סמואל ספייד
New member
השלל מהים שווה כל הון שבעולם
אין על טעם של דג ים טרי ובשרני.
תמיד אעדיף נתח של דג מאשר חתיכת בשר מפרה, חזיר או ווט אבר.
חלק מההנאה באכילת דגים זו ההתעסקות הזו עם העצמות, או הפילוט או הניקוי עצמו.
יצא לי לנקות הרבה דגים וגם לאכול,
מעולם לא קבלתי הרעלה מדג. למרות שיש לי קיבה רגישה יחסית.
ייתכן שזה בא מהבית , מהילדות והזכרונות.
אני כילד צעדתי עם הסבתא לחנות הדייג השכונתית ושם שחו בזמנו קרפיונים ענקיים באמבטיה מחורסנת בחרסינה לבנה ומבריקה,
הסבתא סימנה באצבע על הדג הרצו, המוכר חבט בדג החי, הדג פרפר, השתולל וכעבור כמה שניות הורם על ידי מקל עם סל מחורר.
כשגדלתי יותר אהבתי לשבת לצד הדייגים הבוגרים והמנוסים ולהביט בשלווה שנסוכה עליהם, בנחישות, במבט הממוקד ובהמתנה לדג התורן.
עד לא מזמן אני הייתי יורד עם רובה גומיות לצלול בעיקר בבת גלים, יש שם לא רחוק מהחוף שתי אוניות טבועות שמושכות אליהם להקות של דגים,
העונה מתחילה אוטוטו בתחילת אוקטובר, המים בים צריכים להתקרר ל 23 מעלות ואז זה קלאסי לדייג,
אונייה אחת מצויה צפונית לבסיס ההדרכה של חיל הים, היא נמצאת בערך בעומק של 5.5 מטר, מלא6 ירוקת ואצות מקיפים אותה ומלבד סרגוסים, ארסים ובורים לפעמים מגיעים לשם גם דגים טורפים גדולים יותר,
ממש מול מגדל המציל יש מצוף אדום עגול שמסמן את תחום הרחצה ואת גזרת החוף, כמאה וחמישים עד מאתיים מטר מערבה לכיוון קפריסין ישנה עוד אונייה, שם זו אונייה שהובילה בטון ושקעה למצולות, שם הדגה עשירה הרבה יותר, אם כי כעת אני לא הכי בכור לרדת לעומקים שם ללא בלון,
לפעמים אני מבקש מדייג מזדמן איזה סיבוב על החכה שלו לכמה רגעים,
הדייג מרגיע מאוד, אין על ההרגשה להרים דג שתפסת או לצוד אותו, זה פייר פייט לרדת למצולות עם חנית ולנסות לפגוע במישהו שנמצא בממלכה שלו,
זה הרבה יותר הומני מלכלוא עופות במכלאות ולפטם כל מיני בעלי כנף,
גם הטעם של דג ים לטעמי הוא משמעותי יותר טוב מדגי ברכה,
דגי בריכה מואכלים באוכל שומני ועשיר, הם חיים בצפיפות איומה ובעלי בשר פחות שרירי ומוצק.
גם ביהדות הדג נחשב כסמל למזל לברכה ולשפע,
אפילו היהודים במזרח אירופה כמו בעיירות שכוחות אל ברומניה או בפולניה היו מתאמצים ומשתדלים עד מאוד להביא לשולחן השבת דג.
ציטוט מהמקורות על דג:
גם באחת מזמירות ליל השבת, "מה ידידות מנוחתך", נזכרים הדגים בפזמון –"לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים, בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים". משפט אשר מבטא את הקדושה באכילת דגים בשבת בצורה נאה, אומר כך - "האוכל דג ביום דג, ניצל מדג",כלומר, אדם האוכל דג ביום דג (דג בגימטריה = 7 = שבת) ניצל מד"ג (ראשי תיבות של דיני גיהנום).
מרמיר חתול הרחוב של הים?
ייתכן
למשל הבורי בהחלט אוכל כל דבר שזז בים אולם הוא דג טעים לי מאוד!
למרות /שכביכול הבורי שט צמוד לשמן של אוניות ובכל מיני פינות לא הכי נקיות,
אגב , הבורי הוא הדג הכי קשה לתפיסה במקל דייג,
להבדיל מרוב הדגים הבורי נורא חשדן, הוא לא לועס בקלות את הפתיון, למעשה הוא לא לועס בכלל, הוא מתקרב בחשדנות ועושה תנועה של מציצה ולא לעיסה,
הרבה פעמים תוכל לראות דייג מאושר מרים כביכול בורי עם החוט והקרס והופ הבורי מתחמק ומשרבב מבין שפתיו את הקרס ומחליק חופשי למים.
אם כבר רוצים לתפוס בורי בקרבת החוף כדאי מאוד לחכות שהים יעבוד קצת, גלים של מטר בערך עם המון קצף לבן, הבורי נמצא על הקצץ כמעט, כדאי להכין את מעגל הדייג באמצעות זריקת כמה פיתות או חתיכות מפוררות של לחם.
בקיצור המאכל האהוב עלי ללא עוררין זה בורי שהרמתי בחכה.
נחכה לאוקטובר נובמבר בסבלנות.
תמונה מהים הנפלא שהיה היום בשעת צהריים מוקדמת , צבע מדהים של המים שאט אט מקבלים גוון של ירוק בקבוק
אין על טעם של דג ים טרי ובשרני.
תמיד אעדיף נתח של דג מאשר חתיכת בשר מפרה, חזיר או ווט אבר.
חלק מההנאה באכילת דגים זו ההתעסקות הזו עם העצמות, או הפילוט או הניקוי עצמו.
יצא לי לנקות הרבה דגים וגם לאכול,
מעולם לא קבלתי הרעלה מדג. למרות שיש לי קיבה רגישה יחסית.
ייתכן שזה בא מהבית , מהילדות והזכרונות.
אני כילד צעדתי עם הסבתא לחנות הדייג השכונתית ושם שחו בזמנו קרפיונים ענקיים באמבטיה מחורסנת בחרסינה לבנה ומבריקה,
הסבתא סימנה באצבע על הדג הרצו, המוכר חבט בדג החי, הדג פרפר, השתולל וכעבור כמה שניות הורם על ידי מקל עם סל מחורר.
כשגדלתי יותר אהבתי לשבת לצד הדייגים הבוגרים והמנוסים ולהביט בשלווה שנסוכה עליהם, בנחישות, במבט הממוקד ובהמתנה לדג התורן.
עד לא מזמן אני הייתי יורד עם רובה גומיות לצלול בעיקר בבת גלים, יש שם לא רחוק מהחוף שתי אוניות טבועות שמושכות אליהם להקות של דגים,
העונה מתחילה אוטוטו בתחילת אוקטובר, המים בים צריכים להתקרר ל 23 מעלות ואז זה קלאסי לדייג,
אונייה אחת מצויה צפונית לבסיס ההדרכה של חיל הים, היא נמצאת בערך בעומק של 5.5 מטר, מלא6 ירוקת ואצות מקיפים אותה ומלבד סרגוסים, ארסים ובורים לפעמים מגיעים לשם גם דגים טורפים גדולים יותר,
ממש מול מגדל המציל יש מצוף אדום עגול שמסמן את תחום הרחצה ואת גזרת החוף, כמאה וחמישים עד מאתיים מטר מערבה לכיוון קפריסין ישנה עוד אונייה, שם זו אונייה שהובילה בטון ושקעה למצולות, שם הדגה עשירה הרבה יותר, אם כי כעת אני לא הכי בכור לרדת לעומקים שם ללא בלון,
לפעמים אני מבקש מדייג מזדמן איזה סיבוב על החכה שלו לכמה רגעים,
הדייג מרגיע מאוד, אין על ההרגשה להרים דג שתפסת או לצוד אותו, זה פייר פייט לרדת למצולות עם חנית ולנסות לפגוע במישהו שנמצא בממלכה שלו,
זה הרבה יותר הומני מלכלוא עופות במכלאות ולפטם כל מיני בעלי כנף,
גם הטעם של דג ים לטעמי הוא משמעותי יותר טוב מדגי ברכה,
דגי בריכה מואכלים באוכל שומני ועשיר, הם חיים בצפיפות איומה ובעלי בשר פחות שרירי ומוצק.
גם ביהדות הדג נחשב כסמל למזל לברכה ולשפע,
אפילו היהודים במזרח אירופה כמו בעיירות שכוחות אל ברומניה או בפולניה היו מתאמצים ומשתדלים עד מאוד להביא לשולחן השבת דג.
ציטוט מהמקורות על דג:
גם באחת מזמירות ליל השבת, "מה ידידות מנוחתך", נזכרים הדגים בפזמון –"לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים, בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים". משפט אשר מבטא את הקדושה באכילת דגים בשבת בצורה נאה, אומר כך - "האוכל דג ביום דג, ניצל מדג",כלומר, אדם האוכל דג ביום דג (דג בגימטריה = 7 = שבת) ניצל מד"ג (ראשי תיבות של דיני גיהנום).
מרמיר חתול הרחוב של הים?
ייתכן
למשל הבורי בהחלט אוכל כל דבר שזז בים אולם הוא דג טעים לי מאוד!
למרות /שכביכול הבורי שט צמוד לשמן של אוניות ובכל מיני פינות לא הכי נקיות,
אגב , הבורי הוא הדג הכי קשה לתפיסה במקל דייג,
להבדיל מרוב הדגים הבורי נורא חשדן, הוא לא לועס בקלות את הפתיון, למעשה הוא לא לועס בכלל, הוא מתקרב בחשדנות ועושה תנועה של מציצה ולא לעיסה,
הרבה פעמים תוכל לראות דייג מאושר מרים כביכול בורי עם החוט והקרס והופ הבורי מתחמק ומשרבב מבין שפתיו את הקרס ומחליק חופשי למים.
אם כבר רוצים לתפוס בורי בקרבת החוף כדאי מאוד לחכות שהים יעבוד קצת, גלים של מטר בערך עם המון קצף לבן, הבורי נמצא על הקצץ כמעט, כדאי להכין את מעגל הדייג באמצעות זריקת כמה פיתות או חתיכות מפוררות של לחם.
בקיצור המאכל האהוב עלי ללא עוררין זה בורי שהרמתי בחכה.
נחכה לאוקטובר נובמבר בסבלנות.
תמונה מהים הנפלא שהיה היום בשעת צהריים מוקדמת , צבע מדהים של המים שאט אט מקבלים גוון של ירוק בקבוק
