האיפור יכול להעיד למשל על כך שהיא אוהבת אסתטיקה.
או על כך שהיא מעוניינת לספק לצופים בה חוויה אסתטית עמוקה.
או על כך שהיא זורמת עם העצות של מנהליה.
או על מגוון דברים אחרים.
הוא לא יכול להעיד על מצב תודעתה, לכאן או לכאן.
מפני שאינך יודע באיזה אופן היא התאפרה, באיזו מידה של תשומת לב, למשל.
אם היא הקדישה לכך תשומת לב עמוקה ונוכחת, האיפור לבדו כבר יכול לעורר תשומת לב עמוקה באחרים.
כשהסרטון התחיל התבוננתי בעיניה.
נהניתי לחוות שם ניצוץ של מודעות.
וזהו, לא עניין אותי כל השאר.
הספיקו לי השניות הראשונות של הסרטון.
לא חשתי צורך להמשיך לשמוע מלים אודות X או Y.
שמעתי פה ושם מאנשים שהיא עוזרת להם - זה מספיק טוב מבחינתי, אם היא עוזרת להם.
השאלה היא, כמה טוב לי עכשיו.
האם אני נהנה להקליד את המלים האלה?
האם אני נהנה לנשום ברגע זה ממש?
האם אני חווה חוסר-סיפוק קיומי, עצבנות, חוסר-מרוצות?
האם אני מנסה לחפש את עצמי באמצעות ההודעה הזאת, עכשיו?
האם אני מנסה להגיע לאנשהו?
קריאת ההודעה הזאת, ממש כמו צפיה בסרטון יוטיוב או במורה כזה או אחר, איננה חשובה כמו מה שקורה לך עכשיו... תהיה אשר תהיה.
או על כך שהיא מעוניינת לספק לצופים בה חוויה אסתטית עמוקה.
או על כך שהיא זורמת עם העצות של מנהליה.
או על מגוון דברים אחרים.
הוא לא יכול להעיד על מצב תודעתה, לכאן או לכאן.
מפני שאינך יודע באיזה אופן היא התאפרה, באיזו מידה של תשומת לב, למשל.
אם היא הקדישה לכך תשומת לב עמוקה ונוכחת, האיפור לבדו כבר יכול לעורר תשומת לב עמוקה באחרים.
כשהסרטון התחיל התבוננתי בעיניה.
נהניתי לחוות שם ניצוץ של מודעות.
וזהו, לא עניין אותי כל השאר.
הספיקו לי השניות הראשונות של הסרטון.
לא חשתי צורך להמשיך לשמוע מלים אודות X או Y.
שמעתי פה ושם מאנשים שהיא עוזרת להם - זה מספיק טוב מבחינתי, אם היא עוזרת להם.
השאלה היא, כמה טוב לי עכשיו.
האם אני נהנה להקליד את המלים האלה?
האם אני נהנה לנשום ברגע זה ממש?
האם אני חווה חוסר-סיפוק קיומי, עצבנות, חוסר-מרוצות?
האם אני מנסה לחפש את עצמי באמצעות ההודעה הזאת, עכשיו?
האם אני מנסה להגיע לאנשהו?
קריאת ההודעה הזאת, ממש כמו צפיה בסרטון יוטיוב או במורה כזה או אחר, איננה חשובה כמו מה שקורה לך עכשיו... תהיה אשר תהיה.
