זו סוגיה קשה עבורי - תודה ../images/Emo13.gif
מצד אחד, אני לא אוהב להתעסק יותר מידי בזה שאני לומד אומנות לחימה מול אנשים (לא כולל את סת הזוג שלי, כמובן). לפעמים, אחרי שהנושא עולה איכשהו (נגיד שאח שלי מספר לאחרים, או שחבר אחר מדבר עלי, וכן הלאה)ושואלים שאלות, אני עונה כמיטב יכולתי ומנסה לשמור על דיוק. הסיבה לכך שאני מנסה להעביר את הנושא למינימום מול חברים (ושוב, אני לא תמיד מצליח בזה), הוא בגלל שאני חש שהתעסקות בנושא מרחיק אותי מלזכור במה באמת מדובר. גם יש לי תחושה שלהתעסק בלימוד שלי כאילו הוא פריט טריוויה לשיחה קצת מוזיל אותי ואת הלימוד שאני מנסה לבצע (כמה מקום שאני מקדיש לכך בחיי, כל תקופה זה שונה). מצד שני, להתאמן במה שאני עושה, אין לי לרוב בעיה - גם אם מדובר במקום ציבורי. אני לא מרגיש שאני מוזיל את עצמי או את הלימוד שלי, או את השיטה שלי, בזה שאני מתרגל אותה בתחנת אוטובוס (בשעה מאוחרת), או בפארק (גם כשאין אומנויות לחימה אחרות סביבי), או בטרמינל של מטוס לפני שמתחילים להיאסף שם. אם אני חש שאין מסה קריטית של אנשים שבאיזור שלי, אני לרוב מרגיש מאד נוח לתרגל. אז מצד אחד, אני חש שלדבר על הנושא באופן סטמי מוזיל אותו - ומזה אני מנסה להימנע (מה גם שאני עלול לנטות לכיוון של לפאר את עצמי, בפני אחרים או בפני עצמי - וזה לא עושה טוב בשום צורה). מצד שני, אני מרגיש חופשי לתרגל באיזורים ציבוריים (גם כאלה שאחרים, לפעמים, לא חשים בנוח לתרגל). על גבי שני הדברים שכתבתי (ועליהם הערכתי אולי יותר מידי), יש את הנושא של חשאיות, ואני מניח שזה תלוי בדברים נוספים שקורים בחיים. אם אני בסביבה שאני צריך להיראות "נורמלי" אני לא אתרגל. אם אני בתפקיד או עבודה, שבו ממונים עלי או אנשים שאני ממונה עליהם יכולים לעבור, אני לא אתרגל. אם אני באיזור עויין, אני לא אתרגל. (לדוגמא, כשהייתי בארה"ב לפני פעמיים, השעה הייתה חצות, וחיכיתי לאחי שיסיים לעשות קניות - ותירגלתי משהו. אחרי כמה זמן עצרה לידי ניידות, ושוטר תיחקר אותי, עשה לי סריקת גוף, וביקש לחכות עד שאחי יגיע. מסתבר שאחת הקופאיות חשבה שזה מוזר, ראתה אותי מחוץ לחלון, והזמינה שוטר...
, לומדים
) מקווה שזה ענה במשהו לשאלה שהעלית
.