../images/Emo58.gifשיעור היסטוריה עם מר סורקין
לכאורה, עוד פרק בסדרת המופת Studio 60 on the Sunset Strip. האמנם? סורקין הביא לנו השבוע פרק מחווה לבידור האמריקאי. ספק מחווה, ספק אקט לימודי. איפה מתחבא המסר הסמוי? אפשר לנסות להבין ביחד. אנחנו פוגשים בהורים של טום. רפובליקנים מהמערב התיכון, מיושנים כמו בשר במטבח של פיני כהן. לעומת אחיו שמשרת באפגניסטן, טום מצטייר בעיני אביו כפרחח הוליוודי. טום מנסה להסביר להוריו על העבודה שלו, תוך סיור בסט וסקירה רחבה על היסטוריה של האולפן. האמא ה all-american מתעניינת (וחושפת בורות), האבא משתעמם. בסוף יש לנו קצת בונדינג, טום מנסה לגשר על פער הדורות ומביא בשורה צ'יזית לאבא שלו. מהמם. סיימון, הסובל מתסביך קיפוח קשה, משכנע את מאט לשכור כותבים שחורים לצוות. הם הולכים למועדון סטנד-אפ, רואים שתי הופעות והולכים על אחד הקומיקאים. ה"לבן" מביניהם, אם תשאלו אותי, אבל זו גם התחלה. סיימון חדור מוטיבציה "להציל" את כל הניגרים מגורלם המר, והוא מתחיל עם הבחור הזה. איש זקן נמצא משוטט מאחורי הקלעים. האמת, כשקראתי את העניין הזה בתקציר כבר ציפיתי לפנטום של סטודיו 60, אבל יהודי חולה אלצהיימר זה גם סבבה. נשמע הזוי? זה רק נהיה יותר מוזר. הבחור, מסתבר, היה כותב בתכנית מערכונים של הרשת בשנות ה- 40, אבל הוא הוכנס ל"רשימה השחורה" של הסנאטור מקרת'י. עקבותיהם של שאר חבריו לתכנית נעלמו, הוא הצליח להגיע עד הלום (בכל זאת, גיבור מלחמת העולם השנייה). הפרק מסתיים בשיחה שלו עם מאט ודני, ו-הפתעה! לא הרבה השתנה בין התכנית של היום לתכנית של אז. אז זה מה שניסו להגיד לנו בפרק? שארה"ב בשנת 2006 לא רחוקה הרבה מתקופתו של הסנאטור ג'ו מקרת'י? האם גם היום אנחנו לוקים במקרתיזם? ומי לוקה? השמרנים מוויסקונסין או שמא גם היהודי-האתאיסט מאל.איי? בהחלט פרק מעורר מחשבה, אני מוכרחה לציין. החשיבות שלו אינה מוטלת בספק, אבל שוב - מסוג הפרקים שלא מדברים לכל אחד, מה שאולי מסביר את הנפילה ברייטינג מהמחצית הראשונה של הפרק, אל השנייה. יש לי רק שאלה אחת - איפה דני??? למה רואים אותו כל כך מעט...? ולפינה חדשה -
פינת "מה הקטע?" כל הדברים שהיו ממש מעיקים בפרק...
מה הקטע עם דילן (הבחור הגדול)? כל פעם שהוא על המסך אין דבר יותר מעצבן ממנו!
מה הקטע של קאל להוסיף סימן שאלה בסוף
כל משפט?
ג'יני, בבקשה, שבי בשקט. אז הלך לך מערכון אחד, אל תתלהבי יותר מדי. מה נסגר עם הכיפים שרצו שם?!
הרגעים הגדולים:
הארייט מספרת לג'יני על הרגע שהיה לה עם מאט, מה שעלול להתפרש כמחווה חברותית, אך הארי מראה לה מי הבוס וחוטפת לג'יני את השרשרת שהיא עמדה לענוד מהיד.
לאחר מכן היא מבקשת ממנה לא לספר לסמנת'ה, שעומדת חצי מטר ממנה. בהחלט, המלכה של הסט.
אפשר היה לראות את מת'יו (פרי) מבזיק לרגע, כשהבחורה תחקרה אותו על כתיבת התכנית וכשאמרה שהיא מרותקת, הוא ענה לה "me too". זה היה כל כך מת'יו!
בהמשך שיחה הוא כבר איבד את הסבלנות לסארקזם חינני. "He works for me!" - לא רק ג'ק רודולף יודע להתעצבן.
"You see it as part of your job to screw with my company, don't you?" "No, I do not, that's just one of the perks" ג'ק ברגע ג'ק, דני ברגע דני. מושלם.
