Silver

[אריק חייט]

בלי להגיע עד לשורש העניין

יש בקטע הזה לפחות מוטיב אחד שמתפתח וחוזר, ויש בו מידה גדולה של צורניות מוסיקלית - שהיא בהכרח הבעה של רעיון, מושג או עצם כלשהו. שני אלה מספיקים כדי להוכיח שעניינו של הקטע הזה הוא לא "להיות קטע מיקרוטונאלי". המיקרוטונאליות היא כמו סכמה של צבעים. אתה יכול לומר בהתאמה על שירים רבים שאתה מכיר, שעניינם הוא להיות קטעים בכיוון מושווה.

 

[ד בוטניק]

אמת

האמירות של הקטע הזה בכלל לא מתייחסות לעולם החוץ מוזיקלי כמו למשל, הדוגמא שנתת על זאפה. הקטע הוא ייצוג שלי ושל היכולות הקומפוזיטוריות שלי בתחרות מסויימות שלשמה הוא נכתב. הקטע הוא לא סריאלי והוא נכתב על ידי רגשות ותחושות שמייצגות את האהבות והתפיסות המוזיקליות השונות שלי.

 

[שיר דויטש]

אולי אם היית מצרף

סולו מרגש על סולם פנטטוני מיקרוטונאלי...