עופר ליברגל
New member
Teachers ניתוח
מילות השיר http://www.leonardcohenfiles.com/album1.html#8 השיר עוסק בחיפוש אחר "מורה ללב". למעשה מדובר בסוג של חיפוש עצמי על מנת לדעת איך לאהוב. הדובר לאורך כל השיר מחפש לפגוש במורה, אולם בסופו של דבר המשימה ללמוד או לפעול תמיד מוטלת אליו. בשני הבתים הראשונים הוא פוגש בשתי נשים הטענות שהם לא המורות של הלב. הראשונה אומרת לא ושנייה, באופן יותר פוגע, אומרת כן, אבל לא עברו. שני הבתים מתחילים השורה הרומזת על אורך החיפוש -את האישה הראשונה הוא פגש לפני זמן רב, ועבור השניה הוא נדד על מעבר לים. הם גם מנוגדת אחת לשניה-אחת שחורה ואחת זהובה (בלונדינית) מה שמרמז שהוא ניסה גם נשים אחרות בטווח בין הנשים. בבית השלישי הדובר פוגש סוג של מנהיג רוחני - הוא מתרשם ממנו בגלל ש"איבד את מוחו", ביטוי המיוחס לשיגעון, אבל הדובר הולך אחרי האיש, אולי מכיוון שאדם שאיבד את מוחו היה קשוב מאוד לליבו. הדובר רוצה גם הוא לאבד את מוחו, ולכן הוא חייב למצוא את המקום האבוד בו האיש איבד את מוחו. הדובר רוצה ללכת בעקבות האיש, אך הוא רק משחחר הצהרה מנהיגותית והולך מאחורה, מחכה שהדובר יוביל ויפעל. האיש מכונה "איש חכם" מה שנראה תחילה כנאמר הנימה אירונית, משום שהאיש איבד את מוחו ומשום שפועל הוא מובל ולא מנהיג. אולם לדעתי יש כאן גם מימד נוסף - הוא חכם מכיוון שהוא קשוב לליבו, וחכם בגלל שהוא מצליח לחמוק מן האחריות שבהובלה. ארבעת הבתים הבאים מתארים את שהותו של הדובר במאין "בית חולים". הוא נכנס לבית החולים בכוחות עצמו, אך כשהאחיות (אני יודע שזה שובינסטי להתייחס ל nurses רק כנשים, אבל זה מה שעשה במגבלות השפה העברית) עוזבת בלילה (בניגוד למה שמתרחש בכל בית חולים רגיל, בו יש השגחה של 24 שעות) הוא לא מסוגל לעזוב או ללכת- הוא תלוי לגמרי בבית החולים. במקום "איש לא חולה ואיש לא בסדר" מה שמרמז שבבית החולים לא מטפלים במחלות קונבציונליות אלא בבעיות של הלב- טיפול כסוג של לימוד. בבית השני בבית חולים מתואר עציד חולף היום השני כשבארוחת ערב הדובר מקבל סכין מנתחים, מה שאומר שהוא זה שצריך לבצע את הניתוח בעצמו - שוב האחריות ללימוד/טיפול מוטלת אליו ולא על אלה שחשב שיעזרו לו. זה גם מסביר מדוע האחוית עזבו -הם נמצאות רק לתמיכה, הוא הרופא המבצע את הטיפול. בבית הבאה מגיעות אליו בנות, אבל הם עושת זאת בטעות בגלל הבאלגן שיוצר הסכין, לכך יש לי כמה פירושים: 1. הוא חושף את ליבו במהלך הניתוח, הבחורות חושבות שהוא ריגש, אבל אז מגלות שלא כך הדבר. 2. יוצא דם והבחורות נמשכות לדם. כשהוא שואל האם הם מורת הלב (לזרהל מבנה מן הבתים הראשונים, מה שרומז שהוא נוהג לשאול נשים שאלה זאת) הם מורת שהם מלדמות לב להישבר - כלומר עוזבת אותו ושבורת את ליבו, לא זה השיעור שהוא רצה לקבל. כנראה שהוא העביר לא מעט זמן בבית החולים מכיוון שבבית הבא הוא מתעורר "בבוקר אחד לבד" וכל שאר בית חולים נעלם. הוא שואל האם הוא גילף מספיק (כלומר ביצע את הניתוח עד הסוף) ומקבל תשובה שהוא עצם - כלומר שהוא נהסיר יותר מדי, נותר בלי שרירים -בלי לב בכלל. עוד נקודה מעניית היא זהות ה-lord, כנראה אלוהים. כמה מאיתנו זוכים לתשובה כשהם פונים לאלוהים? הבית הבא משתמש באכילה כדי להסביר איך הוא מתקיים באולם - הוא מנצל אנשים והם בתמורה נוטרים לו טינה (שנאה במקום כסף) כך הוא חי וצובר שונאים רבים מדי, אך בכל זאת מישהו מעניק לו משאלה (כמו שהעניקו לו אוכל) הוא מבקש embrace מילה שהיא גם חיבוק וגם סוג של קבלה ואהבה. הוא זוכה לכך על ידי כמה בחורות ואיש אחד, כלומר מתנסה במערכות יחסים, שהוא שואל "האם התשוקה שלי מושלמת?" הכוונה היא האם הוא סיים בהצלחה את השיעור הזה של הלב. נאמר לא שהוא צריך לחזור על כך שוב. כלומר, הוא מלמלד את הלב דרך נסיון, אבל למרות שיש לו נסיום עשיר הוא עדיין לא למד, אבל הוא ינסה שוב, בלי לדעת אם יצליח. בבית הבא הדובר פתאום מתאר את עצמו בצורה חיובית -יפה, חזק -קיבל ביטחון עצמי. הוא גם זמר (רמז לכהן עצמו) המכיר את המילים לכל השירים, ראך בסוף הבית נאמר לו שמילות השירים שגויות, כלומר לא היה צידוק לביטחון העצמי. יש כאן גם אמירה על קהל שומעי/מבקרי המוזיקה, שלא רוצים לשמוע את מה שלאומן יש להציע אלא את הדברים המוכרים להם, או הדברים שהם חושבים ל"נכונים". בסוף השיר הדובר נשבר ודואל למי עליו לפנות/למי הוא פונה, מי מוביל אותו משיעורי הלב האלה, מי שומע את הוידוי (בוידוי הכוונה היא גם לשיר עצמו) יתכן ומדובר באותו "לורד" אליו הוא פנה קודם. שהוא שואל האם הוא/היא/הם מורי הלב (הפעם היחידה בשיר שהאשלה לא מופנת בהכרח לנשים) התשובה היא אנחנו מלמדים לבבות זקנים לנוח- כלומר למות, אם הכוונה היא לאלוהים אז יש כאן אמירה שאלוהים עזור לבני אדם רק על ידי הריגתם. בבית האחרון הוא טוען שלא יכול ללמוד יותר ושואל האם הסתיימו לימודו. כמו בכל השיר, בו הוא נדרש לבצע את הלימודים/מעשים בעצמו השאלה חוזרת אליו. הוא זה לצריך לקבוע האם הוא סיים את לימודי הלב. הצחוק "שלהם" גם מרמז על כך שהם חושבים שזו שאלה מגוחכת - אולי משום רק הוא יודע את התשובה, ואולי משום שאי אפשר לסיים את לימודי הלב, אנו מלמדים את הלב לארוך כל החיים אבל אף פעם לא לומדים. כמו ברבים משיריו של כהן, זה רק ניתוח אחד ויש עוד הרבה אפשרויות לפירוש.
מילות השיר http://www.leonardcohenfiles.com/album1.html#8 השיר עוסק בחיפוש אחר "מורה ללב". למעשה מדובר בסוג של חיפוש עצמי על מנת לדעת איך לאהוב. הדובר לאורך כל השיר מחפש לפגוש במורה, אולם בסופו של דבר המשימה ללמוד או לפעול תמיד מוטלת אליו. בשני הבתים הראשונים הוא פוגש בשתי נשים הטענות שהם לא המורות של הלב. הראשונה אומרת לא ושנייה, באופן יותר פוגע, אומרת כן, אבל לא עברו. שני הבתים מתחילים השורה הרומזת על אורך החיפוש -את האישה הראשונה הוא פגש לפני זמן רב, ועבור השניה הוא נדד על מעבר לים. הם גם מנוגדת אחת לשניה-אחת שחורה ואחת זהובה (בלונדינית) מה שמרמז שהוא ניסה גם נשים אחרות בטווח בין הנשים. בבית השלישי הדובר פוגש סוג של מנהיג רוחני - הוא מתרשם ממנו בגלל ש"איבד את מוחו", ביטוי המיוחס לשיגעון, אבל הדובר הולך אחרי האיש, אולי מכיוון שאדם שאיבד את מוחו היה קשוב מאוד לליבו. הדובר רוצה גם הוא לאבד את מוחו, ולכן הוא חייב למצוא את המקום האבוד בו האיש איבד את מוחו. הדובר רוצה ללכת בעקבות האיש, אך הוא רק משחחר הצהרה מנהיגותית והולך מאחורה, מחכה שהדובר יוביל ויפעל. האיש מכונה "איש חכם" מה שנראה תחילה כנאמר הנימה אירונית, משום שהאיש איבד את מוחו ומשום שפועל הוא מובל ולא מנהיג. אולם לדעתי יש כאן גם מימד נוסף - הוא חכם מכיוון שהוא קשוב לליבו, וחכם בגלל שהוא מצליח לחמוק מן האחריות שבהובלה. ארבעת הבתים הבאים מתארים את שהותו של הדובר במאין "בית חולים". הוא נכנס לבית החולים בכוחות עצמו, אך כשהאחיות (אני יודע שזה שובינסטי להתייחס ל nurses רק כנשים, אבל זה מה שעשה במגבלות השפה העברית) עוזבת בלילה (בניגוד למה שמתרחש בכל בית חולים רגיל, בו יש השגחה של 24 שעות) הוא לא מסוגל לעזוב או ללכת- הוא תלוי לגמרי בבית החולים. במקום "איש לא חולה ואיש לא בסדר" מה שמרמז שבבית החולים לא מטפלים במחלות קונבציונליות אלא בבעיות של הלב- טיפול כסוג של לימוד. בבית השני בבית חולים מתואר עציד חולף היום השני כשבארוחת ערב הדובר מקבל סכין מנתחים, מה שאומר שהוא זה שצריך לבצע את הניתוח בעצמו - שוב האחריות ללימוד/טיפול מוטלת אליו ולא על אלה שחשב שיעזרו לו. זה גם מסביר מדוע האחוית עזבו -הם נמצאות רק לתמיכה, הוא הרופא המבצע את הטיפול. בבית הבאה מגיעות אליו בנות, אבל הם עושת זאת בטעות בגלל הבאלגן שיוצר הסכין, לכך יש לי כמה פירושים: 1. הוא חושף את ליבו במהלך הניתוח, הבחורות חושבות שהוא ריגש, אבל אז מגלות שלא כך הדבר. 2. יוצא דם והבחורות נמשכות לדם. כשהוא שואל האם הם מורת הלב (לזרהל מבנה מן הבתים הראשונים, מה שרומז שהוא נוהג לשאול נשים שאלה זאת) הם מורת שהם מלדמות לב להישבר - כלומר עוזבת אותו ושבורת את ליבו, לא זה השיעור שהוא רצה לקבל. כנראה שהוא העביר לא מעט זמן בבית החולים מכיוון שבבית הבא הוא מתעורר "בבוקר אחד לבד" וכל שאר בית חולים נעלם. הוא שואל האם הוא גילף מספיק (כלומר ביצע את הניתוח עד הסוף) ומקבל תשובה שהוא עצם - כלומר שהוא נהסיר יותר מדי, נותר בלי שרירים -בלי לב בכלל. עוד נקודה מעניית היא זהות ה-lord, כנראה אלוהים. כמה מאיתנו זוכים לתשובה כשהם פונים לאלוהים? הבית הבא משתמש באכילה כדי להסביר איך הוא מתקיים באולם - הוא מנצל אנשים והם בתמורה נוטרים לו טינה (שנאה במקום כסף) כך הוא חי וצובר שונאים רבים מדי, אך בכל זאת מישהו מעניק לו משאלה (כמו שהעניקו לו אוכל) הוא מבקש embrace מילה שהיא גם חיבוק וגם סוג של קבלה ואהבה. הוא זוכה לכך על ידי כמה בחורות ואיש אחד, כלומר מתנסה במערכות יחסים, שהוא שואל "האם התשוקה שלי מושלמת?" הכוונה היא האם הוא סיים בהצלחה את השיעור הזה של הלב. נאמר לא שהוא צריך לחזור על כך שוב. כלומר, הוא מלמלד את הלב דרך נסיון, אבל למרות שיש לו נסיום עשיר הוא עדיין לא למד, אבל הוא ינסה שוב, בלי לדעת אם יצליח. בבית הבא הדובר פתאום מתאר את עצמו בצורה חיובית -יפה, חזק -קיבל ביטחון עצמי. הוא גם זמר (רמז לכהן עצמו) המכיר את המילים לכל השירים, ראך בסוף הבית נאמר לו שמילות השירים שגויות, כלומר לא היה צידוק לביטחון העצמי. יש כאן גם אמירה על קהל שומעי/מבקרי המוזיקה, שלא רוצים לשמוע את מה שלאומן יש להציע אלא את הדברים המוכרים להם, או הדברים שהם חושבים ל"נכונים". בסוף השיר הדובר נשבר ודואל למי עליו לפנות/למי הוא פונה, מי מוביל אותו משיעורי הלב האלה, מי שומע את הוידוי (בוידוי הכוונה היא גם לשיר עצמו) יתכן ומדובר באותו "לורד" אליו הוא פנה קודם. שהוא שואל האם הוא/היא/הם מורי הלב (הפעם היחידה בשיר שהאשלה לא מופנת בהכרח לנשים) התשובה היא אנחנו מלמדים לבבות זקנים לנוח- כלומר למות, אם הכוונה היא לאלוהים אז יש כאן אמירה שאלוהים עזור לבני אדם רק על ידי הריגתם. בבית האחרון הוא טוען שלא יכול ללמוד יותר ושואל האם הסתיימו לימודו. כמו בכל השיר, בו הוא נדרש לבצע את הלימודים/מעשים בעצמו השאלה חוזרת אליו. הוא זה לצריך לקבוע האם הוא סיים את לימודי הלב. הצחוק "שלהם" גם מרמז על כך שהם חושבים שזו שאלה מגוחכת - אולי משום רק הוא יודע את התשובה, ואולי משום שאי אפשר לסיים את לימודי הלב, אנו מלמדים את הלב לארוך כל החיים אבל אף פעם לא לומדים. כמו ברבים משיריו של כהן, זה רק ניתוח אחד ויש עוד הרבה אפשרויות לפירוש.