The house of the spirits
- פותח הנושא makonya
- פורסם בתאריך
מאה שנים
ג.ג. מרקס הוא אחד הסופרים האהובים עלי,אני חושבת שקראתי את מאה שנים של בדידות בערך 5 פעמים,משהו כמו פעם בשנה אני חיבת לחזור לספר הזה וכל פעם אני מוצאת בו עוד מיליון פרטים קטנים שלא זכרתי או ששכחתי שהיו שם.אני מודה שבפעם הראשונה הוא היה מבלבל משהו וכל כמה עמודים הייתי צריכה לחזור לעמוד הראשון(או האחרון)לפירוט של הסבך המשפחתי.אבל יש בו משהו במרקס שהורס אותי וסוחף אותי,מכירה את זה שאת קוראת בגמיעה אחת כמה עמודים ופתאום יש לך הרגשה כאילו לא נשמת כבר כמה דקות ואת צריכה רגע לנשום עמוק ולהרגע?אז ככה אני איתו.
קראתי מה כתבת על מאה שנים וסתם מענין אותי:אהבת ספרים אחרים שלו או שבכלל הוא לא עושה לך את זה?
ג.ג. מרקס הוא אחד הסופרים האהובים עלי,אני חושבת שקראתי את מאה שנים של בדידות בערך 5 פעמים,משהו כמו פעם בשנה אני חיבת לחזור לספר הזה וכל פעם אני מוצאת בו עוד מיליון פרטים קטנים שלא זכרתי או ששכחתי שהיו שם.אני מודה שבפעם הראשונה הוא היה מבלבל משהו וכל כמה עמודים הייתי צריכה לחזור לעמוד הראשון(או האחרון)לפירוט של הסבך המשפחתי.אבל יש בו משהו במרקס שהורס אותי וסוחף אותי,מכירה את זה שאת קוראת בגמיעה אחת כמה עמודים ופתאום יש לך הרגשה כאילו לא נשמת כבר כמה דקות ואת צריכה רגע לנשום עמוק ולהרגע?אז ככה אני איתו.
קראתי מה כתבת על מאה שנים וסתם מענין אותי:אהבת ספרים אחרים שלו או שבכלל הוא לא עושה לך את זה?קראתי את "כרוניקה של מוות ידוע מראש
" ונדמה לי שגם "אהבה בימי חולירע (כולירה?)" ואת שניהם דוקא אהבתי. עם שניהם היתה לי הרגשה שזה עוד רומן קריא, מקסים וסוחף אבל לאו דוקא עם ערך המוסף שיש לספרות מופת. בהפוך על הפוך מזכיר את היחס שלי לספרות ישראלית מודרנית. אבל מצד שני אני מודה ומתוודה קראתי אותם כשהיתי בצבא וזה היה לפני די הרבה שנים, ואולי היום היתי רואה את זה אחרת.
" ונדמה לי שגם "אהבה בימי חולירע (כולירה?)" ואת שניהם דוקא אהבתי. עם שניהם היתה לי הרגשה שזה עוד רומן קריא, מקסים וסוחף אבל לאו דוקא עם ערך המוסף שיש לספרות מופת. בהפוך על הפוך מזכיר את היחס שלי לספרות ישראלית מודרנית. אבל מצד שני אני מודה ומתוודה קראתי אותם כשהיתי בצבא וזה היה לפני די הרבה שנים, ואולי היום היתי רואה את זה אחרת.
"על אהבה ושדים אחרים" הבא בתור
עשיתן לי חשק (והוא כבר על המדף איזה כיף!) "הסיפור העצוב ולא יאמן על ארנדירה התמה וסבתא האכזרית" אוסף סיפורים קצרים, "ים הזמן האבוד" הסיפור הראשון שם אולי יעזור לך Mנטה לראות את הערך המוסף, זה סיפור קצר על עיר שנעלמת מתחת למים, סיפור שעוזר לחשוב קצת על משמעות הזמן והחיים ולאן הם הולכים כשאנחנו נגמרים. גרסיה מארקס הוא לדעתי וירטואוז של עלילה, בה במידה שלהבדיל שלו אהובנו הוא אליל של שפה ומילים הרי שמארקס משחק עם עלילה נפתלת ומורכבת, כמעט טנלבולה, ובכל זאת בעלת עומק פסכולוגי. הדמויות שלו אמינות, מורכבות, מתפתחות, סבוכות זו בזו ובתוך עצמן ועם זאת עדיין מובנות. בסיפורים הקצרים שלו אפשר פחות להתבלבל בדרך ולהתרכז ביתר קלות בגאונות שבה הוא בונה סיפור. אז מיד אחרי אהבה ושדים אבדוק את בית הרוחות אם מישהו יהיה חמוד ויעזור לי להשיג אותו. כך או כך עצם ההשואה עושה לי חשק.
עשיתן לי חשק (והוא כבר על המדף איזה כיף!) "הסיפור העצוב ולא יאמן על ארנדירה התמה וסבתא האכזרית" אוסף סיפורים קצרים, "ים הזמן האבוד" הסיפור הראשון שם אולי יעזור לך Mנטה לראות את הערך המוסף, זה סיפור קצר על עיר שנעלמת מתחת למים, סיפור שעוזר לחשוב קצת על משמעות הזמן והחיים ולאן הם הולכים כשאנחנו נגמרים. גרסיה מארקס הוא לדעתי וירטואוז של עלילה, בה במידה שלהבדיל שלו אהובנו הוא אליל של שפה ומילים הרי שמארקס משחק עם עלילה נפתלת ומורכבת, כמעט טנלבולה, ובכל זאת בעלת עומק פסכולוגי. הדמויות שלו אמינות, מורכבות, מתפתחות, סבוכות זו בזו ובתוך עצמן ועם זאת עדיין מובנות. בסיפורים הקצרים שלו אפשר פחות להתבלבל בדרך ולהתרכז ביתר קלות בגאונות שבה הוא בונה סיפור. אז מיד אחרי אהבה ושדים אבדוק את בית הרוחות אם מישהו יהיה חמוד ויעזור לי להשיג אותו. כך או כך עצם ההשואה עושה לי חשק.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.