אבל לא משהו קיצוני במיוחד רק לפעמים בא לי להרוג אנשים בלי סיבה וכשיש ילדים שמרביצים לי בהפסקות כי משעמם להם אני מחזיר להם בכל הכח וכבר בטעות פעם הבאתי אגרוף בפול עוצמה ומהירות ישר לשולחן ואם כבר רוע רק במחשבה אז תמיד אני חושב על הגרוע מכל בסיטואציות שונות בלי סיבה. למשל הלכתי עם מישהי מהכיתה שלי להוציא כסף ובדרך כמעט דרסה אותה מכונית שהיו בה 4 אנשי מד"א ואז כזה אמרתי לה: "איזה שווה זה אם הם היו דורסים אותך עכשיו, כי כולם יודעים עזרה ראשונה אז זה היה יכול להיות מאוד משעשע." והיא כזה: "אני שמחה שאתה רוצה שאני אדרס..." אנשים יכולים להיות נתונים למצבים שבהם מידת הרוע והטוב משתנה לפי ההרגשה שלהם. קחו דוגמאות מחיי היום יום שלכם. זה משתלט עלינו... לא יודע אם הבהרתי את הנקודה אבל זה מה שהיה לי לכתוב.
אבל בהכל יש רוע. ואיפה שיש רוע יש גם טוב. כי כשיש רק רוע, ואף אחד לא יודע מה זה טוב. אז מבחינתם יש טוב. הבנת? וזה כמו שאין אור בלי צל, ואין צל בלי אור.