Rockats ב"קמלוט", ת"א 21/08

[אורן שץ]

Rockats ב"קמלוט", ת"א 21/08

22:00 במוצ"ש בת"א, וב"קמלוט" עושה רושם שרוב הקהל בכלל ירושלמי. כנראה יש לכ"ץ (האיש והסינדרום) קהל אוהד, שבא לחזק אותו בגולה, פן יאכלו אותו התל-אביבים. אבל אין צורך לדאוג לכ"ץ, הבחור מגודל, עוטה שיער ראש שחור סמיך, וכולו רוח חיים מוצקה מרכיבה גיטרה חשמלית (לפי הצלול, קלאסית לפי תיבת התהודה, לא ברור). לעומתו, נמרוד כהן על החשמלית (השנייה?) צנום בהרבה, לובש חולצת ספורט אדומה של "קול ישראל" (?!) וחצאית סקוטית. ויוצאים לדרך בריפים סוחפים באדיבות כ"ץ (כעת במשקפי שמש שחורים, כי התאורה מסנוורת). הקול של כ"ץ חלק, מתחנף-משהו, אבל נחמד, והגיבוי של הבס בידי שלום בוגוסלבסקי חיוני, בעוד נמרוד נותן דיסטורשנים בשביל מצב הרוח. המלים בעברית על כ"ץ ומישהי שוכבים בלילה במיטה ומדברים. שיר שני באנגלית בלחן סוחף יותר, סגנון שנות ה-70 שכזה. המתופף - איל בן-סימון - בראסטות, מחזיק קצב יציב. כ"ץ אוהב להדגים את כישורי הנגינה שלו בגיטרה, והוא מרענן את הלחן המונוטוני-משהו בריפים נחמדים. באמצע השיר יש קטע שהלהקה פוסקת בפתאומיות, והוא שר: "stop! and pay attention" ממש חמוד ומשיג את מטרתו... "בנזו הגדול ובנזו הקטן" (שם/ציטוט משוער) הוא שיר פולק-רוק היתולי מגניב עם קצב טוב ו-hookים מושכים. פתאום Rockats מזכירים להקת פאבים טוב, אבל רגע... זה מה שהם, לא? אז הם עושים את העבודה כמו שצריך. מגיע שיר על בינו לבינה, "דבר נדיר בהופעות" מתבדח כ"ץ, עם לחן מקסימום סביר, אך נגינה טובה בסה"כ. ציפיתי לתרומה גדולה יותר מצד הבס והתופים, ולא קיבלתי. הנוכחות הבימתית של כ"ץ די סטאטית, כמו של טרובדור. ב"קמלוט" אין לאיל יותר מדי מקום לזוז, מה שמשאיר את נטל השואו על הבמה לנמרוד ולשלום, מתוכם רק נמרוד מצליח לעניין בתנועותיו. המלים של כ"ץ יחסית קלישאתיות, אבל לא מביכות. שלום עובר לאורגן ונמרוד לבס, בשיר בעברית על שאנשים מאושרים הם מטומטמים, אבל לו רק היה אפשר להצטרף אליהם… המקצב מזכיר רגאיי עם "האפקט המשעשע" (למי שמכיר). הבדיחות של כ"ץ סימפטיות ולא משעשעות… הוא בחור טוב. עוברים לשיר עם בתים קצביים ופזמון הלמות גיטרה-תופים חמוד, על בחור ביישן שלא מוצא תשובות באהבות. כ"ץ באמת מזכיר בחור ביישן שהיה שמח לקבל תשובות, וקל להזדהות איתו ועם המוזיקה של להקתו, גם אם הם לא מבריקים מוזיקלית, ולו בזכות כמה ריפים המעלים חיוך של רוח טובה. חוזרים לתצורת בס-חשמלית המקורית, תוך שכ"ץ מנעים זמננו באילתור מארש יום-העצמאות מאולתר בגיטרה, לצהלות הקהל. קאבר לשיר שנכתב ע"י יענקל'ה רוטבליט והולחן ע"י אבנר שטראוס (ציטוט משוער: "אם הייתה לי תשובה, הייתי חוזר") מדגים את הלהקה ביכולת מלודית טובה, ואת כ"ץ כבעל איכויות קוליות מרשימות קצת יותר משנדמה עד כה, כמו גם פריטה איכותית על הגיטרה, שעושה טוב על הלב. השיר הבא נפתח בסשן נגינה שנמשך אל סולו תופים משובב-נפש, גם אם לא מרשים. המלים עצמן בעברית פשוטות עד כמעט-מרגשות, אך נעצרות בשלב ההגשה, וקצת חבל שכ"ץ לא משקיע בה יותר. הלחן נע מסביר עד טוב, וזוכה לעדנה בעיקר בזכות נמרוד שנותן קצב מלא חיים. כמובן גם הקטעים שכ"ץ מתחרע על הגיטרה נחמדים, אבל זה לא מספיק: השיר לא ממריא, וקצת ארוך מדי. בהחלט כדאי לקצר אותו, או לפחות לעבות את הבתים – אולי ריפים יותר מובחנים על הבס יעזרו. שריקה עממית פותחת שיר על איפה הדרך לאלוהים *לא* עוברת (צלחת, כיס, מיטה), עם לחן קופצני, שחסר בו גיוון, אך יש בו שמחת-חיים. שיר חדש ש"עדיין אין לו שם, ולכן הוא נקרא שיר חדש, עד שיתיישן" נפתח בגיטרות ותופים סטייל סוף ה-80 / תחילת ה-90 (משהו בין משינה לנושאי המגבעת, חשבתי לעצמי). המלים טובות יותר משאר השירים, ומצליחות לסחוף בהוויה הקיומית המדכדכת שהיא מתארת בחיפוש אחר מוצא מהביצה. הלחן אמנם קצת מונוטוני, אך אורך זמן-המחזור מכובד ועשיר בהרבה מכמה מהשירים הקודמים, ובסה"כ די כיף להאזין לשיר. רק חבל שלקול של כ"ץ אין *קצת* יותר אופי. פרצי הפריטה על הגיטרה בסיום *מזכירים* (אם להיות מנומס מאוד) את אלה של "אינסוף", מעניין אם כ"ץ הלחין את השיר אחרי שרם הופיע אצלו. אבל לא נורא, כ"ץ עצמו אמר שההופעה שלו מלאה השראות, ושמי שיזהה אותן יזכה בפרס… הלהקה יורדת, וכ"ץ נותר לבדו על הגיטרה, פורט לחן נוגה לאיטו על תוגת האדם – "דם, יזע ודמעות / מפחד לראות / ירא את הדמעות". הקהל קצת מאבד סבלנות ולא מרוכז – תנו לנו מוזיקה עממית קצבית, מה זה האיש ה"צמא למים, האם יוכל לקום?" שעל הבמה? דווקא אחד השירים היותר טובים ומרגשים של הערב. השיר הבא נכתב באנגלית במקור לאירלנד, ובעצם לכל מקום שמגיש אלכוהול (חוץ מה"קמלוט", שלא מגיש "גינס" – הבירה המועדפת כנראה על כ"ץ, לפחות עפ"י כובע המצחייה). לחן פולק חמוד, והגשה צנועה וחביבה של כ"ץ. אחזור ואומר – הוא בחור טוב. אילתור באנגלית עם הגיטרה על השתוקקות לגולדסטאר, הייניקן וכו', עד שהצוות מגיש לו בירה לבמה, אחרת היה ממשיך… הקול הפשוט והישיר של כ"ץ יושב בול על שיר על אהבה כפוית טובה ונכזבת – למדינה, בליווי פריטות בהשפעת דילן.

 

[אורן שץ]

המשך

שלום תופס מקומו חזרה על הקלידים כדי לספק ליווי נוגה לקולו המרגש של כ"ץ על געגועים עזים לאימו בעולם מנוכר וקר. פריטה עצובה של כ"ץ על הגיטרה ממלאת עם הקלידים את המקום בנפח מדויק ונעים. איל חוזר לתופים, נמרוד לבס, וכ"ץ לשיר קצבי באווירת קאנטרי-רוק באנגלית, כששלום מלווה טוב במפוחית. כמה חבטות על הגיטרות מושכות לשיר מפוכח על החיים – "חיי מתקדמים אבל לשום מקום…מחפש סיבה לקום", עם לחן סביר עד טוב, עשיר בבסים ותיפוף קליל וחמוד. שיר אחרון לפני הדרן הוא "שלח לי אחת" (שם משוער) למלים של יהונתן גפן. לאחר מחיאות כפיים צפויות, חוזרים שלום וכ"ץ לשיר ג'אז באנגלית – "don't fart on my blue suede shoes" בדחקה על אלביס… שאר הלהקה מצטרפת לביצוע סוחף של שיר שכבר ביצעו קודם – הפעם באנגלית – וחותמים את ההופעה. בראייה לאחור, ה- Rockatsהם להקת פאבים חמודה. הנוכחות הפיזית של כ"ץ – הגוף הגדול והעיניים הקטנות - משעשעת ועושה טוב על הלב כשצריך, ומרגשת ברגעים אחרים. הוא מיומן בנגינה על הגיטרה, ומרחיב את הלב בהפגנתו את כישוריו. שלום טוב על הבס, אבל מעט מדי וחלש מדי, לפחות עבור ה"קמלוט" – אני תקווה שהסאונד של ה"סינדרום" (הזכור לטוב מבללי על הבס של "נקמת הטרקטור") עושה עימו חסד. נמרוד איכותי על החשמלית, אין מילה רעה. יודע לתת טאצ' במקומות הנכונים, ודיסטורשנים חכמים כקונטרה למלודיות של כ"ץ. איל על התופים קצת מרושל ואיכזב אותי. אני באמת חושב שתיפוף יותר הדוק ועוצמתי (באופן מושכל, לא בכלליות) יתרום משמעותית לחוויה. אבל חזרה לבסים – כאן נראה לי צריך להשקיע ביותר, זו נקודת התורפה הנוכחית ומקור החוזק הפוטנציאלי. הלחנים בסה"כ סבירים, אבל לפעמים עושים לעצמם חיים קלים ומונוטוניים מדי, בהסתמך על נכונותו של הקהל, לעתים שלא בצדק. עושה כ"ץ בחוכמה כשהוא פורט על הגיטרה מדי פעם, כי זה הדובדבן של הלהקה, ומה שמציל אותה מסכנה של שקיעה בשיגרה – כדאי שיעשה זאת יותר, ואולי יסב חלק מהשירים הנוכחיים, או יבנה שירים חדשים על תשתית יכולתו להרשים בנגינה. המלים בעייתיות, אני חייב לומר. כל עוד הלחן לא מספיק מעניין וגרובי, הרגשות של כ"ץ צריכים לבוא לידי ביטוי יותר חכם. השפה הנוכחית שלו מעט פשוטה מדי, ועל אף שלפעמים קולעת למטרה ומשרתת את התדמית הנושבת מהלהקה, יש צורך לשאוף ליותר. הרעיון לשיר שירי משוררים מעניין, ואולי שילוב יותר שירים כאלה בין שיריו המקוריים יעזור לנסוך הרגשה פחות מועדת למבוכה במאזין. אז זהו. כרגע קשה לי להמליץ ללכת במיוחד ללכת לראות הופעה של כ"ץ. אבל אם מזדמן לכם לשבת בהופעה שלו, אני ממש לא חושב שתתאכזבו, להיפך – תזכו למנה טובה של מוזיקה בעלת ניחוחות פולק-קאנטרי-רוק עם קמצוץ דיסטורשנים, מתובלת במלים עממיות כובשות. מה רע? תודה לאיל על הכרטיס. בקשה קטנה: כשהגעתי לג'ה-פן היהלומים כבר ירדו, אז החלטתי בצער לוותר על איזבו. אשמח מאוד לשמוע מכמה אנשים איך היה. תודה.

 

[lonely TearDrop]

הייתי שם

כנראה מהתל אביבים היחידים.. אה? היה נחמד, אבל די הורידו לי את כל האנרגיות (לא שהיו לי כשהגעתי כי לא ישנתי את השבועיים קודם אבל בכל זאת..) ותודה לאייל על הכרטיסים