country joe
New member
*** The End - Introspection ***
על זה אני מדבר, בייבי! פסייח בריטי מבוצע כהלכה, שמעביר למאזין מה שפסייח בריטי צריך להעביר – תחושת ריחוף בקשת בענן, מלאת צבעים קליידוסקופים והזויים. Introspection הוא אחד מאלבומי הפסיכדליה הבריטית המוערכים ביותר, ובניגוד להרבה אחרים, בצדק. גיטרת הפאז, הפסנתר, ההאמונד, חטיבת הקצב והשירה, הכל מתחבר ויוצר מוזיקה חלומית ומעופפת. The End הייתה מן להקת חסות של הרולינג סטונז, והדבר ניכר בסאונד ובסגנון החלומי וההזוי של האלבום, שהוקלט בסשנים של Majesties Request. כל שיר באלבום הוא כמו סוכריה מתוקה עטופה בנייר צלופן צבעוני, ומדגים איך פופ-פסיכדלי בריטי אמור להשמע. קחו את השיר הראשון – Dream World - חטיבת הקצב עובדת בצורה מעוררת התפעלות, הגיטרה מנסרת והאורגן עוטף את השיר במלודיה מתוקה. Shades of orange הוא בין הסינגלים המוכרים ביותר של התקופה, ומכיל כלי נשיפה, האמונד וכלי הקשה שיוצרים אווירה חללית אך קליטה. כל שיר מציג את הרעיון המרכזי – בין אם זה כלי נשיפה, כלי הקשה, גיטרה מלאת פאז או האמונד – בצורה הטובה ביותר, עם איזון יוצא מן הכלל בין הנסיוניות לפופיות. ובכל זאת, משהו חסר. אולי הכל קצת יותר מדי מושלם. משהו לא בסדר. כמו אכילת יותר מדי שוקולד. חסרה באלבום רוח הניסוי וטעייה, פריצת הגבולות. למרות זאת, הטוב באלבום עולה על הרע, שבעצם לא קיים פה, ואולי זה מה שמפריע לי. שווה גם לנסות להשיג את האוסף Retrospection, שמכיל הקלטות נדירות מתקופת האלבום, ואמור להיות מצוין.
על זה אני מדבר, בייבי! פסייח בריטי מבוצע כהלכה, שמעביר למאזין מה שפסייח בריטי צריך להעביר – תחושת ריחוף בקשת בענן, מלאת צבעים קליידוסקופים והזויים. Introspection הוא אחד מאלבומי הפסיכדליה הבריטית המוערכים ביותר, ובניגוד להרבה אחרים, בצדק. גיטרת הפאז, הפסנתר, ההאמונד, חטיבת הקצב והשירה, הכל מתחבר ויוצר מוזיקה חלומית ומעופפת. The End הייתה מן להקת חסות של הרולינג סטונז, והדבר ניכר בסאונד ובסגנון החלומי וההזוי של האלבום, שהוקלט בסשנים של Majesties Request. כל שיר באלבום הוא כמו סוכריה מתוקה עטופה בנייר צלופן צבעוני, ומדגים איך פופ-פסיכדלי בריטי אמור להשמע. קחו את השיר הראשון – Dream World - חטיבת הקצב עובדת בצורה מעוררת התפעלות, הגיטרה מנסרת והאורגן עוטף את השיר במלודיה מתוקה. Shades of orange הוא בין הסינגלים המוכרים ביותר של התקופה, ומכיל כלי נשיפה, האמונד וכלי הקשה שיוצרים אווירה חללית אך קליטה. כל שיר מציג את הרעיון המרכזי – בין אם זה כלי נשיפה, כלי הקשה, גיטרה מלאת פאז או האמונד – בצורה הטובה ביותר, עם איזון יוצא מן הכלל בין הנסיוניות לפופיות. ובכל זאת, משהו חסר. אולי הכל קצת יותר מדי מושלם. משהו לא בסדר. כמו אכילת יותר מדי שוקולד. חסרה באלבום רוח הניסוי וטעייה, פריצת הגבולות. למרות זאת, הטוב באלבום עולה על הרע, שבעצם לא קיים פה, ואולי זה מה שמפריע לי. שווה גם לנסות להשיג את האוסף Retrospection, שמכיל הקלטות נדירות מתקופת האלבום, ואמור להיות מצוין.
