Siento Vacio

Mariposa Azul

New member
אני שמחה שאתה מבין אותי ../images/Emo13.gif

ולגבי ההרגשה.. איך בעבר? ממה זה נבע? מה עשית עם זה?
 

Mariposa Azul

New member
נראה לי שנפל אסימון כלשהו...

יכול להיות שהריקנות שלי מגיעה כי אני תקועה במקום? נכון, אני לומדת, עושה כושר, מבלה עם חברים, מתעניינת בדברים... אבל בתכלס אני עדיין בבית של אמא, בלי עבודה, וחסרת עצמאות... אתמול החלטתי שאני רוצה למצוא עבודה!!! [משהו ממש מצומצם.. מהבוקר עד 12-13 ולא בימים ב ו-ה..] עזרה ורעיונות במרכז (לא בת"א) יתקבלו בברכה!!
אני רוצה לעבור דירה, להחזיק את עצמי לבד! להתחיל לחיות בחיים האמיתיים! ולהתקדם עוד! אני רואה פה ושם במהלך החיים נשים חזקות, עם מלא כרזימה שמשרדות כוח עצום... תמיד הסתכלתי עליהן בהערצה.. ועכשיו אני מבינה שאני רוצה להיות כזאת - אז צריך להתחיל להזיז עניינים ולא לשבת במקום!! נכון שעוד שנה אני אסיים את הלימודים ויהיה קל יותר לעבוד ולהתקיים... אבל אני רוצה כבר להתחיל עכשיו! שנה זה המון זמן.. לא? אני צריכה להרגיש שאני עושה יותר!
 
הגיל בכרטיס שלך הוא הגיל האמיתי שלך?

תסלחי לי שאני לא זוכרת ממפגש הפורום... (אני זוכרת את הטווח..) יציאה לעצמאות באמת ממלאת ונותנת תחושה מסויימת טובה, אבל היא גם לא קלה. את לומדת לימודים אקדמאים? מה את לומדת? כמה עומס לימודים יש עליך? מבחינת עבודה, את צריכה לחפש עבודות סטודנטים. שזה אומר דברים במשמרות וכד' כמו: מלצרות, טלמרקטינג, פרוייקטים של הוראת חוגים בבית ספר (קרן-קרב וכד') - למרות שזה בדר"כ מתחיל בתחילת שנה ולא באמצע. את צריכה ללכת לחברת כוח אדם - עבודות מהסוג הזה מוצאים לרוב דרכם. וכמובן לעבור על עיתונים. למצוא עבודה זו עבודה בפני עצמה.. עד כאן היתה הפרקטיקה, עכשיו כמה דברים בכללי: א. אם את לומדת מקצוע ואת יכולה להשען על ההורים - זה תמיד הכי טוב. אני נאלצתי לעבוד, אבל זה רק פוגע בלימודים ולדעתי אין טעם לעשות את זה כשיש ברירה אחרת. זו תקופה וזה עובר. זה בסה"כ מקנה לך נקודת זינוק טובה יותר, לא רואה סיבה לוותר עליה. ב. למצוא עבודה קטנה זה נחמד ולא הייתי ממהרת לצאת מהבית לפני שיש לך עבודה שאת יודעת שתחזיק אותך. ועבודה קטנה באיזור המרכז לא תחזיק אותך.. ג. אם יש משהו מאוד חשוב שלמדתי בתקופת הבי"ס למאמנים, זו העובדה הפשוטה שאנשים חושבים שהם ישנו את ההרגשה שלהם ע"י עשיה של כל מיני דברים חיצוניים. אבל זה לא עובד! לפחות לא בטוח הארוך. אולי לרגע. רוצה לשנות הרגשה - את צריכה לשנות אותה מבפנים. זה לא צריך להיות תלוי באירועים חיצוניים ובטח שאין טעם להפוך את החיים לקשים יותר רק כדי לחוש משמעות. אז שלא תביני לא נכון, אני בעד עצמאות ולקיחת אחריות וכו' וכו'. אבל אני לא בעד לסבול בכוח. מקווה שהובנתי נכון.
 

Mariposa Azul

New member
כן.. אן האמיתי.. למה? ../images/Emo13.gif

אני לומדת פעמיים בשבוע (עיצוב גרפי), והשיעורים לוקחים זמן.. לכן - בערך לפי חישוב שעשיתי אני אוכל לעבור רק בימים - א,ג,ד מהבוקר עד 13:00. [בערב יש לי פעילויות ספורט שכרגע אין לי אפשרות להזיז אותן] חחחח... כן.. למצוא עבודה זה לגמרי עבודה
תחומים שחשבתי עליהם שיכולים להתאים לי זה: - פקידת לו"ז או פקידה רגילה - במשרד עורכי דין או כל בעל מקצוע אחר (רצוי לא עבודה עם קהל שנוטה לצעוק עליי - והכוונה כמו הוט ואורנג' וכאלה.. שכל בן אדם פשוט מתקשר להוציא עצבים..) - מארחת בבתי מלון או מסעדות (אבל בגלל בעיות ברכיים אני צריכה שזה לא יהיה רק עמידה כל המשמרת. - והכי טוב זה מזכירה באיזה משרד פרסום.. ככה כשאני אסיים ללמוד יהיה לי יותר קל להתקדם הלאה
השאלה איפה אני מוצאת בדיוק דברים כאלה? (המצב הבריאותי שלי מגביל אותי בהמון דברים..) לגבי השאר: א. אני לא נשענת על ההורים כבר מזמן.. אני (מכל מיני סיבות) חייה מקצבה של ביטוח לאומי.. מה שגם לא מספיק כמעט לכלום, וגם הייתי שמחה בשלב מסויים בכלל לא להצטרך אותם (אבל זה כבר כנראה יהיה רק אחרי הלימודים במשרה מלאה)... ב. קיוותי שאולי יחד עם ביטוח לאומי זה יחזיק אותי בתור התחלה, לפחות עד שאני אסיים ללמוד ואז אוכל להחזיק את עצמי לבד במשרה מלאה... אבל האמת שאת צודקת, צריך לחשוב טוב לפני שממהרים לעזוב ולהוציא סתם כספים \-: ג. ברור שלא! אבל שוב כמו שאמרתי.. אני לא נמצאת בתקופה של משבר ומחפשת איך לצאת ממנה... הריקנות נובעת באמת מחוסר עשייה.. אני מאוד רוצה בחיים לשאוף תמיד ליותר, להרגיש שיש לי תפקיד משמעותי, לעשות כל פעם יותר טוב ממה שעשיתי אתמול, כל הזמן להשתפר, להיות עצמאית, לעמוד בזכות עצמי... עד לא מזמן לא יכולתי לתפקד בכלל - לא ללמוד, לא לעבוד - כלום כלום! לא מזמן התחלתי גם ללמוד וגם ספורט.. שזה בשבילי שינויים עצומים! אבל עכשיו כשזה כבר נכנס לשגרה אני רוצה לעשות עוד!!.. כן יש לי זמן פנוי.. אני כן יכולה לעשות עוד! חבל לי לשבת סתם שנה ולהתמעמע כשאני יכולה לעשות יותר. אפילו אם זה לא הכל בבת אחת - דירה ועבודה וכו.. אלה אפילו רק להוסיף עבודה בתור התחלה גם עדיף... זה מי שאני, זה לא בכוח לחפש מה לעשות כדי לא לשים לב לרגשות (אני מבינה בדיוק למה את מתכוונת.. תמיד ראיתי אנשים שעושים את זה - אני אף פעם לא הייתי כזאת - אני בגלל הרגשות לא יכולתי לעשות כלום.. אבל עברתי את זה).. זה הרצון תמיד לשאוף ליותר ולא לשבת במקום הנוח שלי ולחמם את הכיסא.. אלה תמיד להתקדם! [רק מלדבר על זה האדרנלין עולה לי
] האמת שבגלל זה עיצוב מתאים לי.. כי זה כל פעם ליצור משהו הכי מרשים שאפשר, וכל פעם לנסות לעשות את זה עוד יותר מרשים ועוד יותר טוב. וכל פעם שאתה מסיים פרוייקט זה ממש נותן לך סיפוק!
 

Berethor

New member
את ממש לא נשמעת רקנית או דכאונית

יש לך הרבה מוטיבציה ורצון לעשות עוד ועוד. ריקנות יכולה לנבוע מחוסר עשייה וחוסר בדברים בחיים, אבל היא יכולה גם לנבוע מצפיות גדולות מדיי מעצמך וממרדף בלתי פוסק אחרי דבר זה או אחר. את צריכה למצוא תאיזון הנכון, ותמשמעות בעצמך, כי לא נכון להיות תלוי בסביבה בדברים שכאלה, ובסופו של דבר תצטרכי לשים לעצמך גבול, כי אי אפשר 'לתקדם' ללא סוף, ולמצוא שגרה מסויימת. לפעמיים הריקנות היא דבר עמוק, לפעמיים צריך ללמוד לחיות עם ריקנות ושיגרה. אני לא מנסה להוציא לך הרוח מהמפרשים, פשוט לשים דברים בפרופורציה, מהכוון ההפוך, מהכוון שלי.
 

Mariposa Azul

New member
לא אמרתי שאני דכאונית

והריקנות לא נובעת מהדיכאון אלה כמו שאמרת, בחוסר עשייה... לדעתי תמיד אפשר לשאוף ליותר. נכון שלא צריך לשאוף לבלתי אפשרי.. אבל תמיד יש אפשרות להתקדם.. גם בשגרה... ונכון שלא צריך להיות תלויה בדברים כאלה.. אבל אולי פשוט אני עדיין לא עוסקת בעיסוק שממלא אותי מבפנים ואני צריכה למצוא אותו..
 
אהבתי את הקטע שכתבת

ולדעתי זה יפה שאת נותנת לעצמך להיחשף כך בפורום כזה. בהצלחה בתוכניות ! תבואי לצפון אולי? :p
 

Mariposa Azul

New member
תודה ../images/Emo13.gif

למה דווקא לצפון?
אולי את צודקת שזה לא הכי מתאים לפורום.. אבל הגשתי כאן נוח עם האנשים.. וכבר אין לי המון מקומות שאני יכולה להתמך בהם... ואני נהנת לדון כאן עם האנשים ואני אוהבת את הדעות השונות שמתקבלות
 

Berethor

New member
כמה כוח ומוטיבציה

לי אין אפילו חצי ממה שיש לך, ככה שכנראה שאת אישה חזקה, או עתידה להיות..
 
למעלה