כרונולוגיה ידועה מראש
בספרו The Garbage People מתאר ג´ון גילמור כיצד אימץ צ´ארלס מנסון הצעיר את סגנון החיים הבודד והריקני: למרות הבדידות הוא צפה, הקשיב, הפעיל את מקורות הדמיון שלו ללא גבול. לגנוב התחיל כדי לנסות להחזיק במשהו, אולי משהו משלו, שעלול לחמוק ממנו. הדבר הפך להרגל ונתן לו תחושה של יציבות, של "פרס" שמעולם לא ניתן לו במציאות. יש לציין, כמובן, שמנסון סבל מהיעדר דמות אב בחייו, זאת למרות ששנתיים לאחר הולדתו הגישה קת´לין תביעה למזונות נגד אביו כביכול- קולונל סקוט של אשלנד,קנטאקי. היא זכתה בתביעה, אך מעולם לא קיבלה את המזונות. את שם המשפחה קיבל מוויליאם מנסון, לו נישאה מאדוקס לזמן קצר בלבד. ב-1951 אובחן מנסון ע"י דר. בלוק, פסיכאטר של הכלא שבדק אותו וקבע שהוא סובל מרגשות "דחייה, אי-יציבות, וטראומה נפשית. חוסר נוכחות ממשית של הוריו בילדותו גרם לו לרצות לקבל מעמד של כבוד מין אנשים. אולם מאחורי החזות הזאת, לדבריו, עדיין היה הילד שלא איבד תקווה לקבל אהבה וחיבה מהעולם. לזמן קצר נראה שיש תקווה חדשה למנסון- דודתו הסכימה לקחת עליו חסות שוב, וסיכוייו לשחרור נראו טובים מתמיד. אך אז, לפי הכרונולוגיה הידועה מראש, הרס מנסון לעצמו כשביצע מעשה סדום באסיר אחר, תוך החזקת להב גילוח לצווארו. הוא הועבר לכלא אחר בוירג´יניה שם הוגדר כ"הומוסקסואל,מסוכן, ובטוח רק תחת שמירה כבדה. ב-1952 הועבר לבית כלא שמור יותר בוירג´יניה, שם חל שינוי מפתיע בגישתו: הוא החל לשתף פעולה, להתנהג כראוי ואפילו לגלות הבנה בסיסית במתמטיקה. על בסיס זה שוחרר ב-1954, והוא בן 19 בלבד... זמן קצר לאחר השחרור נישא למלצרית ונולד לו בן,צ´ארלס מנסון ג´וניור(אלו חיים טובים בטח היו לילד),אך זמן לא רב לאחר מכן זו התגרשה ממנו. ב-1959 הונה משהי ולקח ממנה 700$,ואם זה לא חמור מספיק הוא הכניס אותה להריון,סימם אותה ואנס את שותפתה לדירה.ב-1960 הוא נעצר שוב על סרסרות, הונאה וגניבת מכוניות. בתיק שלו משם מצויין כי יש לו הסטוריה ארוכה של נסיונות בלתי נלאים למשוך תשומת לב בכל מחיר, וכיוון שאינו מסוגל לממש זאת במעשים טובים פנה למעשים רעים. במאמציו "למצוא את עצמו" פנה למספר דתות: סיינטולוגיה, בודהיזם ופילוספיות שונות; אך מעולם לא הצליח לדבוק באחת מהן לאורך זמן. הוא נטה לפנטזיות ואובססיות, אחת מהן היא לביטלס (בה נדון בהמשך) ועוד אחת לגיטרה שלו, אשר טען שאיתה הוא יוכל להיות גדול יותר מהביטלס, עם שאיפה להיות גדול בעולם המוסיקה. לאחר ששוחרר שוב, ב-21 במרץ 1967 ,(בדיעבד כנראה אחת הטעויות החמורות שעשה הממסד, שכן מנסון עצמו הביע התנגדות לשחרור בטענה שלא יוכל להסתגל לעולם שבחוץ אחרי שבילה יותר ממחצית חייו מאחורי הסורגים-ונדחה ) הקים את כת המאמינים שלו, אשר מנתה למעלה מ-20 איש ובעיקר נשים, חלקם פושעים קטנים אך כולם כאלו שחשו דחויים מהחברה וברחו ממנה, הישר אל חיבוקו הקטלני של מנסון הכריזמטי, אשר ניצל את אופיים החלש לשטיפת מוח להטמעת אמונותיו המעוותות בהם. עם המשך הזמן, גדלה הקבוצה והגיעה ללמעלה מ-40 איש. הקבוצה, שנתקראה בכינוי "The Family", או-"המשפחה", התמקמה בחוות Simi Valley ששימשה כאתר צילומים לסרטים בדרום קליפורניה(לאחר שהצליח לשכנע את בעל החווה הקשיש, ג´ורג´ ספאן,ע"י הבטחה כי אחת מבנות הכת תדאג לספק תמידית את כל צרכיו המיניים), והעבירה את רוב זמנה בנטילת סמי הזיה למיניהם. את שאר הזמן העבירה בגניבות קטנות ובהתחמשות לקראת Helter Skelter- המלחמה הבין גזעית והגרעינית ש"חזה" מנסון. במלחמה, טען מנסון, יעלה הגזע השחור וייחסל את הלבן. הנה מה ש"חזה" מנסון,לפי אחד מחברי הכת: "Helter Skelter would begin with the black man going into white people’s homes and ripping off the white people, physically destroying them,. A couple of spades from Watts would come up into the Bel Air and Beverly Hills district…and just really wipe some people out, just cutting bodies up and smearing blood and writing things on the wall in blood…all kinds of super-atrocious crimes that would really make the white man mad…until there was open revolution in the streets, until they finally won and took over. Then the black man would assume the white man’s karma. He would then be the establishment…"