רשיון חלקי תעופה
אני לא מכיר את התהליכים ברוטאקס, אך, ישנה פרוצדורה כיצד מרשיינים חלקים לתעופה.
נכון שהייצור של חלקים מאושרים תעופתית והחלקים המיוצרים ללא אישור תעופתי מיוצרים, להלכה, באותו אופן. אך, תהליך הייצור של חלקים מרושיינים כולל בדיקות בתהליך, כאשר לכל חלק ישנו כרטיס מלווה (כרטיס תהליך) שבו מצויין מי ביצע את הפעולה ומי בדק את החלק (QC/QA) וליד כל שם חייבת לבוא חתימה.
עם גמר תהליך הייצור של החלק, הוא מועבר למחלקת ביקורת סופית המאשרת את עמידתו בטולרנסים הנדרשים.
כאשר מרכיבים מכלול המכיל מספר חלקים שונים, נפתח, למכלול המורכב, תיק תהליך ממוספר (זהו ה- Serial Number של המכלול) , אליו מוכנסים כל כרטיסי התהליך של כל החלקים המורכבים במכלול, במהלך ההרכבה של המכלול, אם הוא עובר תחנות הרכבה שונות, נפתח כרטיס תהליך ההרכבה, שגם בו מצוין שמו של כל מבצע פעולה וחתימתו. ושוב, עם גמר ההרכבה, המכלול מועבר ליחידת הביקורת ששם בודקים שכל כרטיסי התהליך של כל המרכיבים נמצאים וחתומים כראוי, בודקים ביצועים של המכלול (בדיקה סופית - FAT) ואז מוצמד למכלול הגמור "כרטיס צהוב" - אותו Yellow Tag מפורסם. כרטיס צהוב זה צמוד למכלול ונמסר ללקוח לשימושו.
תיק הייצור של המכלול, עם כל כרטיסי התהליך של הרכבת המכלול והחלקים המרכיבים אותו, מוכנס לארכיון כתעוד - בתקווה שלא ייעשה בו שימוש עתידי - והמבין יבין...
וכל אלו הם הסיבה שמכלול מאושר תעופתית יקר בהרבה מאותו מכלול - בדיוק - שאינו מאושר תעופתית
לדוגמא: המנוע המורכב במטוס שלי הוא XIO-360-M1B האות X מציינת כי זהו מנוע לשימוש במטוסים אקספרימנטאליים. מחירו של המנוע (היה, כשקניתי אותו) 21000 דלר. מנוע זהה תעופתי מוגדר IO-360-M1B (בלי ה-X) ומחירו היה 28000 דולר - שבעת אלפים דולר אך ורק בשביל ה- Yellow Tag!
לעומת זאת, עפ"י חוקי ה- LSA, החלקים המיוצרים עפ"י ה"קונצנסוס סטנדרד" - נוהל מוסכם ע"י כל מי שהצטרף ל"הסכם", ייתכן שמיוצרים בתהליכי בקרה שונים, אך הם לא יהיו מרושיינים לשימוש תעופה סטנדארטית. (ואני מניח שלא יאושרו לטיסות מכשירים).
אריאל אריאלי