המשך...
"לא כולן כאלה, מרי גיין..." - שוב הארי נכנס לי לדברים. "שוב מרי גיין?! תשכח ממנה היא יוצאת עם פלאש וחוץ מזה היא לא שונה מכל שאר הכוסיות". "אתה טועה!" - שוב צעקתי ושוב כל המבטים היו מופנים אלי. 'אם הוא חכם כזה אז איך זה שהוא כזה פטי. אם הוא רק היה רואה את מה שאני רואה, איך שהיא נמרחת על פלאש... עדיף שלא אספר לו אחרת הוא ממש יתעצבן עלי ולא ידבר איתי כמו איזה תינוק'. "אתה יודע מה... לא חשוב. אם זה מה שאתה רוצה אז לפחות אני ילמד אותך איך מתחילים עם בחורות" - כן לצערי הוא היה צריך ללמד אותי את זה היות ומעולם לא התחלתי עם בחורות. "מצויין! מתי אנחנו מתחילים?" - שאלתי בהתרגשות כאילו הוא עמד לתת לי מיליון דולר. "היום בערב ב"Moon Light" - מון לייט היה אחד המועדונים הכי 'חמים' בניו יורק. זה היה ערב צעירים - 16+ והארי תכנן ללכת לשם עם הבחורה האחרונה שהוא סיבב על האצבע. "אני לא יודע הארי... אני יודע שאתה רוצה להיות עם ליז והכל ואני לא רוצה להיות גלגל שלישי". "יאאלה תפסיק עם התרוצים. אני יודע שלא כל כך נוח לך ליד כל כך הרבה אנשים אבל מתי שהוא אתה תהיה חייב להתגבר על זה" - אפשר לאמר שהארי ממש קרא אותי כמו ספר. "תבוא פעם אחת, מועדונים ופאבים הם מקומות טובים להתחיל עם כוסיות ו..." - פתאום הארי השתתק כשראה אותי מלטף את התחת שלי. "גו' מה קרה לתחת שלך?" "פלאש טומפסון הראה לי לפני כמה דקות את בעיטת הניצחון שלו". "איזה בן זונה! אבל אתה יודע גו' חלק מזה גם באשמתך". "באשמתי?!" - אני לא הבנתי מה הוא בכלל מאשים אותי. "אתה נותן לו ולכל בריון בשכבה לדרוך עליך!" "מה אני יכול לעשות? הם חזקים ממני ו..." - הארי שוב קטע אותי באמצע. "כשהגעתי לכאן אתה זוכר שמטומטמים כמוהו ניסו להטפל אלי בגלל שאני עשיר?" אני רק הנהנתי בראש. "אתה יודע איך גרמתי להם להפסיק? התעמתתי איתם! זאת הדרך היחידה. חלק מהם היו חזקים ממני אבל הראתי להם שאני לא מוכן לסבול מהם שום דבר והם הבינו שהם לא תפסו עוד איזה חנון-פראייר. מתי שהוא גם אתה תהיה חייב להתמודד איתו ועם שאר הדפוקים שמציקים לך. אם לא תתעמת איתם כאן בתיכון, אתה לא תתעמת עם אנשים כמוהם לעולם ועד סוף חייך אנשים ינגבו בך את הרגליים" - הארי אמר את זה בכזה להט. הוא האמין בזה בכל ליבו ואני ידעתי שהוא צדק. ידעתי שלא אוחל לנצח לברוח מאנשים כמו פלאש טומפסון. פתאום הצלצול נשמע ברקע וכולם התחילו ללכת לכיוון הכיתות שלהם. זה היה השעור האחרון אז שאלתי את הארי אם גם היום הוא יסע איתי בהסעה והוא אמר לי שהיום אביו בא לקחת אותו. זה הפתיעה אותי היות ואביו מעולם לא לקחת אותו לבי"ס או מבי"ס. אם חושבים על זה עד היום מעולם לא ראיתי את אביו של הארי ובכלל מעולם לא הייתי אצלו בבית. בכל אופן אמרתי להארי שנדבר יותר מאוחר ונכנסתי לכיתה. התיישבתי בזהירות בזהירות כדי שהתחת לא יכאב לי אבל זה עדיין כאב. 'פלאש אני נשבע, יום אחד אתה עוד תשלם על זה!' --- השעור עבר במהירות, זה היה שעור מתמטיקה ואני אישית תמיד אהבתי את המקצוע הזה בגלל שהייתי הכי טוב בו גם בכיתה וגם בכלל הייתי הכי חזק בו. כשהייתי ילד הייתי בקייטנת מדע והמדריך שלנו היה מדען ידוע שאמר לי כמה דברים שלעולם אני לא אשכח אחד מהם היה שמתמטיקה זה לא סתם מספרים ופעולות חשבון חסרות חשיבות, מתמטיקה היא שפת היקום. לכל מה שאנחנו עושים, לכל תבנית התנהגות שלנו אפשר ליצור תבנית מתמטית וכך לצפות איך אנחנו נתנהג במצבים שונים. כמובן זאת רק תאוריה, זה מעולם לא הוכח אבל זה בהחלט נתן לי השקפה חדשה על המקצוע הזה. בכל אופן לאחר שהשעור נגמר נפגשתי עם הארי במסדרונות וביחד הלכנו לכיוון השער כהפלא-פון של הארי צילצל ועל הצג הופיעה המספר של אביו. התברר שמר אוסבורן יאחר קצת אז בנתיים הארי חיכה איתי בתחנת האוטובוס. לשמחתי פלאש לא היה נוסע בדרך כלל בהסעה אל בית הספר או ממנו. הוא היה נוסע במכונית ספורט שההורים שלו קנו לו. "אה... הארי, עם כל מה שקרה היום שכחתי לספר לך שבעוד שעתיים יש באוניברסיטת אמפייר סטייט הדגמה של טכנולוגיה חדשה שנקראת נאו-גנטיקה. זאת פריצת דרך משמעותית במדעי הגנטיקה. ...אתה רוצה לבוא?" - שאלתי בזהירות כי הכרתי את הארי טוב. ידעתי שהוא ממש לא מתעניין במדע אבל לא ממש התחשק לי ללכת לשם לבד. "מצטער גו', אתה יודע שכל העניינים המדעיים האלה פשוט לא מעניינים אותי". "אוקיי..." - הייתי קצת מאוכזב אבל אני לא בטוח שאני בעצמי מבין למה הרי הכרתי את הארי טוב מאוד. עברו כמה דקות וההסעה הגיע. אמרתי להארי שאני ידבר איתו יותר מאוחר בקשר למועדון ועליתי להסעה. בזמן הנסיעה המחשבות שלי נדדו. חשבתי על ההדגמה, חשבתי על המועדון אבל בעיקר חשבתי על אחותי שאמורה לחזור הביתה לביקור. דרך אגב לא אמרתי לכם שיש לי שתי אחיות גדולות נכון? כן אני הכי צעיר. יש לי אחות שלא גדולה ממני בהרבה, היא בת 16 וחצי ושמה סמנטה או בקיצות סאם היא גרה איתנו בבית. האחות שאמורה להגיע לביקור היא הבכורה וקוראים לה גי'ן, היא בת 18 והיא קצת... שונה מכולנו. אתם מבינים אמא, סאם ואני כולנו בני אדם רגילים לחלוטין, ג'ין לאומת זאת היא לא בדיוק בת אדם רגילה... אלא מוטנטית. יש הרבה אנשים שחושבים שמוטנטים הם פריקים אבל אני אישית חושב שזה די מגניב. אחרי הכל זה נותן לה כוחות מיוחדים שאני רק יכולתי לחלום עליהם. אם רק היה לי קמצוץ מהכוחות האלה אף אחד לא היה מעיז להתעסק איתי. אחרי הכל מי לא היה רוצה שיהיו לו כוחות על? הכוחות המוטנטיים של גי'ן כוללים טלפתיה וטלקינזיז ואני בטוח שאני לא צריך להסביר לכם מה זה. הסיפור על איך היא ואנחנו גילינו על הכוחות שלה די מעניין. אתם מבינים כשג'ין הייתה קטנה לפעמים היו קורים לה דברים מוזרים. לדוגמא פעם כשאבא התעורר מאוחר לעבודה והיה לחוץ ולא הצליח למצוא את המפתחות שלו הוא ביקש מג'ין,סאם וממני לעזור לחפש את המפתחות שלו. אני חושב שגי'ן הייתה אז בת 7. זה היה חופש גדול ולכן היינו באותו בוקר בבית. בכל אופן גי'ן מצאה את המפתחות זרוקות מתחת למיטה של אבא ואמא אבל לא הצליחה להגיע אליהם. היא קראה לי שהעזור לה אבל גם אני לא הצלחתי להגיע אליהם ואז קרה משהו שהפתיע אותי מאוד. גי'ן הושיטה את היד והמפתחות פשוט עפו אליה. שתי שניות לאחר מכן אבא נכנס לחדר וגי'ן הושיטה לו את המפתחות. כשהוא שאל אותה איפה היא מצאה אותם היא אמרה לו שהם היו מתחת למיטה. אני הוספתי ואמרתי שהם היו עמוק מדי מכדי להגיע אבל גי'ן עשתה קסם וגרמה להם לעוף ישר לתוך היד שלה. אבא צחק כשהוא שמע את זה ואמר שיש לי דימיון מאוד פורה. אמרתי לגי'ן שתגיד לו שזה נכון אבל היא לא אמרה דבר. אני חושב שהיא פחדה קצת. בכל אופן כשסיפרתי את זה לסאם היא אמרה לי ששנה לפני כן היא גם ראתה את גי'ן עושה קסם דומה רק שאז זה קרה עם בובה וגם אז אמא ואבא לא ראו את זה.