SWANS - אמנות הרעש
להקת איזור האסון הייתה להקת הרוק הרועשת ביותר בגלקסיה, מה שחייב את חברי הלהקה לנגן מרחוק. גם הקהל צפה בהופעה ממרחק בטוח, משהו כמו עשרות קילומטרים מתחת לציוד ההגברה שמוקם בחלל. המרחק הבטוח שלי ממייקל ג'ירה וחביריו היה בסביבות ה-20 מטרים, ורדינג 3 נהפך אתמול לאיזור אסון. אנשים אטמו אוזנים, היו שנמרחו על הרצפה, אבל שום דבר לא עזר. גם לא מנוסה לשירותים. הSWANS באו לעבוד, והעבודה שלהם היא להעניק חוויה קיצונית, לעיתים אפילו מייסרת וכואבת פיסית, ושיאה בהתמכרות - בהפוגות הקצרות, ברגעים בהם הם החלו לבנות ולהכין את מסך הרעש הבא אתה כבר רועד בציפיה המייסרת לבואו. ואל דאגה, הוא יבוא. הוא ירעיד את הרצפה, את הקירות, את הגוף, את הראש, יהפוך את הקיבה, ירסק כל טיפת מחשבה שמנסה להתחמק פנימה, ויותיר אותך בסופו של לילה מזועזע, מנסה להבין איזו חוויה עברת.
את החוויה הזו קשה לתרגם למילים, מדובר במוזיקה שאמאנית, שבטית, פרימיטיבית, מוזיקה שמכניסה אותך לטראנס, ולרגע לא מנסה לפנות לשכל. השירה חסרת משמעות, בשיאה מייבבת. ג'ירה, לעיתים הוא מכשף שרוקח את שיקויו בקדירה עצומה, והקדירה היא רחבת הרידינג שזעה מתחת לידיו. לעיתים הוא השאמאן שמזמן את כוחות הטבע ואת הרוחות ולרגעים הופך את מבנה הרידינג לגוף חי מלא ברוחות נעות באקסטזה.
הסט ליסט היה חסר משמעות, ההנגאובר היה מובטח. השאלה היחידה הייתה האם נשרוד. האם נגיע לקו הסיום בחתיכה אחת? האם אזכה לכתוב על חוויותי בפורום? לבושתי אודה שאת הקטע האחרון כבר שמעתי מירכתי האולם, מה שמחד הקל במקצת על אוזניי המצלצלות, ומאידך איפשר זוית ראיה יותר רחבה. טוב שהיה, בספק אם אשרוד הופעה כזו שוב, אבל התמכרות זו התמכרות
העדות היחידה שמצאתי עד כה ביוטיוב -
https://www.youtube.com/watch?v=bvQ9uF5XN4I
להקת איזור האסון הייתה להקת הרוק הרועשת ביותר בגלקסיה, מה שחייב את חברי הלהקה לנגן מרחוק. גם הקהל צפה בהופעה ממרחק בטוח, משהו כמו עשרות קילומטרים מתחת לציוד ההגברה שמוקם בחלל. המרחק הבטוח שלי ממייקל ג'ירה וחביריו היה בסביבות ה-20 מטרים, ורדינג 3 נהפך אתמול לאיזור אסון. אנשים אטמו אוזנים, היו שנמרחו על הרצפה, אבל שום דבר לא עזר. גם לא מנוסה לשירותים. הSWANS באו לעבוד, והעבודה שלהם היא להעניק חוויה קיצונית, לעיתים אפילו מייסרת וכואבת פיסית, ושיאה בהתמכרות - בהפוגות הקצרות, ברגעים בהם הם החלו לבנות ולהכין את מסך הרעש הבא אתה כבר רועד בציפיה המייסרת לבואו. ואל דאגה, הוא יבוא. הוא ירעיד את הרצפה, את הקירות, את הגוף, את הראש, יהפוך את הקיבה, ירסק כל טיפת מחשבה שמנסה להתחמק פנימה, ויותיר אותך בסופו של לילה מזועזע, מנסה להבין איזו חוויה עברת.
את החוויה הזו קשה לתרגם למילים, מדובר במוזיקה שאמאנית, שבטית, פרימיטיבית, מוזיקה שמכניסה אותך לטראנס, ולרגע לא מנסה לפנות לשכל. השירה חסרת משמעות, בשיאה מייבבת. ג'ירה, לעיתים הוא מכשף שרוקח את שיקויו בקדירה עצומה, והקדירה היא רחבת הרידינג שזעה מתחת לידיו. לעיתים הוא השאמאן שמזמן את כוחות הטבע ואת הרוחות ולרגעים הופך את מבנה הרידינג לגוף חי מלא ברוחות נעות באקסטזה.
הסט ליסט היה חסר משמעות, ההנגאובר היה מובטח. השאלה היחידה הייתה האם נשרוד. האם נגיע לקו הסיום בחתיכה אחת? האם אזכה לכתוב על חוויותי בפורום? לבושתי אודה שאת הקטע האחרון כבר שמעתי מירכתי האולם, מה שמחד הקל במקצת על אוזניי המצלצלות, ומאידך איפשר זוית ראיה יותר רחבה. טוב שהיה, בספק אם אשרוד הופעה כזו שוב, אבל התמכרות זו התמכרות
העדות היחידה שמצאתי עד כה ביוטיוב -
https://www.youtube.com/watch?v=bvQ9uF5XN4I
