Store location analysis software

airdene

New member
Store location analysis software

Geo-marketing software G.I.S systems העובדות ביחד עם אינדקסים דמוגרפיים, בסיסי מידע מסחריים (נתוני עסקים קיימים, מכירות לסקוור פיט וכיו'ב) איתור מיקומים פוטנציאלים ע"ס נתוני לקוח. מישהו פה יכול להמליץ לי על חברה המספקת נתונים כאלו בלי לשדוד יד ורגל בתהליך ? תודה לכל העונים.
 

sirpad

New member
אתה מצחיק קצת

אתה אמרת שעל שולחנך כתוב דה באקס סטופס היר. אבל לא ידעתי שזה בגלל שאתה תמע. אתה רוצה מידע שאפשר לתרגם להמון כסף, במעט כסף? למה שמישהו ימכור לך מידע יקר מפז, בזול? ולמה אתה קורא לו שודד?
 

airdene

New member
ואתה חמוד, נמצא כאן המון זמן, מבין גדול בתחום

שלך. ויחד עם כל אלו, קצת פלצפן, לא ממש מבין בביזנס, ועם בעיה כרונית בהבנת הנקרא. ורק כדי לרצות מקצת מסקרנותך - השוק הזה הוא רווי בתימחורים בעלי שוני קיצוני ($500 -$25,000). המתודות בהן משתמשים מציעי הפתרונות, תמהיליהן, רמות הרזולוציה בפילטרים השונים ועוד עשרות משתנים אחרים המקבלים אצל כל יצרן פתרונות משקל וחשיבות אחרת יוצרים קושי אמיתי להשוות בין הפתרונות המוצעים. דרך אחת היא לברוח קדימה מכל הממבו ג'מבו הטכנולוגי ולחפש הוכחות הצלחה. ספקי השרותים האלו יודעים שהדבר האחרון שלקוחות שאינם מחזיקים מחלקת IT פנימית רוצים הוא להתמחות בנושא ומנצלים את חוסר הבהירות ליחס 'תפוס כפי יכולתך'. מחירו של אותו פיתרון יכול להשתנות באלפי אחוזים. אם לרצות לחסוך בהוצאות יתר בסדר גודל כזה הנגרמות עקב חוסר הכרה מספקת של שוק הספקים נחשבות על ידי פזרן רחב ידים כמוך 'תמעות' אז עפ"י קריטריון זה אעדיף להחשב כטמע... פלצפן כבר הזכרתי לא ?
 

sirpad

New member
נניח ויש לי מוצר

המוצר הזה יכול ליצר ללקוחות שלי, רווחים של מיליונים. אז אני אתמחר את המוצר יקר. עכשיו יש לי אפשרות גם למכור ללקחות שעקב הגודל שלהם, או אופי השימוש שלהם במוצר שלי, יכולים ליצר רק רווחים של אלפים. אבל הם לא יקנו את המוצר שלי בגלל שהמחיר שלו עולה על התמורה שהוא יכול ליצר. לכן אני יכול לקחת את אותו המוצר, ולמכור אותו ללקוחות האלה במחיר נמוך יותר. זה לא פשע לתמחר מוצר על פי הרבניו שהוא יכול לייצר. אין לי בעיה שאתה רוצה לעשות עסק רווחי, אדרבא בלי עסקים רווחים, אין לי למי למכור את המוצר. אבל זה מציק לי שאתה קורא לי שודד. אין פה שוד, יש שוק חופשי, ויש מחיר גבוה כי יש קונים שמוכנים לשלם את המחיר הזה. אף אחד לא גונב ממך, ואף אחד לא לוקח לך יד או רגל. הנאמר לעיל הוא היפוטתי, אני לא עצמאי, ואין לי מוצר. אבל אני יודע שהמידע שאתה מעוניין בו, הוא לא טריוויאלי, ושחברות סטטיסטיקה כמו נילסן למשל גובות עליו המון כסף, לא רק כי זה עולה להם הרבה ל"ייצר" אותו, אלא כי הן מבינות מה הערך של המידע הזה.
 

eladts

New member
למכור ללקוחות שונים את אותו המוצר

במחירים שונים מותר רק לחברות תעופה. לשאר העסקים זה לא חוקי ברוב העולם.
 

sirpad

New member
בטח שמותר

מספיק שתתן למוצר קוד אחד, תשנה משהו בחבילה, ואתה יכול למכור אותו איך שבא לך וכמה שבא לך, למי שבא לך. החברה שאני עובד בה למשל, מוכרת שירותי עיבוד מידע. את השירות הזה אפשר לתמחר לפי מספר קבצים שמעבדים. אפשר לפי batch של קבצים, אפשר לתמחר לפי עיבוד של שורות בקובץ, אפשר לתמחר לפי כמות ביטים שהקובץ תופס במסד נתונים. יש לנו לקוחות שיש להם 100 מוצרים, ויש לנו לקוחות שיש להם 1000 מוצרים. שניהם משתמשים בדיוק באותו המוצר, אבל הנפח שונה. אם היינו בוחרים לגבות לפי הנפח, אז היינו יכולים באופן חוקי לחלוטין לגבות מ2 לקוחות 2 מחירים על אותו המוצר. זה שאתה רגיל לקנות נניח אופיס במחיר קבוע, לא אומר שאי אפשר למכור לך אופיס בחצי שקל, ולקחת ממך עשר אגורות על כל קובץ שאתה מייצר עם האופיס הזה. אפשר גם לעשות חבילות, שאומר שאם אתה מייצר מיליון קבצים בשנה, אז עדיף לך לקנות את החבילה ללא הגבלה, שעולה 1200 שקל, במקום לשלם לי על מיליון קבצים עשר אגורות לקובץ. אבל אם אתה מייצר רק 20 קבצים בשנה, אז יש לך אופיס במחיר אפסי. זה בעצם השיטה, אתה מנסה לעשות פרופיילינג ללקוח שלך, ולזהות כמה שווה לו המוצר, ולגבות ממנו בהתאם. זה אגב בדיוק מה שעושות גם חברות התעופה, שכן למרות שאתה יושב ליד נוסע ששילם מחיר אחר, אתם לא קניתם את אותו המוצר. מוכר טוב ימכור את המוצר שלו במחיר הכי גבוה שכל לקוח ולקוח מוכן לשלם.
 

eladts

New member
אתה יכול לקבוע איזו מדיניות תמחור

שאתה רוצה, אבל המדיניות צריכה להיות שקופה וזהה לכל הלקוחות. התמחור צריך להתבסס אך ורק על הבדלים במוצר או בשירות שאתה נותן, לכן תמחור לפי נפח מידע הוא לגיטימי, אבל תמחור לפי עומק הכיס של הלקוח אינו לגיטימי.
 

airdene

New member
המחלוקת בינינו אינה על ערכו של המידע

אלא על אופני אריזתו ומכירתו. וזהו החלק העסקי שכנראה אינך מודע לו. רוב (אם לא כל) המשווקים/מפיצים שמצאתי עד כה מנסים ל'דחוף' חבילות שאינן שימושיות ברובן, או להגביל את השימוש באופן שיצריך רכישות רבות 'קטנות' כאשר החלק הרלוונטי בכל אחת מזערי. אתן שתי דוגמאות לכך - 1. דמי מנוי שנתיים בסך של 25 אלף דולר כאשר הצורך האמיתי מתמצה במס' סריקות נמוך ולכן אפשרות השימוש השנתית אינה תורמת לרוכש המדובר. אין ספק שכאשר מדובר ברשת בעל פרישה לאומית, במקרה זה ארה"ב, והמתעתדת לסרוק מאות מיקומים פוטנציאלים ולפתוח בפועל למעלה מעשרה-עשרים מיקומים העלות הסופית פר מיקום זולה מאוד, לא כך הדבר כאשר מדובר בלקוח המתעתד לפתוח שנים-שלושה מקומות. דווקא לקוח כזה אשר חוסנו הכלכלי חלש יותר מאשר רשת לאומית ישלם ברצון רב יותר על שרות מסוג זה מפני שחשיבות הצלחתו של כל מיקום חדש גדולה יותר עבורו, אולם המחיר הגבוה פי כמה אותו הוא נאלץ לשלם עבור המידע על כל פוטנציאל ממומש פוגע בכושרו להתחרות. 2. חברה המציעה מידע על שניים שלושה מיקומים במחיר 'מוזל' של כ$1000, הקוץ באליה זו טמון בכך שאפשרות החיפוש מוגבלת לקאונטי אחד. זאת בשעה ש trade area אחד יכול להיות מפוזר ע"פ מס' קואנטי'ס. והלקוח בכלל רוצה מידע על שני או שלושת המיקומים בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר עבור עיסקו ב region ו סרקה כזו אינה מוצעת כלל ע"י הוונדור. העסקאות שתיארתי המחירים בהם נקבתי אמיתיים ומייצגים את סף התמחור הזול ביותר שנמצא על ידי עד כה. ולא מתיחסים עדיין לאיכות המידע, אמינותו, היקפו, המתודות המשולבות בו וכיו'ב. עד לא מזמן מידע מסוג זה לא היה נגיש לסוחרים קטנים ובינונים, זאת מפני שרק קומץ יצרנים (את נילסן כבר הזכרת) עסק בהפקתו והלקוחות היחידים שיכלו לשלם את המחירים שנדרשו היו רק מגה ברנד'ס. אבל הקומודיטציה של מידע מסוג זה החלה. לא רק שמס' המפיקות עולה אלא שישנן לא מעט (יחסית לעבר) חברות מתווכות המציעות 'פתרונות מותאמים' וכרגע השוק, עפ"י הבנתי, הוא נמצא צעד אחד או שניים לפני סטנדרטיזציה של המידע ותחרות לפי פרמטרים אחידים, כלומר 'תפוס ככל יכולתך'.
 
אבל ככה זה קפיטליזם

אם אני רוצה לפתוח בארץ חנות אופטיקה ומחפש מקום באחד הקניונים, עם מי אתה חושב שהבעלים ידברו ומי יקבל תנאי שכירות ומיקום יותר טובים, אני עם מיזם האופטיקה שלי והחוסן הכלכלי החלש, או סמנכ"ל הפיתוח העסקי של אופטיקנה? קפיטליזם טוב לחזקים, לא לחלשים. זה חלק מכללי המשחק שלו.
 

נטע1201

New member
צריכים להתייחס גם לאלטרנטיבות

בתור צרכנית, אני רוצה לקבל מגוון של מוצרים באיכות טובה ובמחיר לא יקר. אם הסופרמרט, למשל, שנמצא בבעלות של רשת גדולה יכול לספק לי את זה, אני אעדיף אותו על פני המינימרקט\המכולת הקטנים שלרוב המחיר של סל מוצרים זהה אצלם הוא יקר יותר וגם המגוון קטן יותר. כמובן שגם פה, צריך את התערבות המחוקק, כדי שבעלי העסקים הגדולים לא ינצלו את כוחם לדרוס מתחרים. הם הרי לא מספקים לי את המוצר שאני רוצה במחיר זול יותר כי הם ששים לרצות אותי, אלא כי התחרות מכתיבה להם.
 

סלסרו

New member
בלי לבדוק, אני מוכן להתערב שהרשיון יהיה כזה

שמיטיב עם התעשיה/התעשיינים הגדולים/לוביסטים/מקושרים לשלטון. מבחינה זו אתה צודק לגמרי שהשיטה מטיבה עם העשירים. מה שאני חולק עליך שאני לא קורא לזה קפיטליזם או שוק חופשי אלא קורפורטיביזם ורגולציה.
 
כשמדובר ברשיון זה אכן רגולציה

כשמדובר בחנות בקניון, או בהנחת-מחיר משמעותית למי שמזמין כמויות גדולות ומחיר גבוה למי שמזמין כמויות קטנות, זה בפירוש קפיטליזם.
 
ברור שלא. אתה קפיטליסט.

תשאל את איירדן מה הבעייה והוא יסביר לך. או יותר נכון, הוא כבר הסביר קודם - המידע לא נגיש למי שקטן, הוא נגיש רק למי שגדול. זו לא בדיוק תחרות חופשית בשוק.
 

סלסרו

New member
כמו כל מידע שכדי להשיגו יש לעמול עליו רבות.

למעשה כמו כל דבר שדורש הרבה עמל. תראה, אני משתמש באתר מסויים למצוא אינפו' לגבי נדלן באזורי. יכולתי למצוא את המידע הזה בעצמי, ע"י שאקדיש שעות אינספור בנבירה במסמכים הפתוחים לציבור, ומאגרי מידע שונים ורבים. עקרונית, גם אני יכול למצא את המידע הזה אבל זה יקח לי כל כך הרבה זמן ועמל, שה-$130 לחודש שאני (מדי פעם) משלם לאתר, שווים זהב. אם הייתי רוצה להיות דטה-מיינר, הייתי פונה לתחום. מאחר שיש לי דברים טובים יותר לעשות בחיים, אני משלם לאתר שעושה את העבודה הזו בשבילי. אם איירדנה רוצה את האיפו' במחיר השווה לכל נפש, שיתכבד להקדיש שעות רבות ועמל רב כדי להשיג את האיפו', וגם הוא יצליח. אם הוא רוצה לחסוך לעצמו את כל הטרחה העצומה הזו ולעשות דברים פרודקטיבים יותר בחייו, הוא משלם. לעסקים גדולים משתלם לשלם הרבה על הרבה אינפו' ולעסקים קטנים אולי לא משתלם. נשמע שמה שאתה מציע הוא שחברות המידע יעמלו קשות לאסוף מידע טוב ומהימן, ואז יחלקו אותו במחיר מצחיק, רק כדי להיות שיווני. כך אתה גם עושה בתחומך? עובד קשה ומצפה לתגמול זעום?
 
פספסת את העניין

העניין - במקרה של איירדן - הוא ששיטת התמחור הקיימת מוציאה אותו בתור לקוח קטן אל מחוץ למשחק. הוא צריך לשלם מחיר של לקוח גדול, למרות שהוא צריך פחות תמורה מלקוח גדול. לפי ההגיון הזה, תהיה מוכן גם לשינוי שיטת תמחור המזון: כשאתה תלך למכולת לקנות לחם, תצטרך לשלם מחיר של 20 ככרות, כי זה מה שמסעדות קונות, והמאפיה תעדיף לקוחות גדולים וקבועים שירכשו מהם 20 ככרות על בסיס יומי, מאשר לקוח מזדמן כמוך שלוקח מקסימום ככר ליום או יומיים (ומה אכפת לה אם תזרוק את 19 הככרות האחרות לפח). הרי לא תצפה שהמאפיה תעמול קשה רק כדי למכור לך ככר לחם בודדת במחיר מצחיק של 4 דולר, כאשר מעבר לפינה ממתינות לה עסקאות מעולות ב-80 דולר לטרנזקציה.
 

סלסרו

New member
חוששני שאתה פספסת..

איירדנה לא נדרש לשלם מחיר של 20 ככרות על ככר 1. הוא יכול לקנות ככר 1 ולשלם עליו מחיר של ככר 1. כפי שהוא כותב, הוא יכול לשלם $1000 על סריקה של 2-3 מקומות בקאונטי אחד. רק שזה לא מספיק לו. הוא רוצה מספר ככרות (סריקה על region שכולל מספר קאונטיז), אבל לא 20. דא עקא, לדבריו, המאפיות שמוכרות מספר ככרות, מתעסקות רק עם מסעדות שקונות מהן כמויות גדולות. במכולת, הוא יכול לקנות רק ככר אחד. אין מי שמוכר באמצע, יותר מ1 אבל פחות מ20. זו הבעיה כאן. כנראה שפשוט אין לזה שוק, ולכן השוק מתמקד בעיקר בלקוחות גדולים.
 
למעלה