probably already talked this over

itay82

New member
probably already talked this over

but still... was just wondering... we've talked very often about our reasons for leaving Israel, about our identities as Israelis living abroad etc. etc., but no one besides the Ro and me have actually mentioned another side in their identities which is not israeli. And there comes the question - is there any? I guess that a part of the Israeli identity is taking in people from other cultures and naturalise them. It somehow didn't really work with my family, so Poland has always remained some sort of a real alternative a bit beyond jokes about the Polish gran.
 

ArchiTomer

New member
אני לא ממש בטוח למה אתה מתכוון

אין בי צד לא ישראלי. אני ישראלי ברמ"ח איברי ושס"ה גידיי. חברים טוענים שאני הולך ונעשה הולנדי עם הזמן, עם זאת אני בטוח שהולנדים חושבים שאני ישראלי להחריד... אני מוכן לקחת את האתגר ולחפש, אם רק הייתי יודע מה.
 

Zigi Freud

New member
אז זהו ש ....

אומנם אני לא ממש מגיב פה אבל אני עוקב בהנאה ...
ובדיוק על זה הייתה לי שיחה היום עם חבר אחד מהארץ ואחד מפה ... אז ככה, למרות שנולדתי/גדלתי/התחנכתי/צבא/אוניברסיטה וכו בישראל אף פעם לא ממש הייתי "ישראלי" תמיד הייתי מקוטלג בתור חו"לניק/עולה חדש תלוי בהלך הרוח והתקופה בשנים האחרונות קיטלגו אותי כרוסי לפני זה ...מה לא בעצם
ועכשיו שאני פה באוסטרליה אני גם לא ממש מתחבר להלך הרוח למרות שזה קצת יותר קרוב לאופי ה"אירופאי" שלי והמבטא הדרום אפריקאי שלי כנראה לא ממש עוזר... עכשיו, לטוב או לרע "ברחתי" מישראל אולי גם מהסיבה הזאת ופתאום ... טוב לא ממש פתאום אבל Ever so often אני מוצא את עצמי מתגעגע ל"ישראליות" שכל כך "לא אהבתי" ומידי פעם אני מוציא איזה "ציוץ" ישראלי כזה או אחר - כי אחרת דברים לא זזים פה
כנראה שבכל זאת משהו מהמנטליות הישראלית כן חילחל אלי, למרות ואחרי הכל ! Now these were my two cents
מבלי להכנס ל"כל" הויכוח הסוער שהתנהל במשך אחה"צ שלם... ושוב, אחלה פורום
 

ro99

New member
טוב, אז נחזור קצת על עצמי

כפי שכמה מכם כבר יודעים, גדלתי לי במיני-אנגליה בתוך ישראל. וזה עדיין הצד החזק של זהותי. הקשר המחודש שנהיה לי בשנה-שנתיים האחרונות עם ישראלים כתוצאה מהפורום הזה וקודמו, העירו שוב את הצד הישראלי שלי במידה מסויימת, אבל באותה המידה הגבירו את תחושת הזרות שלי מבחינות אחרות. טוב, אולי רצוי שאדייק קצת. הפורום הזה הגביר את הצד הישראלי שלי כי הוא הפגיש אותי עם ישראלים שלא התאימו לסטראוטיפ שהיה לי בזכרון והוכיחו לי שבניגוד למה שהייתי משוכנעת בו במשך יותר מ-20 שנה, יש לי אפשרות לקשר טוב עם ישראלים. מצד שני, בעקבות הפורום הקודם (בעיקר) יצא לי לגלוש לפורומים ישראלים מקומיים וזה הגביר את התחושה שלי שאני מכוכב אחר. זה הגביר את הרצון לשמור מרחק ואת חוסר היכולת להבין את המנטליות ואת העובדה ששרדתי שם כל כך הרבה שנים. הגישה הישראלית המסורתית לניטרול תרבויות אחרות בולטת מאוד אצלנו במשפחה בצד השני של המטבע: הצד התימני. הצד הזה לא בא כל כך לידי ביטוי, למעט לפעמים מבחינה קולינרית. כי הרי בארץ הבכלל לא גזענית שלנו (...) כולם יודעים שתרבות ממקומות כאלו נחותה. וגם התימנים מפנימים את זה. אולי כיום קצת פחות, אבל דוקא אז אני נתקלת הרבה (אנקדוטית כמובן) בזה שאלו שמהללים ומחצינים את תימניותם הם דוקא אלו שכמעט מתאימים לסטראוטיפ השלילי... ולא שזה בא מכוון של שוויון, חס ושלום, אלא שזה כמו התלבושות הלאומיות המומצאות בארוויזיון של פעם - זה לא נותן תמונה אמיתית, אפילו של העבר (לדוגמה, אפילו הדור שעלה מתימן במשפחה שלי היה יחסית מתקדם, והדור שאחריו הוציא אנשים מדהימים באינטלקט ובמעשים). יצא לי בטעות להמצא בקשר קצר עם משהי ממוצא (חצי) תימני שחייה בעוצמה את השמאלץ המומצא של ימאנית-גזעית (אויש, מצמרר אותי השימוש המילולי הזה - מעורר קונטציות שלא אכנס להן). וקפצה ההיא להולנד והרימה טלפון. ואמנם בהחלט לא מדובר פה על עילוי, אבל בכל זאת הזדעזתי מזה שהרגישה הצדקה להוקיע אותי קבל עם ועידה שאני מדברת עם מבטא של פרופסורית באוניבסיטה במקום ב-ח' וב-ע'. מה, אסור לתימנים להיות מלומדים? מאיפה אני צריכה לקבל מבטא כזה? אפילו אבא שלי היה אקדמאי ולא דיבר כך! מה, תימנים לא מתאימים לכך? יש לי מנהג להפוך דברים על ראשם באופן קבוע כדי שאוכל לשפוט אותם בצורה יותר אובייקטיבית. אין דרך שבה אני יכולה להציג את הארוע הזה שלא מגעילה אותי לעומק.
 

eig

New member
אליעזר בן-יהודה

ההתייחסות לנושא היא מן הסתם מאוד אינדיווידואלית ולכל אחד קל וקשה להתחבר להגדרה. אני לא מתכחש להיות ישראלי, מכיוון שגדלתי והתחנכתי בישראל.. זו ההסטוריה הפרטית שלי ואני לא יכול לברוח מזה. אבל כאשר שואלים מישהו האם הוא ישראלי.. ישר מצטייר בראש התבנית הסטראוטיפית של הישראלי המצוי שאני מן הסתם לא מתחבר אליה.. וגם כאשר עוד חייתי בישראל לא התחברתי אליה. הייתה לי את החוויה הפרטית שלי במקום ההוא בו נולדתי בלי שום קשר סטראוטיפי כזה או אחר. ולכן אני לא מרגיש שאני לוקח איתי שום ישראליות לשום מקום אני פשוט לוקח את עצמי. אני מאוד לא אוהב להגדיר את עצמי כישראלי.. כי מה זה בעצם אומר עלי? כלום . האלמנט היחיד שמחבר אותי אולי לישראל זה השפה העברית. אהבתי לקרוא עברית ולכתוב עברית ויש לי כישרון ביטוי נהדר בעברית ... שעם חילופי השפות איבדתי המון. מה שמשאיר אותי נאמן ואוהב לצרוך תרבות עברית (בשפה העברית) אז השאלה האם כצרכן של תרבות עברית זה הפוך אותי לישראלי?
 

ro99

New member
נראה לי שעלית על משהו פה

כי זה מבהיר לי משהו שלא היה אצלי כל כך בפוקוס. השפה הראשית שלי היא אנגלית. כל מה שאתה אומר על עברית, תופס אצלי עם השפה האנגלית: אני אוהבת לקרוא אנגלית ולכתוב אנגלית ויש לי כישרון ביטוי נהדר באנגלית... צורת ההתבטאות שלי בעברית לא מתקרבת ברמה שלה לצורת ההתבטאות שלי באנגלית. אם אני צריכה לכתוב משהו מעמיק, אני רק מסוגלת לעשות זאת באנגלית. אם אני עסוקה בכתיבה יצירתית, אז אך ורק באנגלית. וכל זה למרות שאת בית ספר יסודי ותיכון עשיתי (בעיקר) בעברית (ובמקביל למדתי אנגלית בשיעורים פרטיים וקראתי ספרות אנגלית ואמריקאית). אני צורכת תרבות בשפה האנגלית, בין אם היא אנגלית במקורה, אמריקאית (לפעמים קצת דומה...), או מתורגמת. לעיתים נדירות ביותר קוראת בעברית.
 

ArchiTomer

New member
מזל שיש פורומים

אחרת בכלל היית שוכחת שאת יודעת עברית
 

eig

New member
אז את בעצם: נתיבה בן-יהודה

גם היא הלכה עם הבריטים :)
 

itay82

New member
that's exactly the point

I don't really know whether Hebrew really is my first language. It hasn't always been the language I used home (mostly French or Polish), definitely not the language I read, and also not the language in which my sense of humour works best.
 

guyguy2003

New member
לצערי

עברית זו השפה שאני חושב בה, השפה שאני הכי נהנה לקרוא בה, הרבה מההומור שלי קשור בה ואני לא יכול לוותר על 'ארץ נהדרת'. כמובן שאני אוהב גם הרבה דברים באנגלית, אבל הכי קל לי להתבטא בעברית. זה קשה כי למרות שתמיד היה לי קל באנגלית, רק בארה"ב ממש התחלתי לחשוב באנגלית וממש מהר. באוסטרליה כנראה כי זו אנגלית קצת שונה ועם מבטא קצת שונה ממה שאני רגיל מהטלויזיה והבי"ס זה יותר קשה. שלא לדבר על אנגליה.. אבל זה נהיה יותר קל עם הזמן.
 
למעלה