R1G1| פילדלפיה - וושינגטון: זה היה תחרותי יותר ממה שפילדלפיה קיוותה

שודר בערוץ ספורט 5 STARS.

שתי הקבוצות נפגשו 3 פעמים במהלך העונה הסדירה. פילדלפיה ניצחה את כל שלושת המשחקים ובכך השלימה 'סוויפ' עונתי ראשון על וושינגטון מאז עונת 2009-2008. במשחק הראשון, שפתח את העונה הסדירה, הסבנטי-סיקרז קלעו 40 נק' ברבע האחרון, ניצלו ערב של 13 מ-35 שלנו בתוך ה"בקבוק" [טוב מספיק ל-26 נק' בלבד!!] ויצאו עם הניצחון. במשחק השני, שתי הקבוצות לא שמרו, וזה היה משחק של סקור גבוה שבו פילדלפיה נהנתה מ-18 שלשות ו-33 אס', כדי להבטיח את ניצחונה, לאחר שכבר שמטה יתרון 21 בערב שבו בראדלי ביל קלע 60 נק'. במשחק השלישי, פילי הביסה בקלות במשחק שנגמר פחות או יותר במחצית הראשונה;

ברבע הראשון, פילדלפיה פתחה חזקה. הלכה לטובאייס האריס, שנתן לה 8 מ-14 הנק' הראשונות שלה. עד אמצע הרבע, משחק בשליטה מוחלטת של פילי, שלא התרגם לבריחה. בדקות האחרונות, רצנו ריצת 0-10, כולל 2 שלשות של דאביס ברטאנס ודאנק עוצמתי במיוחד של דניאל גפורד, וכך לקחנו יתרון מפתיע. 27-28 לוושינגטון. בניגוד לאיך שהרבע שוחק. 22 מ-27 הנק' של פילי הגיעו בצבע, שהלכה 1 מ-8 משלוש. טובאייס האריס הוביל עם 12 נק' [שיחק את כל הרבע].

ברבע השני, כ-7 דקות לסיום המחצית, ג'ואל אמביד ספג עבירה שלישית ונאלץ לרדת לספסל. זה פגע במשחק של קבוצתו, שנסחבה גם ברבע הזה ע"י טובאייס האריס המצוין, שהיה בלתי ניתן לעצירה, אם כי לא מעט מהמצ'אפים שלו היו נגד ראול נטו הנמוך ממנו משמעותית, מאותם מיסמצ'ים שאנו סובלים כל העונה. 61-62 לוושינגטון במחצית. רק 3 מ-17 לפילי משלוש ומול האזורית שלנו זה היה לא מספיק כדי להעניש. בנוסף, נצביע על כך שכל אחת מהקבוצות קלעה 42 נק' בצבע. האריס הוביל גם את הרבע השני, וסיים את המחצית עם 28 נק' ב-20 דקות.

ברבע השלישי, פילדלפיה התחילה לשחק כדורסל קבוצתי נהדר, אבל הצלחנו להישאר בעניינים, עד כ-2 דקות לסיום הרבע, כאשר המארחת עלתה ליתרון מבטיח - 8 הפרש, לאחר כמה פוזישנים טובים של אמביד, שנכנס למשחק. 93-99 לפילדלפיה. התפוצצות של הסבנטי-סיקסרז ברבע הזה, עם 62% מהשדה, לרבות 10 אס' ו-5 מ-9 משלוש, מה שלא עבד במחצית הראשונה. ג'ואל אמביד הוביל עם 13 נק' ו-3 אס'. סת' קרי קלע 11 נק' [3 מ-5 השלשות של הקבוצה]. אצלנו, בראדלי ביל הוביל רבע נהדר מבחינה אישית עם 17 נק' [7 מ-8 מהשדה, שיחק את כל הרבע].

ברבע הרביעי, דקות מוזרות לשתי הקבוצות, שלא ניצלו יותר מדי הזדמנויות להשגת מטרותיהן - פילי לא ברחה, ואנו לא השווינו, למרות שזה היה בהישג יד. בדקות האחרונות של הרבע, היה ניכר שהמשחק בורח מידינו. עם זאת, כדקה וחצי לסיום, הצלחנו להקטין ל-5 הפרש. בשלב הזה, רגע של מחלוקת: בן סימונס החטיא 2 זריקות עונשין רצופות, כך שההפרש נותר על כנו. הכדור החוזר נפל לידינו, ובניסיון המסירה לראסל ווסטברוק כמעט יצא אל החוץ. ווסטברוק הציל אותו, אבל לא לפני שסוליית נעלו דרכה על קו החוץ - איבוד כדור. כפי ששדר המשחק גיל ברק ציין בכעס רב, לווסטברוק היתה אפשרות למסור את הכדור האובד בעודו באוויר לאחד מחברי קבוצתו שעמדו לידו חופשיים לגמרי, אך בחר להשתלט על הכדור בצורה אנוכית. לא יודע אם זה מכוון - זה פשוט המשחק שלו, הכדור לידיים שלו, ואיננו רואה את אשר קורה מסביבו. בכל אופן, ניצחון מוצדק למארחת. בסיום 118-125 לפילדלפיה. 10 שינויי יתרון, כאשר אף קבוצה לא הובילה יותר מ-11 הפרש. זה בהחלט מייצג משחק תחרותי וצמוד שהתנהל כך לכל אורכו. עם זאת, אל לקבוצה הביתית להיות מרוצה מכך שוושינגטון קלעה 59% מהשדה במחצית השניה - כביכול, מחצית טובה של פילדלפיה מכל הבחינות - וסה"כ 56% במשחק [76 נק' בצבע]. לא הייתי נופל מרגליי אם היינו מנצחים, ולכן יש תחושת אכזבה קלה שאני יוצא איתה מהמשחק.

השחקן המצטיין: טובאייס האריס. 37 נק' [29-15 מהשדה, 5-2 משלוש, 5-5 מהקו] ב-37 דקות. 37 נק' זה שיא קריירה חדש להאריס בפלייאוף. 9 נק' במחצית השניה [3 מ-10 מהשדה], אך למרות זאת אין ספק שהיכולת שלו לייצר נקודות במחצית הראשונה היתה מכרעת לתוצאה הסופית, כשלא היה מישהו אחר שיעשה זאת עבורם. השחקן הכי יציב של פילדלפיה העונה, והנה הוכיח את עצמו שוב ככינור ראשון, דבר שאף אחד לא האמין שאפשרי;

ג'ואל אמביד סייע עם 30 נק' [כולל 12 מ-13 מהעונשין] ו-6 ריב' ב-30 דקות [20+]. 8 מה-30 הגיעו ברבע האחרון. עשה המון נזק במחצית השניה, והם היו צריכים את זה ממנו לאחר מחצית ראשונה פושרת שבה התנהל עם בעיית עבירות; סת' קרי סיים עם 15 נק' [3 שלשות]; הצלע הקלעית השניה, דני גרין, תרם 11 [3 שלשות]; בן סימונס סיים עם 6 נק', 15 ריב' [8 בהתקפה] ו-15 אס' [2 איבודי כדור] ב-38 דקות. לא בלט בצורה יוצאת דופן, למרות כמות האסיסטים; ג'ורג' היל תרם 11 נק' ב-18 דקות מהספסל; עוד מהספסל, תרומה מינימלית משייק מילטון [5 נק'], טאייריז מאקסי [3 נק'] ודווייט הווארד [7 נק' ו-4 ריב', 2 מתוכם בהתקפה], שברוב שלבי העונה היו מרכיבים חשובים מהצלחת הקבוצה. הסבנטי-סיקרס צריכים את הספסל שלהם, נגדנו או בסדרות הבאות, ואם לא יהיה להם ספסל, יתקשו מאוד;

בוושינגטון, בראדלי ביל הקלע המוביל עם 33 נק'. הלך 13 מ-23 מהשדה, למרות 1 מ-6 משלוש. הוסיף גם 10 ריב' [2 בהתקפה] ו-6 אס' [אבל 6 איבודים] ב-41 דקות; ראסל ווסטברוק עם 16 נק', 5 ריב' [1 בהתקפה] ו-14 אס' [אבל גם הוא, 6 איבודי כדור]; אלכס לן ורוי האצ'ימורה קלעו 12 נק' כ"א; דאביס ברטאנס הוסיף 14 נק' [4 שלשות] ב-28 דקות מהספסל; דניאל גפורד בלט עם 12 נק' [6 מ-6 מהשדה] ו-6 ריב' [2 בהתקפה] ב-20 דקות; ישמעאל סמית' קלע 6 נק' וחטף 3 כדורים ב-23 דקות;

דני אבדיה: לא שיחק [פצוע - סיים את העונה];

** Chris Smoove מתקצר.

המשחק הבא -- משחק מס' 2 בסדרה, גם הוא יערך בפילדלפיה [ד'].
 
נערך לאחרונה ב:
הזכרתי את המיסמצ' של ראול נטו. זה הדבר שהכי הטריד אותי.
פילי קבוצה גבוהה. לא חושב שנכון לנו לפתוח איתו. גם גפורד לדעתי צריך לפתוח, למרות שאלכס לן, סטטיסטית, טוב העונה נגד פילי.
אם כבר, הייתי פותח עם גריסון מתיוז כגארד שלישי, אם חייבים.
דני לא עשה עונה טובה בעיניי, אבל אין ספק שהוא חסר מבחינה הגנתית. גם כ'רוקי', הוא חסר. במשחקים שלנו נגד פילי, שמר היטב את טובאייס האריס.
ואולי בעצם זה הזמן לחשוב על איזאק בונגה. אתה מוותר על התקפה, אבל הוא השומר הכי טוב שיש לקבוצה להציע בכנף.
 
למעלה