Serenity From Hell
New member
Reprise
פרק מצויין ומהטובים בעונה השנייה. נקרעתי בהתחלה עם אנג'ל והעזים. אהבתי שלכל אורך הקטע זה נשמע כאילו תינוק בוכה ומקריבים תינוק. קטע מצויין. כל הקטע עם הילדה והאמא שלא מוכנה לשלם היה פשוט משעשע. קורדי הייתה קורעת בקטע הזה "Scam? The back of your kid's head was blinking!" קרע אותי. השיחה בין לילה ללינדזי הייתה טובה. לילה הייתה משעשעת כשהיא אמרה שחבל שהיא לא עשתה ילדים. הסצנה עם קייט ואנג'ל בתחנה הייתה חזקה לדעתי. קייט ממשיכה להישבר. ואנג'ל ממשיך בנסיונות הנקמה שלו. כרגיל השיחות בין אנג'ל ללורן תמיד משעשעות. היה מצחיק שלורן אמר שהעורכי דין ישמחו לראות אותו מת, ואז רואים אותם ממביטים באנג'ל במבט קורע. אנג'ל מחפש ספר כלשהו. לבסוף מגיע למשרד של הגנג. קורדיליה הפגועה לא נותנת לאנג'ל לקחת. כרזימה העבירה יפה את הרגשת הכעס והפגיעה יחד. הקטע שבו ווסלי מתחיל לדמם, ובכך להעביר עד כמה הוא היה נסער לראות את אנג'ל היה מצויין. הקטע שבו קייט נשפטת בועדה היה די עצוב. המשפט שנאמר לה שנייה לפני שהיא יוצאת "I'm just glad your father's not around to see this." היה ממש כמו דקירת סכין בשביל קייט. אהבתי את הרעיון שבו אנג'ל חוזר "לדנבר", מוכר הספרים. מאוד יפה. והטוויסט שבו דרלה דוקרת את דנבר וובכך גם את אנג'ל היה פשוט מצויין ומפתיע. הקטע שבו וירג'יניה ו-ווסלי נפרדים,הוא פשוט קטע יפהפה ועצוב. לא עוד סצנת פרידה צפויה ושחוקה. סצנה מעולה לדעתי. ועוברים לעוד סצנה עצובה. קייט מגיעה הביתה ונשברת סופית. כל מה שהיה לה, העבודה המשטרתית, וגם זה הלך, ולא נותר לה כלום. אני ממש אהבתי את הסצנה של שיחת הטלפון בין קורדי לווסלי, סצנה חמודה וחזקה בלי יותר מדי מילים. כל עניין המלמול כדי לא לומר "אנג'ל" היה משעשע. אהבתי שבלי יותר מדי מילים ותיאורים, העבירו את המסר של כמה הקשר ביניהם חזק. הקטע שבו שוברים את המפרקת של פרנסין (האמא של הילדה בעל תהעי ןה3), היה מצויין. כל הסצנה בטקס הזימון היה ממש טוב. הצחיק אותי שלילה אמרה "סטייק דה ביץ'" ואז לינדזי נותן לה אגרוף לפנים. הנפילה של אנג'ל מהבניין הייתה מצויינת. לדעתי הסצנה עם הולנד במעלית היא לא פחות מאשר גאונית. הצחיקה אותי המוסיקה העליזה הזו תוך כדי השיחה. דיאלוג בעל רעיון עמוק. הרעיון שבו תמיד ממשיכים להילחם. אבל הסניור פרטנרס (שהם הרוע מן הסתם), לא מחפשים ניצחון או הפסד, הם פשוט ממשיכים הלאה ותמיד יהיו. שאולי דברים נראים חסרי תכלית, אבל בעצם יש תכלית לדבר. שהרוע תמיד יהיה, אבל בעצם מה שמשנה ומה שחשוב, זה מה הטוב עושה, מה הטוב משנה ולמען מה. זו סצנה שמתמצתת את רעיון הסדרה אולי (במיוחד כשחושבים על סוף הסדרה). בהחלט סצנה שאפשר לומר שהיא אבן דרך בסדרה. ההגעה לגיהנום, ובעצם החזרה למציאות, היה פשוט מעולה. המבט השבור של אנג'ל היה פשוט כואב. תוך כדי שאנג'ל הולך מיואש ברחובות, אנו רואים את קייט נוטלת כדורים ובעצם מנסה להתאבד, היא שבורה לחלוטין. הסצנה עם דרלה הייתה מעולה. אנג'ל מיואש לחלוטין, בעצם היאוש מגיע כאן לשיא. לאנג'ל באמת לא איכפת יותר, לכן הוא פשוט שוכב עם דרלה. ולא איכפת לו לאבד את הנשמה שלו. פשוט סוף נהדר. ולכל מי שיש לו ספקות, האם הקללה היא פיזית או נפשית. הפרק הבא מבהיר בבירור. פרק פשוט מעולה.
פרק מצויין ומהטובים בעונה השנייה. נקרעתי בהתחלה עם אנג'ל והעזים. אהבתי שלכל אורך הקטע זה נשמע כאילו תינוק בוכה ומקריבים תינוק. קטע מצויין. כל הקטע עם הילדה והאמא שלא מוכנה לשלם היה פשוט משעשע. קורדי הייתה קורעת בקטע הזה "Scam? The back of your kid's head was blinking!" קרע אותי. השיחה בין לילה ללינדזי הייתה טובה. לילה הייתה משעשעת כשהיא אמרה שחבל שהיא לא עשתה ילדים. הסצנה עם קייט ואנג'ל בתחנה הייתה חזקה לדעתי. קייט ממשיכה להישבר. ואנג'ל ממשיך בנסיונות הנקמה שלו. כרגיל השיחות בין אנג'ל ללורן תמיד משעשעות. היה מצחיק שלורן אמר שהעורכי דין ישמחו לראות אותו מת, ואז רואים אותם ממביטים באנג'ל במבט קורע. אנג'ל מחפש ספר כלשהו. לבסוף מגיע למשרד של הגנג. קורדיליה הפגועה לא נותנת לאנג'ל לקחת. כרזימה העבירה יפה את הרגשת הכעס והפגיעה יחד. הקטע שבו ווסלי מתחיל לדמם, ובכך להעביר עד כמה הוא היה נסער לראות את אנג'ל היה מצויין. הקטע שבו קייט נשפטת בועדה היה די עצוב. המשפט שנאמר לה שנייה לפני שהיא יוצאת "I'm just glad your father's not around to see this." היה ממש כמו דקירת סכין בשביל קייט. אהבתי את הרעיון שבו אנג'ל חוזר "לדנבר", מוכר הספרים. מאוד יפה. והטוויסט שבו דרלה דוקרת את דנבר וובכך גם את אנג'ל היה פשוט מצויין ומפתיע. הקטע שבו וירג'יניה ו-ווסלי נפרדים,הוא פשוט קטע יפהפה ועצוב. לא עוד סצנת פרידה צפויה ושחוקה. סצנה מעולה לדעתי. ועוברים לעוד סצנה עצובה. קייט מגיעה הביתה ונשברת סופית. כל מה שהיה לה, העבודה המשטרתית, וגם זה הלך, ולא נותר לה כלום. אני ממש אהבתי את הסצנה של שיחת הטלפון בין קורדי לווסלי, סצנה חמודה וחזקה בלי יותר מדי מילים. כל עניין המלמול כדי לא לומר "אנג'ל" היה משעשע. אהבתי שבלי יותר מדי מילים ותיאורים, העבירו את המסר של כמה הקשר ביניהם חזק. הקטע שבו שוברים את המפרקת של פרנסין (האמא של הילדה בעל תהעי ןה3), היה מצויין. כל הסצנה בטקס הזימון היה ממש טוב. הצחיק אותי שלילה אמרה "סטייק דה ביץ'" ואז לינדזי נותן לה אגרוף לפנים. הנפילה של אנג'ל מהבניין הייתה מצויינת. לדעתי הסצנה עם הולנד במעלית היא לא פחות מאשר גאונית. הצחיקה אותי המוסיקה העליזה הזו תוך כדי השיחה. דיאלוג בעל רעיון עמוק. הרעיון שבו תמיד ממשיכים להילחם. אבל הסניור פרטנרס (שהם הרוע מן הסתם), לא מחפשים ניצחון או הפסד, הם פשוט ממשיכים הלאה ותמיד יהיו. שאולי דברים נראים חסרי תכלית, אבל בעצם יש תכלית לדבר. שהרוע תמיד יהיה, אבל בעצם מה שמשנה ומה שחשוב, זה מה הטוב עושה, מה הטוב משנה ולמען מה. זו סצנה שמתמצתת את רעיון הסדרה אולי (במיוחד כשחושבים על סוף הסדרה). בהחלט סצנה שאפשר לומר שהיא אבן דרך בסדרה. ההגעה לגיהנום, ובעצם החזרה למציאות, היה פשוט מעולה. המבט השבור של אנג'ל היה פשוט כואב. תוך כדי שאנג'ל הולך מיואש ברחובות, אנו רואים את קייט נוטלת כדורים ובעצם מנסה להתאבד, היא שבורה לחלוטין. הסצנה עם דרלה הייתה מעולה. אנג'ל מיואש לחלוטין, בעצם היאוש מגיע כאן לשיא. לאנג'ל באמת לא איכפת יותר, לכן הוא פשוט שוכב עם דרלה. ולא איכפת לו לאבד את הנשמה שלו. פשוט סוף נהדר. ולכל מי שיש לו ספקות, האם הקללה היא פיזית או נפשית. הפרק הבא מבהיר בבירור. פרק פשוט מעולה.