות), אבל חולית/רקס? פחות.
ותוך כדי שכתבתי את המשפט הקודם, פתאום נזכרתי ב-Magic Realm שדיברנו עליו פה לא מזמן. הוא משחק מורכב להחריד, ומשחקים אותו מאז 1979! אני מרשה לעצמי לחזור לנקודה המקורית שלי, בקשר ליתרון של משחקיות חוזרת שנובעת מכמה מקורות

 

[Gameologist]

השאלה היא פחות אילו משחקים ישרדו,

ויותר - באילו משחקים אתה תמשיך לשחק.

יש משחקים כמו Diplomacy (נולד 1959) שלמרות שהם יצירות מופת, מעטים משחקים אותם - בגלל שהמשחק אינו מתאים לאורח החיים המודרני.

במחשבה שניה נראה לי שאני מחפש את אותן ה"קלאסיקות המודרניות" - משחקים מהודקים ואלגנטיים, עמוקים וממצים, שישמרו על ערך replayability גם אחרי מאות משחקים.

 

[ק ו ש ק ו ש 1]

שאלה טובה

לך יש משחק כזה ??
אשמח לשמוע

 

[Gameologist]

לא הרבה.

אני מנחש שהמשחקים האבסטרקטיים יותר הם בעלי שרידות גבוהה יותר.
Hive, Tzaar, Hey! That's my fish...

וגם משחקים עם אלמנט חברתי חזק וחוקים פשוטים יחסית למשל Bohnanza, Chinatown.

 

[טלד]

דווקא בעייני

הרמה הכללית של המשחקים שיוצאים בשנים האחרונות בעליה מתמדת. המודעות לכל מיני דברים שהופכים משחק לפחות טוב (כמו idle time, למשל) גבוהה.

אני אסתכן ואומר שכל מיני משחקים "קלאסיים" כמו פורטו ריקו ומתיישבי קטאן (שהם עדיין משחקים מצויינים) חשובים בעיקר בזה שהיו פורצי דרך, למרות שהיום יוצאים משחקים טובים יותר.

 

[Gameologist]

אני מסכים לגבי הרמה הכללית,

(אם כי יש כל מיני מגמות שאני לא אוהב - למשל שימוש בקלפים בסגנון CCG כדי ליצור גיוון).
אבל קלעת בול להרגשתי בפסקה האחרונה.

ואותם המשחקים שאתה אומר עליהם היום שהם טובים יותר - מה אתה מנחש שתאמר עליהם עוד 10 שנים?...