הבהרות לגבי שמות
*טאנג (唐) - אכן שושלת טאנג הסינית, מאות 7 - 9. ביפן ובקוריאה פירוש הסימנית הוא "סין" (בגלל שהשושלת היתה מאוד מפוארת ובעלת השפעה רבה לעומת קודמותייה במזרח אסיה). בקוריאנית ההגיה היא Tang, וביפנית Kara (של קראטה המקורי). *סו (手) - "יד". ההגייה הסינית היא shou, הקוריאנית היא soo והיפנית היא te (באוקינאווה di). *דו זה דו. לא לבלבל: בסין לא היתה אף פעם אומנות לחימה בשם זה. "דאו" בכלל לא נכנס לשמות של אומנויות לחימה. ביפן ה"דו" נכנס אחרי הרסטורציה של מייג'י, ומשם זה הגיע לשמות האומנויות הלחימה הקוריאניות. הצירוף הספציפי הזה (טאנג סו דו) מקורו באוקינאווה - Tou Di, או בהגיה יפנית Kara Te. השם מעיד על המקור הסיני של אומנות הלחימה. ב- 1905 מספר מורים אוקינאווים שינו את הסימנית מ"סין" ל"ריק" (空, אותה הגיה) בגלל הרוח הלאומית/לאומנית ששתפה את יפן. אני מניח שהקוריאנים רצו לקשר את עצמם לסין ולא ליפן (מסיבות ברורות) ולכן השאירו את הסימנית המקורית. בעז ***למתעניינים, המורים האחראים על שינוי הסימניות הם: Hanshiro Chomo Anko Itosu Funakoshi Gichen אלה הראשונים שהשתמשו ב"ריק". מאוחר יותר, ב- 1936, היתה פגישה של כל המאסטרים באוקינאווה בה הוחלט לשנות את הסימנית באופן רשמי ("Meeting of The Masters").