san פרק 31 חלק א'
בשבוע הקודם השארנו את הנסיך דוהר על סוסו בתוככי היער הכחול
מלא כעס כאב זעם וצער דהר עד לקבר אביו הנסיך סדו ובמעונו של של המלך
השארנו את סון- יון עם ציור הMAEHWA לבקשת לבקשת המלך. אומר המלך לסון-יון :....."כישורייך באמת ראויים להכרה כאומן מלכותי.- ...האומנם ? לא קל לשוליה להפוך לאומן. עונה סון-יון "-"זה הכל בזכות נדיבותו וטוב ליבו של יורש העצר...המלך הופתע! -כן ,....הוד מעלתו כשהנסיך כששלט במקומך, הוא עשה שינויים במעמדות ומין ואפשר שגם נשים יוכלו להתמודד באופן שווה ולכן שוליה פשוטה כמוני יכלה לקבל הזדמנות . ובזכות רפורמה זו שוליות עוברות הכשרה והן עזר רב בלשכה
המלך :"-........מלא רגשות אשמה....-"הנסיך קיים את שאני לא למרות שאני על כס המלוכה שנים ונושאים אלו לא עלו על דעתי ." המלך:.מוסיף.-....."הנסיך הוא באמת אדם שכזה ...כשהוא מביט בי במבטו המריר כל כך הייתי צריך להבין כמה סבל עובר עליו..מה עוללתי לו.?" המלך ורגשי האשמה שמתחוללים בו הם רק ההתחלה של נקיפות מצפון ורעידת אדמה שמצפה לו . סון-יון יודעת היטב מה הוא עולל לו כבר מילדותו.. המלך נותר לבד עם הציור סון-יון יוצאת מהארמון המלך מתבונן בציור ונזכר בדבריו של הנסיך – "CHONA,"בקולו זה נשמע רך וערב לאוזן השומעת את צליל קולו . .
המלך אינו מוצא מנוח להחלטתו לחוס על המלכה. המלך מלא ייסורים נקיפות מצפון וחשש סמוי בתת-מודע שהריגת בנו הייתה משגה ולכן אינו מסוגל לשאת הרג נוסף של בן משפחה.
הנסיך שעזב את הארמון ודוהר לכיוון שהלב מורה לו הוא וסוסו ביער החשוך שם אולי ימצא נחמה. עוצר ומהרהר מחשבות סביב החלטת המלך לפשע החמור המזעזע והשערורייתי כל מה שהיה למלך לאמר לו :" אני מצער שאחרי הגילוי מצאתי לנכון לכסות את מה שקרה "
בארמון אנשי הנסיך –אינספקטור הונג-ראש הלשכה NAM והיועץ החכם
מודאגים מאוד לשלומו של הנסיך. דסו יוצא מדעתו ומחפש את הנסיך בכל מקום.
על קברו של אביו סאן יושב למרגלות קבר אביו ונזכר ביום בו הוא הסתנן ברחבת הארמון שם מצא את אביו בקופסת האורז ...עד שמת מרעב וצמא בייסורים קשים מוות איטי. אביו המלך פקד עליו אחרי שנפל במלכודת שטמנו לו המלכה
ואחיה
וגם האחרים . והוא נזכר ...."סאן , קורה האב לבנו"-לא משנה מה יקרה לי אל תיתן לשנאה ולמרירות להשתלט על חייך . הנסיך סאן שואל את אביו בקול שבור :-"האם גם במצב הזה עכשיו אני צריך להקשיב לדברייך האם עלי לא לחוש את השנאה והמרירות" -"אני מרגיש את הלב שמתפרץ מלא בשנאה וזעם " -"האם עלי לציית לדברייך עדיין...? -"לא אוכל לעשות זאת אבי..לא יותר..לא עוד.. ראש לשכתו עוזרו האיש שהנסיך גדל לצידו NAM הופיע במקום.הוא הרי גידל אותו והוא יודע מה שבליבו .
לפנות בוקר אינספקטור הונג והיועץ החכם ,ממתינים לנסיך שהופיע בארמון בריא ושלם . הם מודאגים והוא מרגיע אותם, אך גם מבקש שיניחו לו לפעמים כשהוא זקוק להיות עם עצמו . אל ארמון הנסיך מגיעות מייד האם והאישה לראות אותו -ראש לשכתו NAM מבקש שיבואו במועד אחר לבקרו .האם מבינה ורגועה שבנה חזר אך האישה שתמיד חשה רחוקה מנותקת הולכת עם פנים עצובות כרגיל .
. ואצל סון-יון יש רעש השמועה שבילתה בחדרו של המלך בלילה עשתה לה כנפיים . כל אלה שהתנגדו בעבר למעמדה בלשכה ובראשם האומןTAK מאוימים ומתנהגים בגיחוך .
אל הלשכה מגיע החצרן של המלך ומביא תשורה ללשכה כאות תודה מהמלך כבוד גדול במעמד נדיר לאומן לשכה סון-יון מתבדחת ומותחת את חבריה . ג'ונג
(בנה המאומץ של הנסיכה HWA WANׂ שואל את אימו בדבר מטרותיה ומניעיה כעת שהמלכה לא עומדת בדרכם. בעצם בשאלה הזו הוא רוצה לדעת מה היא מתכננת בשבילו. חלומו שאיפתו תשוקתו היא להיות יורש עצר . ואימו משיבה תשובה הולמת שמחדירה בו מוטיבציה ונחישות . והיא מזמנת מפגש .
במעונה יושבת המלכה אכולה ... מיוסרת ,מוכה חבולה מושפלת דחויה ובודדה. נזכרת בדברי המלך הקשים שחורצים את גורלה ואת מעמדה: . -."חשבתי שאני יודע ומכיר את אופייך ..", מהיום ואילך לא תוכלי לפנות אלי..."חשבתי איך שיטית בי כל הזמן....",..."......הייתי מסלק אותך לאלתרי ...הסיבה שאינך נידונה למוות .......כי נשבעתי שלא אחזור על כך ..לא יוצא להורג בן משפחה שנית....טרגדיה כזו לא תחזור על עצמה........".....,"תזכרי מי שהציל את חייך הוא הנסיך סדו.." ......מהיום ואילך אינך מלכה....ואינך רשאית לעזוב את הארמון ..."מהיום אינך קיימת בשבילי..את אדם מת..",.."את תחייה בדממה ולעולם לא תתייצבי בפניי...!!
הישיבה של חברי פלג נורון בראשה עומדת הנסיכה HWA WAN-
בעודה מפרגנת לבנה ומבהירה עמדות ...מגיעה המלכה
שמתקבלת בקרירות ..כולם פוחדים לעמוד לצידה .וגם מלאי רגשי אשמה ובושה ...והיא עוזבת מושפלת מהמקום ..עלבון צורב. בעושה את דרכה לכיוון ה palanquine היא מסובבת את מבטה לשר צ'ה ומצהירה בפניו "..יבוא יום ותדממו למוות תבקשו שאחוס על חייכם ואני אזכור את היום הזה....."והיא תזכור... ההשפלה שהמלכה ספגה כנראה לא הייתה די ללילה אחד ...ו... בהיכנסה לארמון היא נתקלת בנסיך פוסע בשיא הדרו ..........הוא אינו קד קידה ואינו מברך אותה כנהוג.....למעמדה וכבודה..והיא משתתקת על מקומה....במבטו הטהור ניתן לראות את כאבו ...אכזבתו.סלידתו. ..
בבוקר מתייצבים אצל המלך הונג והנסיך סאן. המלך מודיע :.."מהיום ואילך הנסיך יקבל בחזרה את הסמכויות
ו ינהל את כל ענייני הממשלה.... ומוסיף המלך -"תלמד מטעויות העבר ותנהל ממשלה חזקה" הנסיך עונה מתוך רגשות בלבול ותסכול וגם עייפות : .."צ'ונה אני נטול יכולות ..אינני יכול לשאת באחריות .. קח בחזרה את החלטתך" המלך מעודד ומרגיע כדי שיתחזק מול אויביו. ולהונג הוא אומר:תעזור לנסוך לעקור את בסיס הרוע. ואתן לך את מלוא התמיכה.
העיניים של הונג בוערות יוקדות לוהטות כמו להבה ...והתגשם החלום שלו....הונג במיטבו הנסיך והונג יצאו מלשכת המלך. הונג לנסיך: צריכים לעשות כדברי המלך ולהביס את כוחם של האויבים הנסיך סאן מרים ידיים :- אין יותר חשק ורצון לשלוט לנהל ולא לעורר שוב מהומה בארמון ..עשה כטוב בעינך. הונג לא מתרגש הוא כבר מכיר את הנסיך וגם יודע שיש בידיו את הכוח ..את המלך..את הנסיך..ואת מה שנחוץ רק זמן ....ולא הרבה עד שהנסיך יחזור לעצמו לעת ערב ... הנסיך משתכר במסבאה ומתרחשים כמה דברים,בעלת המסבאה חושקת בנסיך הצעיר והחושני.. היא מפתה אותו שולחת ידה אל חזהו הלוהט בלילה קריר שכזה ...והוא מתפרץ בצחוק מקסים שתוי משעשע ..ולבואם של.....חבריו .בעלת המסבאה בורחת כל עוד נפשה בה .
בשבוע הקודם השארנו את הנסיך דוהר על סוסו בתוככי היער הכחול
