Sparks propaganda

jonbirion

New member
Sparks propaganda

האלבום השני שרכשתי של החבורה. בזמנו לא יצא בהדפסה מקומית ולכן הזמנתי מחו"ל.
להיטים מהאלבום צעדו במצעד הפזמונים שכן הלהקה היתה כבר מוכרת לאחר kimono.
העטיפה
הרכב הלהקה השתנה קמעה. חילוקי דעות מקצועיים עם הבסיסט Martin Gordon הביאו להחלפתו. כמו כן גויס עוד גיטריסט.
Russell Mael - Vocals
Ron Mael - Keyboards, lyrics
Adrian Fisher - Guitar
Trevor White - Guitar
Ian Hampton - Bass
Dinky Diamond – Drums
רוח האלבום הקודם שורה על האלבום הזה שהוקלט די בחופזה. לאחר kimono הספרקס היו עסוקים בסיבובי הופעות וקידום ולא נותר הרבה זמן להקלטות ובכל זאת 9 חודשים לאחר צאת האלבום יוצא אלבום נוסף לא פחות טוב מקודמו, לדעתי. מורכב ומבסס את הורסטיליות בכתיבה של האחים ובמיוחד של רון מאייל.
Side A
No. Title Length
1. "Propaganda" 0:23
2. "At Home, At Work, At Play" 3:06
3. "Reinforcements" (Written by Ron and Russell Mael)
3:55
4. "B.C." 2:13
5. "Thanks But No Thanks" (Written by Ron and Russell Mael) 4:14
6. "Don't Leave Me Alone with Her" 3:02
Side B
No. Title Length
7. "Never Turn Your Back on Mother Earth"
2:28
8. "Something for the Girl with Everything" 2:17
9. "Achoo" 3:34
10. "Who Don't Like Kids" 3:37
11. "Bon Voyage" (Written by Ron and Russell Mael) 4:52

Propaganda/ At home at work at play
כבר בתחילת האלבום נתקלים ב20 שניות של אקפלה מוזרה ומרתקת. איזו פתיחה שונה ומשונה ומיד אח"כ ללא כל הפסקה
שיר כבד עטור בס נותן בראש. שיר עם הרבה שינויי קצב ושכבות של שירה. צמד חמד שפותח את האלבום בצורה מרתקת. מילות השיר At home at work at play מדברות על סופר וומן ומתאימות יותר מתמיד לתרבות המערבית של היום כאשר הנשים צריכות לאזן את העבודה עם המשפחה. לדעתי השיר נכתב מנקודת מבט גברית נחותה וגם מעריצה.
Reinforcements
השיר מזכיר לי אוירה של שירי מלחמת העולם השנייה עם גוון מיליטירסטי.. פתיחה רגועה עם קלידים פשטניים ותוף סנייר.
B.C.
שיר באווירה של שיר ילדים. בתחילה המלים אינפנטיליות אלא שאז מתגלית האמת העצובה. מדובר על הפרדות המשפחה המושלמת. שיר כואב במסווה של לחן שמח.
Thanks but no thanks
נכתב במשותף ע"י האחים. שיר בעל אוירה דרמטית. אני אוהב את השילוב של הגיטרה האקוסטית בשיר.
Don't leave me alone with her
איזה שיר אדיר. מלים חכמות, לחן מתגבר. הפתיחה לגמרי לא מזכירה את מה שיבוא אח"כ. פתיחה נונשלנטית עם פסנתר ומחיאות כפיים ואז התפרצות ספרקסית אופיינית. והמלים –
Dont leave me alone with her
Every home is Rome alone with her
And if you all go, who'll say no to her
Dont leave me alone with her
Dont my sweat and shaking register
Cause if you all go, who'll say no to her
תם צד א של האלבום.
Never turn your back on mother earth
http://www.youtube.com/watch?v=haf5s0b--zw&feature=related
יצא על גבי סינגל וצעד גם בארץ. כמה נכון לאמר משפט זה על אמא אדמה. הביצוע כאן עם תוספת תזמורתית.
ה- סי פרט מזכיר קצת את elo Eldorado.
Something for the girl with everything
גם כן יצא כסינגל וצעד בארץ. שיר קופצני שפחות מדבר אלי.
Achoo
עוד שיר אופייני קופצני של הספרקס. האם מדובר באפצ'י?.
פתיחה דרמתית ואז השירה והמקצבים הכל כך אופיינים ללהקה ולקראת סוף השיר עוד ממתק שתי שורות של עונג צרוף. So, open wide, open wide and say, open wide and say goodbye, you'll be OK
והסיום הכאוטי
Who don't like kids
שיר נוסף על דרך ההיפוך. מי לא אוהב ילדים? נו מי? שילוב של מקהלת ילדים הרבה לפני שפינק פלויד הגו זאת.
Bon voyage
במסורת השירים שנסובים על ביטוי לועזי. שיר שבנוי על מין דיאלוג של שאלה ותשובה. שיר מורכב עם הרבה שינויי קצב לפי המסורת.
לסיכום
אלבום שהוא המשך ישיר לאלבום הקודם. מהוה לו בן זוג ראוי ואפילו לדעתי עולה עליו (אולי זה בגלל שקימונו כל כך לעוס. עדיין שני אלבומים שהם יצירות אומנות של מוסיקה אינטליגנטית מלאת רעיונות ותהפוכות עם זמר בעל קול מופלא והרבה הרבה פוזה חיובית.
השיר שאני הכי אוהב הוא at home at work at play שמדורג אצלי מס' אחת על שום שפע הרעיונות המוסיקליים שנשפכים ממנו. ממליץ להקשיב מאד לקישור.
לגבי הבונוסים בסי די אין מה להוסיף מלבד שהם צד בי של התקליטונים ונושאים את הסמל המסחרי של הלהקה.
 

Celluloid Hero

New member
קודם שיהיה ברור: מודבר באלבום פצצצה.

ועכשיו לעניין הנעיצה. אני לא יודע אם זה חלק מתקופת שפל בתענינות פה בפורום, אולי מאדישות, או מזה שסתם אנשים פיספסו או אולי בגלל איבוד של ממונטום, לא יודע. משהו בי קצת מת בפנים כל פעם שסקירה מקבלת אפס תגובות. בנאדם טרח פה, השקיע מזמנו, ובמקרה, גם כתב על אחד מהאלבום הכי פצצתיים שאפשר למצוא. המינימום, זה ללחוץ ולקרוא- מה שגם לא קרה פה יותר מדי. אז המקסימום - זה מה שאני הולך לתת בתמורה. קודם נעיצה, בתוספת כותרת מנקרת עיניים - ועכשיו דברי תוכחה.

!!! FEEL MY WRATH


אוקיי, מספיק עם השטויות. ספארקס היא אחת הלהקות הכישרוניות, המוטרפות והמתוחכמות של הסבנטיז. זה כישרון טהור, מורכב על רקטה ומשוגר לכם לפרצוף. כל שיר ושיר. כמו גלי צונאמי שמתנפצים על האוזניים שלכם, משיטים לעברכם צי של רפסודיות בוהמיות בפסט פורוורד, מזעיקים מהחוף סירנות מייללות כמו קייט בוש על ספיד, וגורילה מפלצתית בשמלה שמרסקת גורדי שחקים עם תנועות הבלט שלה. ככה נשמעים הספארקס לאוזניים שלי.

השיוך אולי היה לגלאם, בפועל אני לא חושב שהייתה להקת גלאם שאי פעם התקרבה לגבהים של הצמד הזה. כל שניה ושניה במוזיקה שלהם נוצלה להתקפה על-חושית. הלחנים כל כך טובים וכל כך רבים וכל כך דחוסים יחדיו, שכל רגע במוזיקה שלהם נשמע כמו פזמון מדבק ולוקח חודשים, אם לא שנים לעלות על כל ניואנס. זה הפרוג האמיתי חברים. ו I DARE YOU למצוא לי להקת פרוג יותר מתוחכמת מהם. קחו את עשרת אלפי האלבומים מהבית של ברמאלי תשברו אותם לחלקיקים ,תדביקו עם נייר דבק לתקליט אחד, ותדחפו לנגן - וגם אז - הספארקס יישארו המנצחים (מהסיבה הפשוטה שדבר כזה בחיים לא ייתנגן לכם).

התכת הסגנונות שלהם כל כך מרהיבה- קברט, סימפוניות, וואלס, אופרטות מוזיקת קרניבל, כל דבר למעשה שאפשר לזקק ולהוסיף ללונה הפארק המוזיקלי הזה שלהם, ולצרוח עם הקול הזה של האח ראסל. אגב, חבל שהוא שר בצורה כל כך חייזרית, אחרת אפשר היה לשים לב לעיתים יותר קרובות לליריקה המשעשעת ולעיתים גאונית שלהם. צחוק אכזרי על עצמם והעולם בו-זמנית. וההומור, ווהשטוית שהם עושים שם. בחייכם, איפה תשמעו עיטוש (אפצ'י!) שהופך לקטע FUCKING EPIC באלבום מוזיקלי? איפה??

מה אני מנסה להגיד- אתם חיייבם לשמוע את הלהקה הזאת. אתם חיייבייים לשמוע את האלבום הזה (אישית מעדיף את קימונו מיי האוס, שקצת יותר מוטרף, אבל פרופגנדה יעבוד לא פחות טוב)- ואתם חייבים למצוא מנהל קצת יותר נורמלי ממני. זה נהיה מביך כבר. אגב- בהתחשב שהסקירה האחרונה על ספארקס נכתבה לפני כמה שנים, אין שמח ממני על המשך המורשת הזאת של יקי, ולחבר עוד לבנה חשובה בפסיפס המאמרים שלנו. חזק ואמץ, ג'וןבריון.
 

giloni

New member
יותר מאמן

לטעמי מדובר באחד מגדולי היוצרים בהיסטוריה הקצרה של הרוק (כוונתי כמובן לרון מאיל). ההרכב שבו הוא ואחיו - יחד עם מוסיקאים מזדמנים - הביאו לידי ביטוי את הכשרון הענק שלהם, לא זכה להרבה הערכה בארץ ולדעתי גם בעולם לא ממש ידעו איך לאכול אותם. הליריקה שלהם דורשת נימים רגישים שלא לכל חובב רוק יש מהם, ובכל זאת גם אם לא ממש מבינים למה מתכוון רון מאיל בכתיבתו, אין שום דרך לחובב רוק להתעלם מהמוסיקה שתוארה כאן כל כך יפה על ידי ג'ון וקיבלה חיזוקים נאותים על ידי המנהל המתוסכל שלנו.
כמי שמחזיק את כל הדיסקוגרפיה שלהם, וכמי שזכה להחשף אליהם בזמן אמת, אני אומר - מי שקורא כאן ועדיין לא שמע את ספארקס - לא להתבייש להודות בזה ולרוץ לשמוע!!
 

arieltr

New member
אז כאן זו קבוצת הווידוי?

מודה באשמה המלאה.
כבר שמעתי לינקים.
הצילום המטורף שלהם קשורים על סירת המירוץ נכנס לתודעה וברגע שיבצבץ לנגד עיני בחנות אני כבר אדע מה לעשות.

תודה לבריון
 

Crazy Phrog

New member
שמח שהעלאת אותם לתודעה

אני אישית לא הכרתי אותם כל כך, רק בשם שלהם בעיקר ואולי איזה שיר בקטנה מתישהו.
בעקבות הסקירה שלך ל-kimono house ניסיתי לשמוע כמה דברים משם, ואהבתי את מה ששמעתי. הסולן בהחלט מפגין יכולות ווקאליות מרשימות, והשינויים המהירים במקצב השירים, עם יכולת כמעט בלתי אפשרית לשיר שורה באורך של בית ועדיין להשמע טוב, עשו את שלהם. אני אהבתי.
בהחלט יש להם צליל מיוחד ועושה רושם ששווה להמשיך להתעמק, בתקווה שבזמן הקרוב אולי אני ארכוש את kimono house, ולפי שמיעה זריזה ומהירה של השירים ששמת כאן, עושה רושם שיש לאן להתקדם אחרי קימונו האוס ועוד להנות.


תודה על הסקירה.
 
למעלה