ובכל זאת תוספת קטנה על מה שאמרתי שם
עכשיו כשיש לי פרספקטיבה של הוראה עצמאית.
הסמסטר לימדתי לראשונה קורס לתואר ראשון שאני כתבתי ושעסק בנושאים "שלי". הסטודנטים היו מאוד מעורבים ופעילים, וכל הזמן שאלו שאלות. כמובן שלקראת כל שיעור עברתי על החומרים שנתתי להם וגם קראתי חומרי הרחבה מעבר. ובכל זאת, קרה לא פעם ולא פעמיים וגם לא שלוש - אלא כמה וכמה פעמים בכל שיעור - שהסטודנטים שאלו שאלות שלקחו אותנו אל מעבר לחומר הספציפי שקשור לנושא השיעור בדיוק.
כלומר, אם דיברנו על, נניח, הדברים שהשפיעו על המשבר המגדרי של המאה ה-17, אז לפעמים נתבקשתי להסביר יותר לעומק איזו סוגיה שקשורה לרפורמציה, או לפוליטיקה של התקופה, או לכל מיני דברים אחרים שרלוונטיים לשיעור, אבל שהם לא משהו שיופיע בחומר שהתכוננתי עליו לשיעור.
במהלך כל הסמסטר, כמעט ולא היה מקרה שבו נאלצתי להגיד לסטודנטים "אני לא בטוחה לגבי התשובה. תנו לי לבדוק ואחזור אליכם בשיעור הבא". ואחת מהסיבות שלא נזקקתי לזה היא שלמרות שעברו כבר כמעט חמש שנים מאז שעשיתי את הבחינות, עדיין הבסיס של החומר ששיננתי יושב לי בראש. אני לא זוכרת כל פרט וכל ספר, אבל אני זוכרת את היסודות של ההיסטוריוגרפיה של כל הנושאים שלמדתי עליהם, כך שאם באמצע שיחה על ההתפחות של תפיסות מגדר במאה ה-18 סטודנט פתאום שואל אותי איך זה מסתדר עם הגישה של הפילוסופים הצרפתיים, אני יכולה לשלוף מהזכרון את החומר על ההיסטוריה של המדע במאה ה-18 ולהסביר לו.
אני לא בטוחה שהייתי יכולה לעשות את זה אם לא הייתי צריכה לשנן את החומר לקראת הבחינות.
