בהחלט, אני בעד להבין, וכמה שיותר
וכמו הרבה אוטיסטים משקיע והשקעתי המון מאמצים על מנת להבין למה נ"ט מתנהלים כמו שהם מתנהלים,
אבל יש הבדל בין להבין לבין להסכים,
זה שאני מבין משהו לא אומר שאני מייד מאמץ אותו,
אני משתמש בהבנה שלי בשביל לבדוק את מהות המבט הביקורתי המופנה כל הזמן לעברי,
אני בודק את המבקרים, את איכות וכנות ומהות הטיעונים שלהם,
ואם אני מוצא שכל אלה נובעים ממניעים לא כשרים ולא בריאים, בשבילי ובכלל, אז אני יודע במה לא להתחשב ואיך
אתה מתאר את המוסכמה כשרירותית, כיחסית, כנוהג שפשוט השתרש ולכן יש לכבדו,
מבחינתי זה לא המצב, למוסכמה ולמנהג ולתגובה יש שורשים עמוקים בהוויה,
ואם היא מבטאת כוונה שפוגעת בי אני לא אקיים אותה.
זה שאני רואה את הסביבה דרך העיניים שלה לא אומר שאני צריך להתיישר עם מבטה,
ובניגוד לאוטיסטים אחרים אני לא מנסה לחנך נ"ט ולשנות אותם וגם לא מעליב אף אחד ולא מתפרץ על אף אחד ולא מתערב בכלל במה שהנ"ט עושים,
בדיוק בגלל שאני חושב שאתה צודק, שאין להם ברירה אלא להתנהג כמו שהם מתנהגים.
אבל מכאן ועד לאמץ את דרכם רק בשביל לחסוך להם את המבוכה והחרדה ואבדן העשתונות שנוכחותה של שונות גורמת להם יש מרחק עצום,
מרחק שכולל המון שיקולים מוסריים ובריאותיים וערכיים ואחרים.
אתה גם כופה סימטריה במקום שבו אין כזאת בכלל כי האוטיסטים לא מדירים את הנ"ט מהחברה ולכן גם לא זקוקים לטיעון בזכות הלגיטימיות של קיומם,
לגיטימיות זאת מוקנית להם מעצם היותם נורמטיבים ולכן בניגוד לנו לא זקוקים להתנצל כל הזמן על זה שהם נושמים.
וזה שזהות היא לגיטימית לא אומר שאינה בעייתית, ואחד הבעיות הכי קשות עם הזהות הנורמטיבית היא שאין בה מקום לשונות ולמגוון,
כך כשאתה דורש מהקורבן להכיר בזכויות התליין בשם עקרונות שהוא עצמו בז להם אתה לא עושה לאף אחד טובה.
ומה שנורא שאוטיסטים באמת מתחשבים בטירוף ברגישויות של הסביבה ובדיוק בגלל זה יש להם כל כך הרבה בעיות שאחרי זה משתמשים בהן בשביל להוכיח שהם באמת סוג פגום במיוחד של אנשים.