סמואל ספייד
New member
savida acre
אם חשבתי שהיום יומיים לפני פתיחתו של הפסטיבל לתיאטרון אחר עכו תהיה לא עמוסה אז טעיתי ובגדול!
כנראה שחג-הסוכות גורם לישראלים לתור ולנפוש את הארץ מדרומה לצפונה.
מרחק רב מהעיר העתיקה בעכו מכוניות חיפשו חנייה,פשוט העיר סואנת ושוקקת,
המקומיים לובשים ארשת חגיגית כיאה לפסטיבל ורובם חייכנים ועם פנים טובות,
הם יודעים שיש להם קלף מנצח ביד, למעשה יש להם ג'וקר רציני באמתחתם:
גם פסטיבל תיאטרון לא פורמאלי, גם המוני תיירים, גם מזג אוויר נפלא, בעיקר הם סופגים את המרשרשים האחרונים שהישראלים מפזרים בסיום כל החגיגות של החגים,
זה החג של החגים
בבקר לא תכננתי להגיע לעכו, האמת שבתכנון שלי היה להגיע לשם מחר, אכלתי בבית משהו קטנטן ואז חל שינוי בתכניות והגענו איכשהו צפונה,
שהגעתי למרכז הבלאגן במבואות צהעיר העתיקה הימרתי ונכנסתי עם הרכב עד למזח הדייגים, זה כביש מפותל בין סמטאות האבן העתיקות שמוליך עד למעגן עצמו של הדייגים, תתפלאו אבל מצאתי שם חנייה דחוקה ותפורה למידות האוטו שלי, ככ דחוקה שיצאתי בקושי מדלת-הנהג.
עברתי ליד החנות של האחים ג'רחי, היה שם דגה טרייה בעיקר של בורי ומרמורים,
לחצתי יד לחליל והמשכנו לסייר בשוק המקורה,
המולה זה אנדרסטייטמנט לעומת מה שהלך שם, תנועה דו סטרית של הולכים ושבים,
המון דוכנים צבעוניים של מיץ רימונים או מיץ מקנה-סוכר, חנות של דברי מתיקה, דוכן שמוכר רק חלביצות,
הכל צבעוני, רועש, צפוף והמוני,
נזקקתי לפיסת אוויר צח ופילסתי לי דרך חזרה למזח,
שם לגמתי לי ברנדי מטקסה 5 כוכבים שעמית אהרונסון המליץ לי עליו(תןדה עמית)
משקה מעולה שעשה את העבודה,
אחרי כמה רגעים ששוב פילסתי את הדרך הצרה והעמוסה בנבכי השוק הכל היה נראה לי זניח ושולי,
מה שנקרא: שינוי מצב תודעתי
הגעתי לראשונה לרחוב המשוחזר של הבזאר הטורקי בעכו,
רחוב מקושת עם קירות אבן קמורים, הרבה עץ בהיר שולט בחנויות,
יש שם חנות קפה נחמדה, חנות גבינות של מחלבה מהגליל ויש את סבידה בר הים .
לאחר שקראתי את תום שלמוני הסתקרנתי ונכנסנו לבדוק הכצעקתה?
ובכן:
המקום עצמו מקסים, קטן אמנם אך מעוצב ומרוהט בטוב-טעם,
מוסיקה של אריס סאן ולהקת בום פאם הישראלית שלטו בפס-קול,
בסביבות 1300 ישבה שם משפחה ממוצא רוסית שגם לראשונה הגיעה למקום הזה,
המקום מנוהל על ידי שני שותפים צעירים, שניהם מהגליל המערבי במקור,
אם אני לא טועה אז אחד מהם מלוחמי-הגטאות ורעהו משבי-ציון.
אחד מהם סיפר לי שהם חזרו ממש השבוע מצרפת, נסעו בפגרת יום כיפור לסן מלו שבברטאן על החוף של האטלאנטי,
סיפר בהתלהבות על תופעת הגאות והשפל שם ועל הדגה העשירה,
ממש ניתן לאסוף את הצדפות בהליכה לתוך האוקייאנוס,
נסעו השניים לטיול למידה.
עוד לפני הכניסה לסבידה בר הבחנתי באיש מעט מבוגר שעומד ליד עגלת נירוסטה מבריקה עם כרזה לבנה של: סאן מיגל, בדיעבד הבנתי שהבירה בחבית בעגלה שייכת לסבידה והם מתכוננים לבאי הפסטיבל.
הזמנו בירות שהגיעו אמנם בכוסות של "טייבה"אבל בהחלט היו סאן מיגל, הבירה נמזגה במקצוענות ובטמפרטורה הנכונה,
לנשנוש ביקשתי סבידה , הסבידה היתה מטרחון אולם טרייה וטעימה,
היו בה רימונים, כוסברה כמובן ומנגו שנתן את המתיקות.
שאלתי איזה דג טרי יש והבעלים המליץ על מרמור,
אני אמנם אוהנב מרמור אבל רציתי לבדוק את הפלמוד שהיה לו,
בינתיים ניגשתי ממול לדוכן הגבינות קניתי חריץ של גבינת ברי מעולה וחריץ של גבינת תום,
שניהם היו מעולות,
פרסתי על הבר בסבידה את הגבינה ונשנשנו עם הבירה עד שהדג יותקן,
הדג נעשה על הגריל,
יש בסבידה גריל טוב שמוצב שהחזית שלו מופנית לרחוב המשוחזר,
גריל עם פרזולי נחושת מסביבו וחלון זכוכית שדרכו ניתן לראות את הגחלים הלוחשות והדגים או תפוחי האדמה עם החמאה שנאפים בתוכו.
הדג הגיע,
אחלה פלמוד, עם הרבה הרבה בשר לבן טעים, הטריות שלו זעקה עד למגדלור הגבוה בעכו.
המקום פתוח גם בערבים בימי :ג' ו ה' בשבוע,
מומלץ להגיע אחרי ההמולה של הפסטיבל,
לקראת אוקטובר ונובמבר דצמבר יהיו גם פירות ים טריים כולל צדפות וחסילונים.
מקום מקסים, הלווי שיתפוס ויפרוש כנפיים בקולינריה העכואית,
שירות נחמד ונעים ומסביר פנים.
עבור:
3 חצאים של סאן-מיגל+סביצ'ה+דג פלמוד וסלט ירקות ותפוח אדמה אפוי :175 שקלים.
עם צאתנו הוגש לי און דה האוס צ'ייסר מפנק של עראק שגרם לי לחיוך עוד יותר רחב.
בדרך לאוטו הבחנתי בכרזות הלבנות המתנופפות ומתנוססות בגאון ומבשרות על מופע הפתיחה של הפסטיבל במוצאי-שבת הקרוב,
אני מעדיף את עכו ביום חול רגיל ולא בפסטיבל,
החגים האמיתיים שלי הם סתם לכאורה בימים אפרוריים שאני לוקח חופש ונהנה מסתם יום של חול.
ממליץ בחום על סבידה,
בערב זה בכלל נראה לי רומנטי ומאגאניב ויפה,
אם חשבתי שהיום יומיים לפני פתיחתו של הפסטיבל לתיאטרון אחר עכו תהיה לא עמוסה אז טעיתי ובגדול!
כנראה שחג-הסוכות גורם לישראלים לתור ולנפוש את הארץ מדרומה לצפונה.
מרחק רב מהעיר העתיקה בעכו מכוניות חיפשו חנייה,פשוט העיר סואנת ושוקקת,
המקומיים לובשים ארשת חגיגית כיאה לפסטיבל ורובם חייכנים ועם פנים טובות,
הם יודעים שיש להם קלף מנצח ביד, למעשה יש להם ג'וקר רציני באמתחתם:
גם פסטיבל תיאטרון לא פורמאלי, גם המוני תיירים, גם מזג אוויר נפלא, בעיקר הם סופגים את המרשרשים האחרונים שהישראלים מפזרים בסיום כל החגיגות של החגים,
זה החג של החגים
בבקר לא תכננתי להגיע לעכו, האמת שבתכנון שלי היה להגיע לשם מחר, אכלתי בבית משהו קטנטן ואז חל שינוי בתכניות והגענו איכשהו צפונה,
שהגעתי למרכז הבלאגן במבואות צהעיר העתיקה הימרתי ונכנסתי עם הרכב עד למזח הדייגים, זה כביש מפותל בין סמטאות האבן העתיקות שמוליך עד למעגן עצמו של הדייגים, תתפלאו אבל מצאתי שם חנייה דחוקה ותפורה למידות האוטו שלי, ככ דחוקה שיצאתי בקושי מדלת-הנהג.
עברתי ליד החנות של האחים ג'רחי, היה שם דגה טרייה בעיקר של בורי ומרמורים,
לחצתי יד לחליל והמשכנו לסייר בשוק המקורה,
המולה זה אנדרסטייטמנט לעומת מה שהלך שם, תנועה דו סטרית של הולכים ושבים,
המון דוכנים צבעוניים של מיץ רימונים או מיץ מקנה-סוכר, חנות של דברי מתיקה, דוכן שמוכר רק חלביצות,
הכל צבעוני, רועש, צפוף והמוני,
נזקקתי לפיסת אוויר צח ופילסתי לי דרך חזרה למזח,
שם לגמתי לי ברנדי מטקסה 5 כוכבים שעמית אהרונסון המליץ לי עליו(תןדה עמית)
משקה מעולה שעשה את העבודה,
אחרי כמה רגעים ששוב פילסתי את הדרך הצרה והעמוסה בנבכי השוק הכל היה נראה לי זניח ושולי,
מה שנקרא: שינוי מצב תודעתי
הגעתי לראשונה לרחוב המשוחזר של הבזאר הטורקי בעכו,
רחוב מקושת עם קירות אבן קמורים, הרבה עץ בהיר שולט בחנויות,
יש שם חנות קפה נחמדה, חנות גבינות של מחלבה מהגליל ויש את סבידה בר הים .
לאחר שקראתי את תום שלמוני הסתקרנתי ונכנסנו לבדוק הכצעקתה?
ובכן:
המקום עצמו מקסים, קטן אמנם אך מעוצב ומרוהט בטוב-טעם,
מוסיקה של אריס סאן ולהקת בום פאם הישראלית שלטו בפס-קול,
בסביבות 1300 ישבה שם משפחה ממוצא רוסית שגם לראשונה הגיעה למקום הזה,
המקום מנוהל על ידי שני שותפים צעירים, שניהם מהגליל המערבי במקור,
אם אני לא טועה אז אחד מהם מלוחמי-הגטאות ורעהו משבי-ציון.
אחד מהם סיפר לי שהם חזרו ממש השבוע מצרפת, נסעו בפגרת יום כיפור לסן מלו שבברטאן על החוף של האטלאנטי,
סיפר בהתלהבות על תופעת הגאות והשפל שם ועל הדגה העשירה,
ממש ניתן לאסוף את הצדפות בהליכה לתוך האוקייאנוס,
נסעו השניים לטיול למידה.
עוד לפני הכניסה לסבידה בר הבחנתי באיש מעט מבוגר שעומד ליד עגלת נירוסטה מבריקה עם כרזה לבנה של: סאן מיגל, בדיעבד הבנתי שהבירה בחבית בעגלה שייכת לסבידה והם מתכוננים לבאי הפסטיבל.
הזמנו בירות שהגיעו אמנם בכוסות של "טייבה"אבל בהחלט היו סאן מיגל, הבירה נמזגה במקצוענות ובטמפרטורה הנכונה,
לנשנוש ביקשתי סבידה , הסבידה היתה מטרחון אולם טרייה וטעימה,
היו בה רימונים, כוסברה כמובן ומנגו שנתן את המתיקות.
שאלתי איזה דג טרי יש והבעלים המליץ על מרמור,
אני אמנם אוהנב מרמור אבל רציתי לבדוק את הפלמוד שהיה לו,
בינתיים ניגשתי ממול לדוכן הגבינות קניתי חריץ של גבינת ברי מעולה וחריץ של גבינת תום,
שניהם היו מעולות,
פרסתי על הבר בסבידה את הגבינה ונשנשנו עם הבירה עד שהדג יותקן,
הדג נעשה על הגריל,
יש בסבידה גריל טוב שמוצב שהחזית שלו מופנית לרחוב המשוחזר,
גריל עם פרזולי נחושת מסביבו וחלון זכוכית שדרכו ניתן לראות את הגחלים הלוחשות והדגים או תפוחי האדמה עם החמאה שנאפים בתוכו.
הדג הגיע,
אחלה פלמוד, עם הרבה הרבה בשר לבן טעים, הטריות שלו זעקה עד למגדלור הגבוה בעכו.
המקום פתוח גם בערבים בימי :ג' ו ה' בשבוע,
מומלץ להגיע אחרי ההמולה של הפסטיבל,
לקראת אוקטובר ונובמבר דצמבר יהיו גם פירות ים טריים כולל צדפות וחסילונים.
מקום מקסים, הלווי שיתפוס ויפרוש כנפיים בקולינריה העכואית,
שירות נחמד ונעים ומסביר פנים.
עבור:
3 חצאים של סאן-מיגל+סביצ'ה+דג פלמוד וסלט ירקות ותפוח אדמה אפוי :175 שקלים.
עם צאתנו הוגש לי און דה האוס צ'ייסר מפנק של עראק שגרם לי לחיוך עוד יותר רחב.
בדרך לאוטו הבחנתי בכרזות הלבנות המתנופפות ומתנוססות בגאון ומבשרות על מופע הפתיחה של הפסטיבל במוצאי-שבת הקרוב,
אני מעדיף את עכו ביום חול רגיל ולא בפסטיבל,
החגים האמיתיים שלי הם סתם לכאורה בימים אפרוריים שאני לוקח חופש ונהנה מסתם יום של חול.
ממליץ בחום על סבידה,
בערב זה בכלל נראה לי רומנטי ומאגאניב ויפה,
