John LennonS
New member
Revolver
Revolver, (ולמי שאינו יודע משמעותו המילונית היא אקדח) הוא נקודת מפנה בסגנון המוסיקה של הביטלס. יצא בשנת 1966 ולפי דעתי הוא הדיסק שאותו אפשר לכנות כ"הכנת הקרקע" לסרג'נט פפר. Revolver נמצא איפה שהוא בשלהי שלבי ההתפתחות של המוסיקה של הביטלס בין סרג'נט פפר לבין “Hard day`s night” ו”Help” וזאת אני אנסה להוכיח. כדי להבין את התפתחות המוסיקה של הביטלס יש לגשת מעט לאחור ל”Hard day`s night”, ושם להתחיל את המסע. דיסק שקיימת בו שמחת חיים נהדרת, שירי אהבה מופלאים ומאפיין לטעמי את "דור הפרחים", למרות שהביטלס הם בריטים. אולי זאת ניתן לשייך לעובדה שהביטלס באותה תקופה (1964, שנת צאת הדיסק) חדרו לחברה האמריקאית, ואולי התהליך הפוך, כלומר חדירת הביטלס נובעת מכך שהמוסיקה אפיינה את "דור הפרחים". לטעמי זהו התקליט הטוב ביותר של הביטלס, בשל שירים כמו "I`ll cry instead”, ""Things we said today, "I`m happy just to dance with you”, שבהם מורגשת אהבה פשוט, אהבה גדולה ושמחה של הגיטרה. אין שם את המוסיקה המלנכוכלית של הרוק הכבד (שמעבירה בדרך כלל הגיטרה), אלא פשוט מוסיקה מאוד ישירה, פשוטה, "מתוקה", מקפיצה וקיצבית, שמעלה חיוך בכל שמיעה. מאוד מאפיין את הביטלס כתקליט, ואת סוג המוסיקה שבה הם היו כה טובים ובזכותה זכו להצלחה שלהם למעשה. ובהזדמנות זו אני רוצה להמליץ לכל אחד שרוצה לקנות דיסק של הביטלס להתחיל איתו כדיסק ראשון על מנת ל"התאהב".זהו סוף עידן במוסיקה של הביטלס כשאנחנו עוברים למוסיקה שמנוגנת בדיסק שיוצא ב-1965 בשם “Help”. אני מרגיש בו איזו טרנספורמציה שאולי קשה להבחין בה, לפחות למי שלא שמע את רוב החומר שלהם. הדיסק מתאפיין אומנם בקיצביות דומה מאוד וכן בשמחה לזו של "Hard day`s night”, אך הביטלס כפי הנראה מחפשים משמעות אולי ואולי סתם מדוכאים והתכנים של השיר מלמדים על עצב שנבנה בלהקה, תחושת מלנכוליות ומעבר לרוק מעט כבד יותר. כבר ניתן להבחין בזה בשיר “Help” שאומנם גורם לי תמיד לשיר אותו יחד וקצב התופים והגיטרות הוא כה מהפנט עד שאפשר לאמר שהוא שיר מעודד, אך למעשה בתכנים שלו מספר על אדם שבעברו חייו היו קלים מאוד ולא ניזקק לעזרה וכעת מכשהזדקן זקוק לעזרה מחבריו. הוא עובר תקופה קשה וחייו אינם טובים כפעם. הדיסק ממשיך עם מסרים מאוד כבדים ולעניות דעתי קצת מקוממים כשהוא אומר ש"יש להסתיר את אהבתך" וכן בעל קצב מאוד איטי. למעשה מסרים מאוד סותרים מהמסרים שמועברים בדיסק שנכתב, לא להאמין!!, שנה אחת לפניו. בשיר "Another Girl” שוב יש תחושת עצב ומלנכוליות, רחשים של הים, שמשתלבים באופן מדהים בשיר והופכים אותו לרומנטי מאוד. מי לא יכול לדמיין זוג אוהבים יושב על שפת הים ומעבירים ערב רומנטי ובלתי נשכח על שפת הים?! אך השיר בתכניו חותר לכך שאם את לא רוצה אותי אני אמצא מישהי אחרת שתאהב אותי ואני אוהב אותה, אלא שזו לא אהבת אמת. שיר בעל אימרה בסגנון של "יש הרבה דגים בים". וכמובן אני אתייחס לשיר “Yesterday" אולי השיר המושמע ביותר מעולם ששוב מתאפיין שמלכנכוליות שלו. אני חושב שהשיר הוא בעל המון משמעות, הרצון לחזור לתקן את המעוות והרצון לחיות שוב את האירועים באופן אחר, אך הוא לא שיר טוב כפי שהפכו אותו, לטעמי כמובן. לאחר שמעט נכנסתי לעומק לפני שאני מתייחס לדיסק “Revoler” אני יכול לנסות לגשת למלאכה. הדיסק הוא מלכנכולי עד מאוד וכבר בשלושת השירים הראשונים שובר מסגרות ומחדש מאוד. השיר “Taxman” הוא שיר מחאתי שלא איפיין את הביטלס עד לאותו פרק זמן, וכן הקצב שלו מונוטוני עד כאב, ואף על פי כן קליט באופן שאתה לא יכול לסבול אותו. הוא כייפי אבל מצד שני מאוד שנוא. קיימת לגביו תחושה אמביוולנטית, שנוצרת להערכתי ממחסור תכנים שמחים, שמוחלפים בתכנים כמו:”Let me tell you how it will be…There`s one for you nineteen for me”, שיר שמנסה לצחוק על האזרח ולהעמיד אותו כקטן וכחסר השפעה. מייד לאחריו מגיע שיר מדהים: “Eleanore Rigby”, שבו לראשונה אם אינני טועה הביטלס עושים שימוש בכינור. השיר המלנכולי ביותר בדיסק, אישה גלומדה, בודדה שמביטה אולי מהחלון, אולי מספסל ברחוב על כל האנשים, והיא כל כך מנותקת מהם. מתה לבד, נקברת לבד ולמעשה אין לה שום אדם בעולם, מלבד האב מקנזי שמרגיש אולי את בדידותה. הכינור מסמל את העצב והבכי וללא ספק השימוש בו בשיר כזה הוא גיאוני ומשתלב בשיר נפלא. השיר הבא הוא “I`m only sleeping” שהוא השיר בעל נטיות רוק כבד ופסיכודליה. אני חושב שמדובר בשיר ראשון מסוגו אצל הביטלס עד אותה תקופה. כמו כן הסמים מופיעים פה "Float up stream”... שיר שכה לא מאיפיין לטעמי את הביטלס שאני שומע וחושב שהגיטרה התבלבלה בתווים, היא כבדה, ורעה ולא מבשרת טובות. השיר “Love you to” של מר הריסון מתחיל את חדירת המוסיקה בעלת האופי ההודי שהביטלס מכניסים לתקליטיהם (היתה כניסה בעבר של מוסיקה הודית אבל לא מסוג כזה) בהמשך גם כן. את השיר הזה טוב לשמוע במיוחד בזמן שאתה בחדר עפוף עשן ומעשן סיגריה והשעה בהתאם...השיר “Here there and everywhere” איטי בקצבו, ואפשר לרגע לחשוב שאולי זה שיר שנכתב על ידי איש זקן מאוד שמחפש לסיים את חייו עם אישתו בבית בחיים שקטים וטובים, מיושבים. ממתי הביטלס המרדנים כה מיושבים ובעלי חכמת חיים כזו?! והנה פתאום מגיע מפנה בדיסק, מאוד בלתי צפוי, הבילס ממש "מביאים אותה במסובבת", “Yellow submaine”. אם אתם מכירים מישהו שלא מכיר אותו ולא אוהב אותו ושמח לשמוע אותו אני אתן ניתוח שלי לשיר. ואז כמו בנדנדה חוזרים הביטלס לתכנים כבדים “I know what it is to be sad” בשיר "She said she said”, שיר מסובך וכבד לשמיעה ראשונה (מומלץ אחרי שתיים שלוש בירות), למרות שאני מאוד מתחבר לקצב שלו והוא קליט ביותר. ושוב (כן הביטלס מתעתעים בנו הפעם באופן נהדר, כמו סלאלום של מראדונה, אם זה עוזר להעביר את החוויה) מעבר לשני שירים מרוממים רוח וטובי לב: “Good day sunshine” ו"And your bird can sing” שאם אתם חושבים על זה למעשה היו אמורים להיות באלבום אחר, כי הם ממש כמו נקודה לבנה על משטח שחור משחור... "I love her and she`s loving me”, היא שורה שמתאימה יותר ל"Hard day`s night” ו”When your bird is broken…I`ll be around” שמתאים הרבה יותר לדיסק "Help”. והנה שוב מראדונה מטעה ומושך שמאלה ואז ימינה ועכשיו לשמאל בשלישית: “For no one” שמשלב כלים שונים שלא נשמעים בשירים רבים, אם אני לא טועה יש חצוצרה... כמו שירו של ביאליק "הכניסיני תחת כנפך" גם שיר זה מדבר על מחוסר באהבה, כמה עצוב כמה כבד, כמה רע לך. לא כדאי לשמוע בזמן דיכאון... "Doctor Robert” הוא לא יותר מידי שיר. אני רואה אותו הרבה יותר כ"אתנחתא קומית", כמו במחזה של שייקספיר, לאחר רצח דנקן ע"י מקבת, כדי לא להכביד על הצופים (במקרה זה המאזינים).... לא חובה לשמוע (חחח). ואז בחזרה לתלם "I want to tell you” שאולי למעשה אומר לנו שהביטלס מנסים לאמר לנו שהם לא אותם ביטלס כמו פעם ויש להם הרבה זמן "I can wait forever I got time” ושיש להם רעיונות אחרים וחדשים ומרעננים בשבילנו "My head is filled with things to say”. השיר האחרון בדיסק הוא פשוט פסיכודלי "האימ אימא" של הפסיכודליים בין שירי הביטלס, הקולות הצורמים הציפורים הצווחות שיוצרות תחושה ממש רעה בבטן ורצון לסגור את הטייפ (כן טייפ! לא דיסקמן...) , אתם בטוחים שאלו הביטלס??!?!?! ממש שיר מהפכני, חובה לשמוע!! פותח את העידן החדש...
Revolver, (ולמי שאינו יודע משמעותו המילונית היא אקדח) הוא נקודת מפנה בסגנון המוסיקה של הביטלס. יצא בשנת 1966 ולפי דעתי הוא הדיסק שאותו אפשר לכנות כ"הכנת הקרקע" לסרג'נט פפר. Revolver נמצא איפה שהוא בשלהי שלבי ההתפתחות של המוסיקה של הביטלס בין סרג'נט פפר לבין “Hard day`s night” ו”Help” וזאת אני אנסה להוכיח. כדי להבין את התפתחות המוסיקה של הביטלס יש לגשת מעט לאחור ל”Hard day`s night”, ושם להתחיל את המסע. דיסק שקיימת בו שמחת חיים נהדרת, שירי אהבה מופלאים ומאפיין לטעמי את "דור הפרחים", למרות שהביטלס הם בריטים. אולי זאת ניתן לשייך לעובדה שהביטלס באותה תקופה (1964, שנת צאת הדיסק) חדרו לחברה האמריקאית, ואולי התהליך הפוך, כלומר חדירת הביטלס נובעת מכך שהמוסיקה אפיינה את "דור הפרחים". לטעמי זהו התקליט הטוב ביותר של הביטלס, בשל שירים כמו "I`ll cry instead”, ""Things we said today, "I`m happy just to dance with you”, שבהם מורגשת אהבה פשוט, אהבה גדולה ושמחה של הגיטרה. אין שם את המוסיקה המלנכוכלית של הרוק הכבד (שמעבירה בדרך כלל הגיטרה), אלא פשוט מוסיקה מאוד ישירה, פשוטה, "מתוקה", מקפיצה וקיצבית, שמעלה חיוך בכל שמיעה. מאוד מאפיין את הביטלס כתקליט, ואת סוג המוסיקה שבה הם היו כה טובים ובזכותה זכו להצלחה שלהם למעשה. ובהזדמנות זו אני רוצה להמליץ לכל אחד שרוצה לקנות דיסק של הביטלס להתחיל איתו כדיסק ראשון על מנת ל"התאהב".זהו סוף עידן במוסיקה של הביטלס כשאנחנו עוברים למוסיקה שמנוגנת בדיסק שיוצא ב-1965 בשם “Help”. אני מרגיש בו איזו טרנספורמציה שאולי קשה להבחין בה, לפחות למי שלא שמע את רוב החומר שלהם. הדיסק מתאפיין אומנם בקיצביות דומה מאוד וכן בשמחה לזו של "Hard day`s night”, אך הביטלס כפי הנראה מחפשים משמעות אולי ואולי סתם מדוכאים והתכנים של השיר מלמדים על עצב שנבנה בלהקה, תחושת מלנכוליות ומעבר לרוק מעט כבד יותר. כבר ניתן להבחין בזה בשיר “Help” שאומנם גורם לי תמיד לשיר אותו יחד וקצב התופים והגיטרות הוא כה מהפנט עד שאפשר לאמר שהוא שיר מעודד, אך למעשה בתכנים שלו מספר על אדם שבעברו חייו היו קלים מאוד ולא ניזקק לעזרה וכעת מכשהזדקן זקוק לעזרה מחבריו. הוא עובר תקופה קשה וחייו אינם טובים כפעם. הדיסק ממשיך עם מסרים מאוד כבדים ולעניות דעתי קצת מקוממים כשהוא אומר ש"יש להסתיר את אהבתך" וכן בעל קצב מאוד איטי. למעשה מסרים מאוד סותרים מהמסרים שמועברים בדיסק שנכתב, לא להאמין!!, שנה אחת לפניו. בשיר "Another Girl” שוב יש תחושת עצב ומלנכוליות, רחשים של הים, שמשתלבים באופן מדהים בשיר והופכים אותו לרומנטי מאוד. מי לא יכול לדמיין זוג אוהבים יושב על שפת הים ומעבירים ערב רומנטי ובלתי נשכח על שפת הים?! אך השיר בתכניו חותר לכך שאם את לא רוצה אותי אני אמצא מישהי אחרת שתאהב אותי ואני אוהב אותה, אלא שזו לא אהבת אמת. שיר בעל אימרה בסגנון של "יש הרבה דגים בים". וכמובן אני אתייחס לשיר “Yesterday" אולי השיר המושמע ביותר מעולם ששוב מתאפיין שמלכנכוליות שלו. אני חושב שהשיר הוא בעל המון משמעות, הרצון לחזור לתקן את המעוות והרצון לחיות שוב את האירועים באופן אחר, אך הוא לא שיר טוב כפי שהפכו אותו, לטעמי כמובן. לאחר שמעט נכנסתי לעומק לפני שאני מתייחס לדיסק “Revoler” אני יכול לנסות לגשת למלאכה. הדיסק הוא מלכנכולי עד מאוד וכבר בשלושת השירים הראשונים שובר מסגרות ומחדש מאוד. השיר “Taxman” הוא שיר מחאתי שלא איפיין את הביטלס עד לאותו פרק זמן, וכן הקצב שלו מונוטוני עד כאב, ואף על פי כן קליט באופן שאתה לא יכול לסבול אותו. הוא כייפי אבל מצד שני מאוד שנוא. קיימת לגביו תחושה אמביוולנטית, שנוצרת להערכתי ממחסור תכנים שמחים, שמוחלפים בתכנים כמו:”Let me tell you how it will be…There`s one for you nineteen for me”, שיר שמנסה לצחוק על האזרח ולהעמיד אותו כקטן וכחסר השפעה. מייד לאחריו מגיע שיר מדהים: “Eleanore Rigby”, שבו לראשונה אם אינני טועה הביטלס עושים שימוש בכינור. השיר המלנכולי ביותר בדיסק, אישה גלומדה, בודדה שמביטה אולי מהחלון, אולי מספסל ברחוב על כל האנשים, והיא כל כך מנותקת מהם. מתה לבד, נקברת לבד ולמעשה אין לה שום אדם בעולם, מלבד האב מקנזי שמרגיש אולי את בדידותה. הכינור מסמל את העצב והבכי וללא ספק השימוש בו בשיר כזה הוא גיאוני ומשתלב בשיר נפלא. השיר הבא הוא “I`m only sleeping” שהוא השיר בעל נטיות רוק כבד ופסיכודליה. אני חושב שמדובר בשיר ראשון מסוגו אצל הביטלס עד אותה תקופה. כמו כן הסמים מופיעים פה "Float up stream”... שיר שכה לא מאיפיין לטעמי את הביטלס שאני שומע וחושב שהגיטרה התבלבלה בתווים, היא כבדה, ורעה ולא מבשרת טובות. השיר “Love you to” של מר הריסון מתחיל את חדירת המוסיקה בעלת האופי ההודי שהביטלס מכניסים לתקליטיהם (היתה כניסה בעבר של מוסיקה הודית אבל לא מסוג כזה) בהמשך גם כן. את השיר הזה טוב לשמוע במיוחד בזמן שאתה בחדר עפוף עשן ומעשן סיגריה והשעה בהתאם...השיר “Here there and everywhere” איטי בקצבו, ואפשר לרגע לחשוב שאולי זה שיר שנכתב על ידי איש זקן מאוד שמחפש לסיים את חייו עם אישתו בבית בחיים שקטים וטובים, מיושבים. ממתי הביטלס המרדנים כה מיושבים ובעלי חכמת חיים כזו?! והנה פתאום מגיע מפנה בדיסק, מאוד בלתי צפוי, הבילס ממש "מביאים אותה במסובבת", “Yellow submaine”. אם אתם מכירים מישהו שלא מכיר אותו ולא אוהב אותו ושמח לשמוע אותו אני אתן ניתוח שלי לשיר. ואז כמו בנדנדה חוזרים הביטלס לתכנים כבדים “I know what it is to be sad” בשיר "She said she said”, שיר מסובך וכבד לשמיעה ראשונה (מומלץ אחרי שתיים שלוש בירות), למרות שאני מאוד מתחבר לקצב שלו והוא קליט ביותר. ושוב (כן הביטלס מתעתעים בנו הפעם באופן נהדר, כמו סלאלום של מראדונה, אם זה עוזר להעביר את החוויה) מעבר לשני שירים מרוממים רוח וטובי לב: “Good day sunshine” ו"And your bird can sing” שאם אתם חושבים על זה למעשה היו אמורים להיות באלבום אחר, כי הם ממש כמו נקודה לבנה על משטח שחור משחור... "I love her and she`s loving me”, היא שורה שמתאימה יותר ל"Hard day`s night” ו”When your bird is broken…I`ll be around” שמתאים הרבה יותר לדיסק "Help”. והנה שוב מראדונה מטעה ומושך שמאלה ואז ימינה ועכשיו לשמאל בשלישית: “For no one” שמשלב כלים שונים שלא נשמעים בשירים רבים, אם אני לא טועה יש חצוצרה... כמו שירו של ביאליק "הכניסיני תחת כנפך" גם שיר זה מדבר על מחוסר באהבה, כמה עצוב כמה כבד, כמה רע לך. לא כדאי לשמוע בזמן דיכאון... "Doctor Robert” הוא לא יותר מידי שיר. אני רואה אותו הרבה יותר כ"אתנחתא קומית", כמו במחזה של שייקספיר, לאחר רצח דנקן ע"י מקבת, כדי לא להכביד על הצופים (במקרה זה המאזינים).... לא חובה לשמוע (חחח). ואז בחזרה לתלם "I want to tell you” שאולי למעשה אומר לנו שהביטלס מנסים לאמר לנו שהם לא אותם ביטלס כמו פעם ויש להם הרבה זמן "I can wait forever I got time” ושיש להם רעיונות אחרים וחדשים ומרעננים בשבילנו "My head is filled with things to say”. השיר האחרון בדיסק הוא פשוט פסיכודלי "האימ אימא" של הפסיכודליים בין שירי הביטלס, הקולות הצורמים הציפורים הצווחות שיוצרות תחושה ממש רעה בבטן ורצון לסגור את הטייפ (כן טייפ! לא דיסקמן...) , אתם בטוחים שאלו הביטלס??!?!?! ממש שיר מהפכני, חובה לשמוע!! פותח את העידן החדש...
