Subterranean Homesick Blues

[סוף עונת התפוזים]

Subterranean Homesick Blues

קראתי לפני המון זמן באיזה מקום שהקליפ של Subterranean Homesick Blues הוא בעצם הקליפ העלילתי (אם אפשר לקרוא להשלכת פלקטים בקצב עלילה) הראשון או משהו כזה. כי כאילו לפני זה, כשהראו שירים בטלויזיה, זה היה רק מתוך הופעה וכו'. מישהו יכול לאמת לי את העניין? או שזה קצת מופרך. חוצמזה אם תשימו לב בקליפ, באיזהשהו שלב הוא מאבד את הקצב בהשלכה, אבל זה מובן כי זה נראה נורא כבד והוא הרבה פעמים כמעט מפיל שם את כל הפלקטים. מעניין כמה טייקים הקליפ לקח... ומי סידר מחדש את הפלקטים כל פעם?....

 

[Chocoholic]

הקונספט של הקליפ

ככל הידוע לי, לא היה בשימוש בקליפים אחרים לפני כן; קליפים היו דבר נדיר למדי עד אמצע שנות השישים אך בהחלט היו קיימים, לא רק מתוך הופעות. זה אולי הקליפ הראשון שמציג את הרעיון הזה, אך ה"שיטה" הזו הייתה בשימוש כנראה כבר כעשור לפני כן, בתוכניות טלויזיה: כך היו מסמנים למגיש התוכנית מה לעשות ועל מה לדבר, והיו כאלה שנועדו גם לקהל, בתוכניות ששילבו את השתתפות הקהל... בוב מתקשה לשמור על קצב אחיד במהלך הקליפ ולא פעם תהיתי איך הוא בכלל יודע את הקצב... הרי בטח לא גררו לרחוב איזה טייפ סלילים והשמיעו את השיר. בטח הוא שר את זה לעצמו. הוא גם נראה מסורבל עם כל הכרטיסים, אני לא יודע ממה הם עשוים אך בהחלט יתכן שעם החומרים של אז, הם שקלו לא מעט. הקליפ הזה צולם בעוד שתי סצינות נפרדות, בשני מיקומים נפרדים. פעם אחת על גג המלון, ופעם אחרת באיזו גינה, כנראה לא רחוק מהמלון. בשתי הסצינות ניתן לראות בבירור את בוב נויווירת' (האדם השלישי) בעוד שבסצינה הנבחרת (השלישית) הוא בקושי מציץ מהצד. עד לפעם השלישית (בסמטה מאחורי המלון), לבוב כבר נמאס וגם ניתן לראות זאת עליו; הסצנה השלישית צולמה בטייק אחד. לא יודע מי סידר את הפלקטים אבל שותפים לכתיבת הפלקטים היו בוב נויווירת' ודונובן, והמלאכה הזו נמשכה עד השעות הקטנות של הלילה...

 

[הדרדסית הננסית]

משום מה נראה לי שגואן באייז

קשורה לכתיבת הפלקטים

 

[עופר ליברגל]

נכון

וגם אלן גינצברג