some things

span26king

New member
some things

I think that all cases of FM that I saw started with somekind of physical immobilization or inability to exercise, coupled with external stress for long periods of time do you agree?
 
תרגום - למי שצריך כדי להגיב

span26king כתבה: אני חושבת שכל המקרים של פיברומיאלגיה שראיתי החלו עם חוסר תנועה פיזי מסוג כלשהו או חוסר יכולת להתעמל משולב עם דחק (STRESS) לאורך זמן. האם אתם מסכימים איתי?
 
אה,לא!

לשם שינוי יש לי כאן דעה די מוצקה. חוסר תנועה פיסית? בגלל שלא עשיונ מספיק התעמלות והיינו במצב לחץ? לא. אני לא התעמלתי מסודר אבל תמיד הקפדתי, ועוד יותר היום, ללכת ברגל, לרקוד, לזוז. אני חושבת שהתאוריה הזו מעט מופרכת, אם הבנתי אותה נכון... בכל אופן, דבר אחד אני יודעת. לי, ההליכה לא ממש עוזרת. כן, לנפש זה צרי מעולה.אבל לגוף- ההפך המוחלט. אני הולכת כל יום, לפחות לפחות מהבית לקניון שזה בערך קילומטר וחצי [עשר ד רבע שעה] גם בימי התקפים קשים, ואין הבדל או שיפור. אבל אני ממשיכה ללכת כי כאמור- לפחות לחצי זה כן עוזר- הטיולים הם זמן יפה, לראות עולם, להנות מאויר צח מילדים משחקים, להיזכר בסיבות לחיים... אז אני ממש לא חושבת שיש קשר לחוסר תנועה לפני המחלה ולהתפרצותה. ]במילים אחרות- אנחנו לא עצלנים
]
 

6tuti6

New member
אז מה אני ../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo31.gif

מה אני אגיד שאני צועדת במאמץ כה רב במשך חמש שעות ביום , ואני עושה את זה כבר שלוש שנים, והפיברו הופיע רק לפני 8 חודשים!!!! אינני יודעת ממה מחלה זו מופיעה , אבל אצל כל אחד ואחת מאיתנו זה מופיע בעקבות תסמינים אינדוידואליים. ואין לזה הסבר ממה זה קורה לנו. אז שיהיה לכולכם שבוע נעים מקסים וחמים
עם המון אנרגיות חיוביות והמון כוח. תודה תותי.
 
אני חושב שהדוגמא שלי תתאים

לתבנת שאנו מחפשים פה .. מאמץ גופני מוגבר ->שברי מאמץ, שימוש יתר בגפיים תחתונות -> אכזבה, "דכאון" = גורמי הדק להתפרצות המחלה. זו דעתי .. ניתן לקבלה וניתן לשלול אותה.
 

span26king

New member
אני ואחרים

בהחלט מוצאים תבניות ופתרונות לפיברו במזן האחרון, "סיעור מוחות" שהולך ומשתפר. התשובה היא תמיד תלת ראשית - מנטלית, פעילות ותזונה/תוספים אם מישהו מעניין אותו יותר הפן המדעי של העניין אפרסם פה בקצרה.
 

dorgad

New member
כותבת עברית? אם כך, ארחיב

לדעתי, אצלי התחילו הצרות לפני יותר מ-20 שנה. שכבתי במשך חמישה חודשי שמירת הריון כמעט סביב השעון, למעט ביקורי מעקב אצל הגיניקולוג ובבית-החולים. ילדתי תאומים, וכשהם היו בני חודש עברתי דירה לעיר אחרת. נראה לי, בדיעבד, שהצירוף של תקופת-שכיבה ממושכת ומיד לאחריה המאמץ האדיר הכרוך בגידול שני תינוקות ומעבר דירה - שיבשו אצלי את מערכת השרירים ומנגנון הכאב באופן בלתי-הפיך. בנוסף, נראה שחוויתי דיכאון שלאחר לידה, שלא היה לי הזמן לעבדו. במהלך השנים הבאות עבדתי במשרות תובעניות, ניהלתי בית וגידלתי שלושה ילדים - בשותפות עם בעלי שיחיה, אבל העומס העצום (שעליו נוספו הורים חולי סרטן - אני בת יחידה) והתמודדויות לא פשוטות אחרות, לא אפשרו לי להתאושש. הפיברומיאלגיה שלי התפתחה בהדרגה, וכשהיה אבחון הייתה רווחה כלשהי, בשל ההבנה שאני לא "ממציאה" תסמינים, אבל הריפוי נראה לי כמעט בלתי אפשרי. דור
 

dorgad

New member
Span26king, good morning

How many cases of FM did you see? I partially agree with you, but I think that further research is requiered. Dor
 
למעלה