Tales of a Librarian

Tales of a Librarian

לאחרונה הגעתי למסקנה שאני מ-מ-ש לא אוהבת את האוסף הזה. מעבר לכך שאוספים זה דבר די מיותר מסחינתי, הסיבה האמיתית לחוסר האהדה שלי כלפי הדיסק הזה טמונה בעיקר במיקסינג השונה שהשירים שם עברוץ גם אם המוזיקה אצלי תהיה על Shuffle ויתחיל שיר מהאוסף אני ישר אשים לב שזו לא גרסת האלבום, כי ההבדלים אמנם מזעריים, אבל כל כך משנים את כל השיר. באופן אישי אני חושבת שברגע שלוקחים משהו ומעבדים אותו שוב ושוב, מאבדים את הרגש האמיתי והמקורי שהיה גלום באותה יצירה מלכתחילה, ואותו הדבר אני מרגישה לגבי הגרסאות שם, כאילו הן משקפות מצב אחר לגמרי ואוירה שונה לחלוטין מהגרסה המקורית מה שמביא לשינוי כמעט מוחלט של משמעות השיר מבחינתי וזה די הורס לי ומפריע. אז בעצם רציתי לשאול מה אתם חושבים על הדיסק הזה, על העיבודים, הקונספט של המיקסינג השונה- איך אתם מרגישים לגבי מה שטורי עשתה שם? אוהבים, לא אוהבים? וכל הדברים האלו.
 

shiray

New member
האמת שזה קצת בעייתי...

ז"א שאני לא זוכרת בשלוף ככה את הגרסאות שם, מהסיבה הפשוטה שהיה לי מאוד נח בהתחלה לקנות את האלבום הזה, בגלל שהוא יצא בשלב שמאוד התעניינתי בטורי, אבל לא הבדלתי בין האלבומים, ומרוב שלא ידעתי איזה אלבום הכי מעניין אותי נשארתי בידיים ריקות די הרבה זמן... קיצר, אז ראיתי את האוסף הזה ואמרתי "אה! הנה משהו שנח לקנות בתור התחלה". שמעתי אותו כמה זמן, במקביל שמעתי המון שירים אחרים שלה שלא הופיעו בו (אז זה גם היה בשלב שהיא הרבה פחות השתלטה לי על החיים. יכלתי לשמוע אותה יום אחד ואז שבוע לא, ואז שבוע כן וחודש לא, וסתם לשמוע אותה בתור חלק מפלייליסט גדול...), ואז קניתי אלבומים נוספים שלה, ומאז לדעתי לא שמעתי את הדיסק הזה פעם אחת. ככה שזה אומר די הרבה על האוסף, אבל זה משהו שהוא מאוד בעייתי בכלל באוספים לדעתי- אם זה של אמן שאתה אוהב, קשה לי להאמין איך אפשר לא לצאת מאוכזבים מאוסף. וזה ממש לא אישי נגד טורי, וקשה לי להאמין שהיה אפשר לעשות את האוסף הזה, כמו שהוא (= דיסק אחד, לא כולל DVD בונוס), ולגרום לו להיות מספק באיזושהי צורה. אם זה בגלל שכל אלבום שלה הוא יחידה שונה ומגובשת, או שהיא התפתחה עם השנים וככה גם הקול והסגנון ואי אפשר פשוט לקפוץ מאחד לשני בלי קשר או שהתרגלנו לגרסאות המוכרות וגרסה חדשה חייבת להיות מדהימה ומיוחדת לאללה כדי שנסכים לקבל אותה... גם מספיק להסתכל מהר על הרשימת שירים, ולראות שאין פה את המחשבה כמו שיש מאחורי A PIANO לדעתי... השירים באמת קופצים מאחד לשני והרבה פעמים אין קשר ביניהם. וכן, גם כשאני שמה על SHUFFLE אני עדיין מעבירה מהר שיר אם הוא לא קשור... ככה שהדעה שלי היא לא כ"כ על הגרסאות בו, כי אני לא זוכרת אותן, אבל נראה לי שזה אומר משהו לא מבוטל בכלל...
 

black crow

New member
אני חושבת שאפילו דיברנו על זה בצ'אט....

אוספים עבורי זה לנסיעות ארוכות כשבא לי לשמוע רק שירים חרושים כאלו שמתאימים לי לדרך, אני חושבת שמה שתמיד מאכזב אותי באוספים היא העובדה שלא טורחים לשנות בהם כלום. מכאן שאהבתי לאוסף הספציפי הזה היא רבה. טורי או האחראים לאוסף יחד איתה טרחו לשנות עבורי את האווירה, לגרום לי לחדד את אוזניי ולהקשיב לזה טוב יותר ולעומק. אני אוהבת שמאתגרים אותי....
הלוואי שעוד אמנים היו עושים את זה, כך אתה מקבל ערך מוסף לשיר ובולטת יכולתו לקבל גוונים נוספים (זו גדולתה של טורי). עכשיו כשאני מאזינה לאוסף זה מגיע אליי ממקום קצת שונה (ברובם ההבדלים הם לא תהומיים). בכל אופן, למזלך יש לך את אפשרות הבחירה שלא להאזין לאוסף אם אינו מסב לך הנאה. חוף
 

boy for pele

New member
בתשובה שלי יש קצת משירה וקצת מחופית.

הבעיה הראשית עם הדיסק הזה היא שזה אוסף, אני מבין שגם מבחינתך זה בעיה. באוסף השירים לא נמצאים בהקשר של האלבום, ומאבדים משהו מהם. השיר לא צריך להיות חלק מאלבום קונספט כדי לאבד ממשמעותו כשהוא מנוגן בין שירים אחרים - אמן רציני בונה את הדיסק בתור מבנה שבו לכל חלק יש תפקיד. זה לא שהיופי נעלם, זה שהוא כבר לא מתבטא כחלק מהכלל (בתור מטאפורה אפשר לדבר על לראות את גרניקה כמכלול לעומת לראות חלקים ממנה.). לדעתי אוספים זה טוב לתחילת היכרות, או עם להקות שהם קצת משניים עבורך (מבלי לחטט עכשיו באוסף שלי אני זוכר שיש לי אוספים של סטון רוזס, סוזאן ווגה ודיפ פארפל, בלי שיש לי דיסק כלשהו שלהם; אמנם אני די אוהב אותם, אבל הם לא בטופ של הרשימה שלי. חוץ מזה יש לי אנתולוגיה מקיפה של רמונז, שזה קצת שונה מאוסף, ויש לי את הקופסה של נירוונה והאוסף המדובר של טורי איימוס, שמדובר בשני אמנים שהשאיפה היא שתהיה לי כל אלבום באורך מלא שהם הוציאו). אחרי הביקורת על האוספים באשר הם, אסנגר על כך שבחרתי לקנות את האוסף הזה. קניתי אותו בעיקר כי הוא היה זול, והיה לו די וי די. הוא יצא זמן קצר לאחר שקניתי כונן די וי די למחשב, והיה לי מעט די וי די, ורציתי שיהיה לי עוד. חוץ מזה, היו בו כמה שירים שלא הופיעו בדיסקים אחרים (שבדיעבד התגלו כלא רעים), ו-3 שירים מתוך FTCH, שבאותה תקופה עדיין לא הייתי מסוגל להאזין לו. חשבתי שאוכל להתחבר לFTCH דרך השירים הללו, ואמנם אהבתי אותם, אבל התחברתי לדיסק רק לאחרונה (וגם גיליתי כמה השירים האלה הרבה יותר טובים כחלק מהדיסק, כאמור בפסקה הראשונה). זאת אומרת שהשקעתי 45 שקלים בדי וי די, 7 שירים שלא שמעתי עד אז, ועוד שירים אחרים של טורי. נשמע סביר. עוד דבר צריך שייאמר לגבי אוספים. כאשר אתה שומע אוסף, הרבה יותר קל לשמוע אותו בתור מוסיקת רקע. נכון שזאת לא הדרך הכי טובה לשמוע מוסיקה, אבל לפעמים אין ברירה. וזה המקום להביע געגועים לנעוריי, שבהם כמעט אף פעם לא שמעתי מוסקה בתור מוסיקת רקע, ותמיד התרכזתי במה שהיא אומרת. היום, קשה לי למצוא את הזמן ואת היכולת להתרכז במלוא הרצינות במה שאני שומע, לצערי. לגבי השוואה לדיסקים המקוריים - נשאלתי לגבי זה לפני כמה זמן, ובאופן מפתיע, אין לי דעה. אני לא חושב שאני אצליח לזהות איזו גרסה של קרוסיפיי אני שומע. אני מאוד אוהב את ההפקה של שני הדיסקים הראשונים, אבל כנראה שמבחינתי השינויים הם מינוריים, ולא משפיעים על השירים. מה שמשפיע זה, כאמור, הניתוק שלהם מהאלבום המקורי שלהם.
 

noosh

New member
מעבר לזה שקשה לי עם הקונצפט של אוסף

לטורי (באופן כללי אוספים זה קצת קשה, אבל יש להקות ואמנים שזה דווקא הולך איתם די בסדר. נגיד, האוסף של דייר סטרייטס מעולה, ולהתחיל עם האוסף של הדורז זה לא כזה נורא, ואני די בטוחה שיש אוספים של הביטלס שהם בסדר, וכו'), אני מסכימה איתך - שינוי האווירה בשירים פה לא מתאים לי. אולי כי אני לא כלכך אופן-מיינדד כשזה מגיע ללשנות שירים של טורי, ואולי כי אני באמת לא מוצאת את זה מתאים, אבל אני אוהבת את הניואנסים הקטנים שמרגישים כשהיא כתבה את השיר, עם כמה שהאלבומים שלה מלוטשים, עדיין מרגישים את הרגע הזה. ולעבד את זה שוב, אחרי כמה שנים, לא מרגיש לי נכון, זה אפילו מרגיש קצת מאולץ בחלקים. כשאני מקשיבה לשיר שלה, אני מחפשת את זה, את הערך המוסף הזה שהוא נקודת ההתחברות שלי.
 
מסכים

אני חושב שאומנים כמו טורי לא ממש נכון יהיה להכיר אותם לפי אוסף "להיטים" אלא לפי השתלשלות האלבומים שלה. כול אלבום הוא כמו פיסה מהחיים\תקופה של טורי ככה שהאוסף לטעמי נשמע מבולגן ולא אחיד. יש בו כמה רגעים חמודים אבל כמה מביכים כמו: הרימיקס שלא ממש קשור,הגרסה המקרטעת של GOD ועוד כמה. אם כבר אוסף אז עדיף את האוסף A Piano: The Collection שהוא בהרבה יותר מפנק ואחיד.
 

rfranko

New member
טוב, התעוררתי, אז נחפור קצת...../images/Emo18.gif

וואו, אוספים, טוב, בעיני זה אחד הדברים היותר בעייתיים שאמן יכול לעשות, ולא שאני נגד, אבל זה תמיד נשמע לי קצת כמו "הי,אם הגיע הזמן לשחרר אלבום, אז למה אוסף? למה לא ליצור משהו חדש וכל מיני מחשבות על התעשרות זריזה במינימום עבודה אבל אם אני מסתכלת על טורי, אז א'-זה שונה, וב'-אני לא אוביקטיבית אוסף יכול להיות דבר מאד חיובי, אפשר לראות את זה כטעימות ממשהו ממש גדול אם נניח רגע בצד את העובדה שזה אוסף ונתרכז בעיבודים - אני ממש בעדם תראו, אני באה מתחום שברגע שנעשה דבר מסוים קשה לשנות אותו, אתה יכול לעשות משהו חדש, דומה אבל לא לשנות. ודווקא זה נהדר בעיני שטורי יכולה להסתכל על השירים שהיא עשתה בתקופה מסויימת ולשנות את ההגשה שלהם זה כאילו להוסיף טעם חדש למשהו שאתה 'אוכל' כל הזמן. וזה יוצר עניין טורי מופיעה המון, והשירים שלה לעולם לא נשמעים כמו בדיסק, תמיד היא משנה אותם מעבדת אותם מחדש, מנהלת איתן דיאלוגים והם מתפתחים וגדלים ולפעמים נקודת הראות שלה לגביהם(ן) משתנה יש את הבסיס, המסטר, ומשם זה רק גדל, אני לא יכולה לדרוש ממנה למשל לכאוב שוב את ספארק רק כי אני אוהבת לשמוע את הכאב (סליחה בוס) וחוצמיזה אני יורה לטיעון שלי ברגל, מזכירה ש Tales of a Librarian נוצר רק כדי לסיים את החוזה עם אטלנטיק, עם מינימום נתינה של שירים חדשים מצד טורי, זה אולי לא תרוץ אבל אם את זה נועדנו לקבל אני שמחה שלא נעשה סתם קופי-פייסט מזלזל אלא שטורי ניצלה את זה לבחינה מחדש של השירים ולעדכון שלהם. הקיצר, אני בעד האוספים של טורי כי הם מושקעים, וגם בעד העיבודים החדשים
סוף חפירה
יומטוב
 
אני אתייחס לנקודה לגבי ספארק,

זה לא עניין של לכאוב את זה שוב. זה פשוט להפוך את עצמה מ-addicted to nicotine patches ל-addicted to gummy bears. אני לא אומרת שיש משהו בלהיות מכורה לסוכריות גומרי, אבל תסכימי איתי שזה לא אותו הדבר. אם הראות שלה משתנה, אז יושבים וכותבים שיר חדש. אני לא מצפה ממנה להשאר באותה הרגשת פוסט אונס או הפלה כל החיים, אבל להכנס לשיר אחר ולהפוך את הרגש שהוא מציג למשהו אחר זה כבר דבר שונה לגמרי.
 

rfranko

New member
אם תשמעי אותו בהופעה תאמיני לי שתחתכי

שום גומי בר ושום נעליים וחוצמיזה הלכתי והקשבתי לו שוב אני לא רואה או מרגישה שהשינוי שנעשה משפיע על רמת הכאב כך שנכריז על זה כתיקו טעם אישי אני עיפה מידי מלרבוץ בים
 

rfranko

New member
כן,אבל אני מאחלת לך לשמוע(ולראות) אותו בהופעה

אסימון אסימון
 

noosh

New member
יש בעיה עם מכורים לסוכריות גומי?!

(אני נועה, ואני נקיה כבר.... ארבעה חודשים, אני חושבת
)
 

FooK MI

New member
על הבוקר. D:

יש אמנים שצריכים אוספים. בין אם אלה קווין, שאני אישית לא מסוגל לצלוח אלבום אולפן שלהם אבל די נהנה מאוספי הלהיטים, או הסמיתס שגם סבלו מתסמונת המלא-סינגלים-עם-מלא-ביסיידים, למרות שמבין כל האוספים שהוציאו [שמספרם כבר עולה על מספר אלבומי האולפן שלהם] רק אחד באמת מספק, ובין אם זאת טורי, שכשגיליתי אותה כבר היו מאחוריה שבעה אלבומים, והשמיני היה בדרך, וזה די מסחרר כי אתה לא יודע מהיכן להתחיל. אז אוסף הוא נקודה טובה להתחיל בה, והוא סיכום-קריירה טוב לאלה שרוצים רק את הלהיטים של האמן בבית. הבעיה באוסף של טורי היא בחירת השירים הכי לקויה שיכלו להעלות על הדעת, וככל הנראה גם המיקסינג השונה שלא זכרתי, כי שמעתי אותו בכתה ט', ועזבתי אותה לאנחות עד שהגעתי לכאן. סביר להניח שאם אשמע אותו עכשיו אשנא אותו, כי אני כבר קשור מדי ליצירה שלה, אבל גם כשלא הכרתי כלום הוא בהחלט היה מעאפן באוזניי. קיצר - חרא דיסק
 
אבל ידוע שמתחילים מLE :|

כאילו, כל המעריצים אומרים את זה, בלי שום קשר אחד לשני.. למרות ש... I see your point, והכל. [[[אגב, אתה חייב לי $12.59
]]]
 
הבעיה העיקרית היא לא השינוים בעריכה

אלא סדר השירים אצל טורי יש שינויים גדולים בין דיסק לדיסק, וכשאתה מערבב שירים מכל התקופות יחד זה יוצר בלבול ענקי. בגלל זה a pianoהוא אוסף מעולה בעיקר בגלל העריכה בעיקר בגלל החשיבה לטורי יש המון שירים,טורי חושבת המון כשהיא יוצרת דיסק, המון פעמים יש קשר בין השירים, יש סדר לשירים, יש זרימה כשיוצרים אוסף שאין בו זרימה , האוסף מאוד בעייתי
 
למעלה