(Sony A7 (Sony A7s, 15mm, ISO 40,000

[EyesToSee]

(Sony A7 (Sony A7s, 15mm, ISO 40,000

תמונה לא שלי:
https://www.facebook.com/GaryTysonp...2287411947931/318761134967224/?type=1&theater

 

[אילן די]

מצלמה עם ראיית לילה...

ויופי של תמונה. ISO 40000 במצלמה הזו נראה מדהים.

 

[ravivme]

המצלמה הזו עשתה משהו הסטורי

הרי כל מצלמה זקוקה לאור כדי לצלם, נכון ?
ובכן, לא עוד.
מסתבר מהדיווחים (לא רק מהמספרים) שאפשר גם לצלם כשלכאורה אין אור.
לא חושך מוחלט כמובן, אבל מאוד קרוב לזה.
באופן מוזר המצלמה מצליחה גם לפקס, שזה פלא לא פחות גדול בעיני.
אפשר לוותר על העדשות המהירות, על המייצבים. כל כללי המשחק משתנים כשיש יכולות כאלה ב- ISO גבוה.
בדמיון שלי, עצם השחרור מהצורך באור, יחד עם האפשרות לצלם בדממה מכניס את המשתמש למוד אחר. מאוד מסקרן.
הייתי שמח לשים את היד על מצלמה כזו גם אם יש לה רק 12MP (כמו שהיה לי ב- D90

).

 

[bulb]

כן ולא. נכון, ה-7s מאפשרת צילום עם כמות אור נמוכה אבל זה

לא פותר את ענין מקור האור, הרי האור מגיע ממקום כלשהו ואם, לדוגמא, מדובר בצילום אנשים עם תאורת רחוב אז מקור האור נמצא גבוה מעל הראשים וללא שימוש בתאורה משלימה (פלאש) יהיו צללים על הפנים.
בכל הקשור לעדשות מהירות, היתרון שלהם הוא לא רק אפשרות צילום עם כמות אור נמוכה אלא גם עומק שדה רדוד, כך שהן לא ייעלמו מהנוף, לפחות לא בזמן הקרוב.
עדיין, גם אני הייתי שמח לנסות את ה-7s כדי לעמוד על טיבה.

 

[ravivme]

אבהיר את כוונתי

במונחים פרקטיים המצלמה הזו שמה אותך בנקודת עבודה אחרת. בצורת חשיבה והתנהלות אחרת.
הרי כולנו כל הזמן נעים סביב מגבלת האור, גם בתנאים לא כל כך גרועים.
תמיד חסרה איזו עדשה יותר מהירה (ראה שרשור בנושא בעמוד זה), או עוד סטופ של ISO, או מייצב 5 צירים כדי לצלם את הבת בטכס בבית ספר.
פתאום כל הדברים האלה מתגמדים.
אני יכול מחר בבוקר לקנות עדשת טלה 300 מ"מ לא מיוצבת ולעבוד איתה.
אני יכול לעבוד עם עדשת F4 בלי לחשוב פעמיים (למעט שיקולי עומק שדה).
אני יכול לעלות ל ISO40000 (!!!) ולקבל תוצאות שמישות.
עד אתמול זה היה דימיוני. היום זו מציאות.
קוראים לזה GAME CHANGER.

הקטע המוזר הוא שה- A7s לא היתה ראשונה להציג מספרים כאלה או דומים.
לניקון Df שיצאה לפניה יש יכולות די דומות.
משום מה אין באז סביב המצלמה הזו דווקא על עניין ה- ISO, והרוכשים כל הזמן עסוקים דווקא במראה שלה - רטרו מוצלח או לא.
זה כנראה מראה מי הקונים של ה- Df (שועלים זקנים שמחפשים נוסטלגיה) לעומת הקונים של ה- A7s (צעירים חסרי מנוח שמחפשים את הטריק החדש).
מבחינתי ה- A7s זו ברכה. חבל שהיא עולה כמו שהיא עולה.
אני מקווה שיבואו אחריה מצלמות נוספות עם יכולות דומות במחירים יותר נגישים.

 

[bulb]

עם ה-Df ני'ון ניסו לרכב על גל הרטרו ופיספסו בכמה נקודות

אנשים רוצים מוצר שנראה (ולפעמים גם מתנהג) כמו מוצר רטרו אבל עם נוחות ויכולות מודרניות.
ניקון החליטו לא להטמיע יכולות וידאו, דבר בסיסי בכל מצלמה בימינו.
בנוסף, צפיפות הפקדים בפלטה העליונה יכולה להבהיל בקלות את המשתמש הממוצע. לשם השוואה, ה-X-T1 מראה איך עושים את זה נכון.
יש גם ביקורות על הפוקוס (מספר נקודות, ביצועים...).

בקשר ל-7s, מלבד המחיר יש גם את ענין העדשות (מבחר, מחיר...).

 

[אילן די]

איך באמת היא מפקסת בחושך?

 

[ravivme]

אין לי מושג

 

[שאול נשיץ]

יפה, אבל אבל היכן הכיף?

ההנאה שלי מצילום טמונה בין השאר בהתגברות על אתגרים. בתצלומים המופקים בתנאי תאורה קשים אתה מצפה למריחות, לגרעיניות ולבעיות חדות. זה חלק מן השפה של המדיום. יש משהו לא ג'נטלמני בתוצאה טכנית טובה כל כך בתנאים כאלה.

 

[ravivme]

תמיד אתה יכול לקנות מצלמת לומו

יהיה לך יופי של אתגר

 

[ravivme]

או לחילופין

לקנות A7s ולסגור צמצם ל- 22.
לפתוח אותו רק כשאין ברירה.
זה כבר יסדר לך אתגרים

 

[שאול נשיץ]

לא ירדת לסוף דעתי

תצלום חשוך, גרעיני ומרוח נותן תחושה אותנטית של דחיפות. ברור למתבונן שזה תצלום לילי בו המימד האסתטי חסר והוא מנסה לברר את הסיבה שבגללה טרח הצלם ללחוץ על המחשף. החיפוש הזה מאריך את משך ההתבוננות בתצלום (דבר רצוי). זה עניין תרבותי. אנחנו מורגלים בתצלומים ליליים כאלה ויודעים מה לחפש בהם.
אותה סצנה - אילו תוארה בצבעים רוויים ונקיים - היתה נתפסת בעיני המתבונן כסינתטית, מוארת, אולי מבוימת. קרוב לוודאי שהוא היה מעיף מבט קצר ועובר לתצלום הבא.

 

[ravivme]

אז אם הכל בידי הצלם

הוא תמיד יכול להגביל את עצמו לאיזו המתאים כדי לקבל את התוצאה שאתה מתאר.
העובדה שהמצלמה נותנת עוד כלים לא אמורה להפריע.

 

[שאול נשיץ]

אתה צודק כמובן, אבל

איש אינו רוכש את המלה האחרונה של מצלמות העילית על מנת לכבול את עצמו במגבלות. אדרבא, נראה שהאידיאל הוא עבודה בסגנון point and shoot גם כשהתנאים קשים. מגבלות מחייבות מחשבה וצלם חושב הוא צלם טוב יותר. לדעתי.

 

[ravivme]

מאוד תלוי בסיטואציה

יש מקרים בהם אתה בראש אמנותי, שם פריים יחידה על המצלמה ויוצא לשטח.
במקרים אלה אתה נותן עדיפות מוחלטת ליצירתיות על פני יכולות טכניות, ומשתמש במגבלות עצממן כדי להשיג תוצאות מיוחדות כמו זו שהעלית.
אבל במקרים אחרים אתה לפעמים פשוט רוצה "להביא תמונה". לאו דווקא אומנות, אלא יותר תפיסת רגע, תיעוד, או סתם מזכרת.
אז הכל מתהפך. אתה נוטה לקחת 18-200 (או קומבינציה אחרת שמכסה טווח גדול) לעיתים גם פלאש כי אתה עלול לפספס משהו.
במקרים האלה ISO40,000 יכולים להיות נהדרים.
אני מניח שלך ספציפית המקרה השני פחות שכיח, אבל למי אין לפעמים הופעה של הילדה, מפגש משפחתי או טיול כלשהו שלא מתאים לאמנות ?

 

[steiff]

היא הנותנת

מצלמה שלא מאתגרת את הצלם אלא מלהיפך, מקלה עליו את העבודה, אכן מתאימה לתיעוד, אבל היעדר האתגר עלול לגרום (ובפועל גורם) לשבלוניות טכנית בלי יצירתיות. השאלה הגדולה היא עד כמה כל אחד מאיתנו מסוגל לכפות על עצמו ״משמעת״ יצירתית (אוקסימורון כשלעצמו) כשהכלי שבידיו מאפשר לו לשבור את כל הגבולות הטכנולוגיים שהצריכו בעבר טכניקות צילום ספציפיות שגם נתנו אופי ספציפי לתמונות שצולמו באמצעותן. הבעיה היא גם שאת המצלמות המודרניות לפעמים די קשה לכבול בכבלי הטכנולוגיה הוותיקה. צריך לכפות עליהן עבודה במוד ידני או חצי ידני כדי שלא יעלו ביוזמתן את ה-ISO לערכים שמאיינים את משמעות המונח ״תאורה מגבלתית״.

 

[ravivme]

העניין הוא

שגם היום אנחנו עובדים עם הרבה דברים אוטומטיים:
פוקוס, מדידת אור, WB, ISO.
אני לא חושב שזה מפחית את היצירתיות במאומה.
אולי זה אפילו הפוך.
זה עוזר לנו להתמקד במה שבאמת חשוב כשמצלמים - קומפוזיציה, פרספקטיבה, אור וצל.
אז למה ISO אוטומטי ואינסופי (במובנים פרקטיים) זו פתאום בעיה ?
כמו שהפוקוס העוקב נתן פתאום עוד אפשרויות, כך גם ה- ISO האינסופי רק יעזור לחקור מקומות חדשים בהם הצלם לא היה יכול לפעול.
עוד שדה פעולה נפתח בפנינו ואפשר רק לברך על כך.

 

[steiff]

מעניין שמי שאומר את כל זה

הוא חסיד מושבע של עדשות פריים ידניות...הנה עיניך הרואות שמי שמחפש, כמוך, את האמנות והיצירתיות לא רק שאינו צריך את היכולות הטכנולוגיות של מצלמות העל הללו אלא אפילו מנוון חלק מהיכולות הללו מיזמתו על מנת להשיג אפקט מיוחד, אופייני לעדשה ספציפית.

 

[ravivme]

אחת הסיבות שויתרתי על פוקוס אוטומטי

היא תחושה שחסרה לי שליטה.
כשאני עובד ידנית אני מרגיש שאני בוחר את אזור/ נקודת הפוקוס ולא המצלמה.
במקביל יש לי יותר זמן לחשוב על בניה של פריים, שזה באמת עניין של יצירתיות.

זה לא משנה את העובדה שהייתי מאוד שמח אם היה לי ISO שמגיע לשמיים. בעיני זה פרמטר שלא פוגם ביצירתיות בדבר, ולא מחליט עבורי שום דבר, רק פותח יותר אפשרויות לצלם בתנאים שאני לא יכול כיום.

 

[falou]

חושב על מה...?

אם אני רוצה לחשוב על הקפאת התנועה, ביצועי ISO מעולים משחררים אותי מלחשוב על מהירות התריס.
או על צמצם, כשאני רוצה עומק שדה גדול במקביל.
סתם דוגמא.
&nbsp
כמו שזיהוי פנים משחרר אותך במקרים מסויימים.
&nbsp
זה הכל תלוי מה אתה מחפש להעביר ובמה אתה רוצה להתרכז.