Setting שהתחלתי לכתוב
לטובת רעיון שהיה לי למשחק מרוצללים. כולכם מוזמנים להביע את דעתכם. אומות או קבוצות של אומות: קבוצת ה-8. המדינות הותיקות, המפותחות, המתועשות והחזקות ביותר. תיאורטית, השליטים שלהן (שנבחרים באופן דמוקרטי למהדרין) מסוגלים לנתק את עצמם מהתאגידים מתי שרק ירצו. בפועל זה כמובן לא נעשה כיוון שזה יביא למשבר כלכלי שיפיל את הממשלה, שלא לדבר על סחיטה פוליטית שאפשר להפעיל כנגדם. כוללות את: ברית ארצות קנדה ואמריקה, ארצות הקונפדרציה האמריקנית, בריטניה, הקהילייה האירופאית, רוסיה, יפן, קוריאה ואזניה (לשעבר דרום אפריקה). אומות הילידים למיניהן. לכאורה שומרות בקנאות על עצמאותן ומסתגרות מפני שאר המדינות, אבל אף פעם לא מתנגדות לעסקים מכניסים. דוגמאות: אמזוניה, האיחוד הילידי של צפון אמריקה. לא ממש שונה ממה שכתוב בספרים ואני לא מתכוון להתעמק בהן במיוחד, להוציא ילידים שמגיעים לעיר הגדולה. דגלים לשם נוחות: רוב מדינות העולם הן כאלה. לכל התאגידים הגדולים יש תוצר גבוה בהרבה מהתל"ג שלהן, וזה מאפשר להם "לקנות" מדינות שלמות ולנצל אותן לצורכיהם. אם בקבוצת ה-9 יש עדיין מראית עין של דמוקרטיה, הדבר איננו הכרחי כלל בדגלים לשם נוחות שפעמים רבות נשלטים לכאורה ע"י חונטה צבאית או ע"י לאומנים שמכרו את המדינה לתאגיד תמורת הסיכוי לזכות בעצמאות מדינית. יש טענות שסיכסוכים ביניהן מלובים או מותחלים ע"י השליטים האמיתיים למטרות רווח. כמעט כל אומה לא ילידית במזרח אירופה, אפריקה ודרום אמריקה היא כזו. דוגמאות: קטלוניה, הרפובליקה הבאסקית, קוויבק, טקסס וכמובן המדינה החופשית של קליפורניה, בה חשבתי שיהיה נחמד לשחק. גוש המדינות הלא מזוהות: מדובר בארבע מדינות שהצליחו להשאר עצמאיות יחסית מבחינה כלכלית. התקשורת מציגה אותן בתור מחרחרות מלחמה שלא נעים לחיות בהן. למרות כל התהפוכות שעברו על העולם, השוויצרים עדיין נייטרליים, עצמאיים, חמושים עד השיניים ומשמשים בתור בנק בינלאומי מצוין. בז'נבה יושב הגוף הבינלאומי העצמאי היחיד - בית המשפט הבינלאומי. על מנת להישאר עצמאית בעולם שנשלט ע"י תאגידים, ישראל הפכה את עצמה למעין תאגיד, בעזרת שורה של מהלכים כלכליים מבריקים שעירבו יהודים עשירים ברחבי העולם. את האדמות וההשקעות שלה במזרח התיכון, באפריקה ובאירופה היא מנהלת כמו כל חברה פרטית. עשרות מליוני הודים חיים ב"גטאות" מתועשים ברחבי המדינה, אבל הרוב המכריע של האוכלוסיה עבר לחיות בדרך חיים שעדיין לא נחשפה כולה במערב שמושתתת על חיים פשוטים (בלי בעלות על כמעט שום פריט טכנולוגי), השכלה לכל ושימוש ציבורי בלבד ושווה לכל נפש בטכנולוגיה וקסם. הסינים המשיכו לתחזק את המשטר הקומוניסטי שלהם, ומתבססים על קואופרציה - עסקים בבעלות העובדים. אין ביניהן ברית רישמית ויש להן אינטרסים שונים, אבל הקונספירטור המצוי עשוי לדמיין משהו אחר... על-תאגידים חשובים: מיצובישי: נוצר במקור מקואליציה של רוב חברות האלקטרוניקה והתעשיה היפניות. ההנהלה של התאגיד עדיין יפנית ברובה. מחזיק בהכי הרבה פטנטים על האמצעים שמאפשרים את החיים המודרניים, כמו לווייניי מיקרוגל וההתקנים ששימשו במקור ליצירת ממשק המקלעת. סובראשי: מורכב מהחברות היפניות והקוריאניות שלא התאחדו עם מיצובישי ומתחרהו המר. התגאה בקוסמופוליטיות של ההנהלה, להבדיל מהמתחרה. מתמחה בתעשייה כבדה. ארמסקור: במקור סוחרי נשק מדרום אפריקה. עדיין מהמובילים בתחום זה ובתעשיית היהלומים והמתכות הנדירות. יש להם מוניטין של מחרחרי מלחמות בין אומות. אופ"ק: התחיל בתור ארגון מדינות הנפט. גווע כאשר הנפט התחיל לאזול אך קיבל חיים חדשים בעקבות השקעות נבונות בשוק ההיתוך הקר. בגלל המוניטין הגרוע שיצא בתחילת המאה למדינות הנפט הם מתחבאים מאחורי שמות כמו "מוצרים אוניברסליים" או שמות שמכילים את המילה "איחוד" או "מאוחד". כיום משתמשים בנפט בעיקר לייצור פולימרים. פרקסיס: המובילים בתחומי החקלאות, התרופות הגנריות והביוטכנולוגיה. מנהל החברה הפך לדמות מיתית בעקבות סיפורי התעשרותו המטאורית, והפך לדוגמה הטובה ביותר להצלחת סגנון החיים המודרני. קיימות שמועות על התעניינות של בעלי המניות הותיקים בשיטות נפסדות כמו קואופרציה והלאמה עצמית.
לטובת רעיון שהיה לי למשחק מרוצללים. כולכם מוזמנים להביע את דעתכם. אומות או קבוצות של אומות: קבוצת ה-8. המדינות הותיקות, המפותחות, המתועשות והחזקות ביותר. תיאורטית, השליטים שלהן (שנבחרים באופן דמוקרטי למהדרין) מסוגלים לנתק את עצמם מהתאגידים מתי שרק ירצו. בפועל זה כמובן לא נעשה כיוון שזה יביא למשבר כלכלי שיפיל את הממשלה, שלא לדבר על סחיטה פוליטית שאפשר להפעיל כנגדם. כוללות את: ברית ארצות קנדה ואמריקה, ארצות הקונפדרציה האמריקנית, בריטניה, הקהילייה האירופאית, רוסיה, יפן, קוריאה ואזניה (לשעבר דרום אפריקה). אומות הילידים למיניהן. לכאורה שומרות בקנאות על עצמאותן ומסתגרות מפני שאר המדינות, אבל אף פעם לא מתנגדות לעסקים מכניסים. דוגמאות: אמזוניה, האיחוד הילידי של צפון אמריקה. לא ממש שונה ממה שכתוב בספרים ואני לא מתכוון להתעמק בהן במיוחד, להוציא ילידים שמגיעים לעיר הגדולה. דגלים לשם נוחות: רוב מדינות העולם הן כאלה. לכל התאגידים הגדולים יש תוצר גבוה בהרבה מהתל"ג שלהן, וזה מאפשר להם "לקנות" מדינות שלמות ולנצל אותן לצורכיהם. אם בקבוצת ה-9 יש עדיין מראית עין של דמוקרטיה, הדבר איננו הכרחי כלל בדגלים לשם נוחות שפעמים רבות נשלטים לכאורה ע"י חונטה צבאית או ע"י לאומנים שמכרו את המדינה לתאגיד תמורת הסיכוי לזכות בעצמאות מדינית. יש טענות שסיכסוכים ביניהן מלובים או מותחלים ע"י השליטים האמיתיים למטרות רווח. כמעט כל אומה לא ילידית במזרח אירופה, אפריקה ודרום אמריקה היא כזו. דוגמאות: קטלוניה, הרפובליקה הבאסקית, קוויבק, טקסס וכמובן המדינה החופשית של קליפורניה, בה חשבתי שיהיה נחמד לשחק. גוש המדינות הלא מזוהות: מדובר בארבע מדינות שהצליחו להשאר עצמאיות יחסית מבחינה כלכלית. התקשורת מציגה אותן בתור מחרחרות מלחמה שלא נעים לחיות בהן. למרות כל התהפוכות שעברו על העולם, השוויצרים עדיין נייטרליים, עצמאיים, חמושים עד השיניים ומשמשים בתור בנק בינלאומי מצוין. בז'נבה יושב הגוף הבינלאומי העצמאי היחיד - בית המשפט הבינלאומי. על מנת להישאר עצמאית בעולם שנשלט ע"י תאגידים, ישראל הפכה את עצמה למעין תאגיד, בעזרת שורה של מהלכים כלכליים מבריקים שעירבו יהודים עשירים ברחבי העולם. את האדמות וההשקעות שלה במזרח התיכון, באפריקה ובאירופה היא מנהלת כמו כל חברה פרטית. עשרות מליוני הודים חיים ב"גטאות" מתועשים ברחבי המדינה, אבל הרוב המכריע של האוכלוסיה עבר לחיות בדרך חיים שעדיין לא נחשפה כולה במערב שמושתתת על חיים פשוטים (בלי בעלות על כמעט שום פריט טכנולוגי), השכלה לכל ושימוש ציבורי בלבד ושווה לכל נפש בטכנולוגיה וקסם. הסינים המשיכו לתחזק את המשטר הקומוניסטי שלהם, ומתבססים על קואופרציה - עסקים בבעלות העובדים. אין ביניהן ברית רישמית ויש להן אינטרסים שונים, אבל הקונספירטור המצוי עשוי לדמיין משהו אחר... על-תאגידים חשובים: מיצובישי: נוצר במקור מקואליציה של רוב חברות האלקטרוניקה והתעשיה היפניות. ההנהלה של התאגיד עדיין יפנית ברובה. מחזיק בהכי הרבה פטנטים על האמצעים שמאפשרים את החיים המודרניים, כמו לווייניי מיקרוגל וההתקנים ששימשו במקור ליצירת ממשק המקלעת. סובראשי: מורכב מהחברות היפניות והקוריאניות שלא התאחדו עם מיצובישי ומתחרהו המר. התגאה בקוסמופוליטיות של ההנהלה, להבדיל מהמתחרה. מתמחה בתעשייה כבדה. ארמסקור: במקור סוחרי נשק מדרום אפריקה. עדיין מהמובילים בתחום זה ובתעשיית היהלומים והמתכות הנדירות. יש להם מוניטין של מחרחרי מלחמות בין אומות. אופ"ק: התחיל בתור ארגון מדינות הנפט. גווע כאשר הנפט התחיל לאזול אך קיבל חיים חדשים בעקבות השקעות נבונות בשוק ההיתוך הקר. בגלל המוניטין הגרוע שיצא בתחילת המאה למדינות הנפט הם מתחבאים מאחורי שמות כמו "מוצרים אוניברסליים" או שמות שמכילים את המילה "איחוד" או "מאוחד". כיום משתמשים בנפט בעיקר לייצור פולימרים. פרקסיס: המובילים בתחומי החקלאות, התרופות הגנריות והביוטכנולוגיה. מנהל החברה הפך לדמות מיתית בעקבות סיפורי התעשרותו המטאורית, והפך לדוגמה הטובה ביותר להצלחת סגנון החיים המודרני. קיימות שמועות על התעניינות של בעלי המניות הותיקים בשיטות נפסדות כמו קואופרציה והלאמה עצמית.
