הסבר
מה שלקחת זה הסבר לפופ, אבל איזה פופ ?? זה ההסבר של הפופ מהקטגוריה של ה SOFT ROCK כמו שכבר ציינתי בעבר. ההגדרה הזאת לא קיימת מעצמה. הנה כנס לדף כל סגנונות המוזיקה -
כאן ותראה שהפופ לא קיים כסגנון עצמאי. יש רוק, ג´אז, בלוז, קאונטרי, ועוד כל מיני..אבל אין, אני חוזר, אין פופ !! ההגדרה של הפופ הזה לקחת מתוך ההגדרה של הפופ של הרוק נ´ רול --> סופט רוק---> פופ. כלומר זוהי לא הגדרה כללית של פופ, זוהי הגדרה של הפופ של הסופו רוק, ויש שם הסבר שהוא צריך להיות מלודי וקליט ובצורת סינגל ה 3 דקות כדי שהוא יהיה פופלארי וימכור. אבל שים לב שאפילו מצוין שם שפופ זאת מוזיקה פופלארית. אבל כנראה לא עשית ממש שיעורי בית טוב, כי אם היית שם לב שיש עוד הרבה סוגי פופ. יש פופ-רוק, פופ- ג´אז, פופ-קאנטרי, אלטרנטיב רוק\פופ, וכו´.. ואלו לא סגנונות אלו תוספות לסגנונות, כשהכוונה למוזיקה הפופלארית של אותם סגנונות, ולא שהו סגנון נפרד מסגנון הג´אז למשל, הכוונה ב פופ-ג´אז זה פשוט לג´אז הפופלארי. הנה כדי שתהיה מרוצה הנה הגדרות של של פופ-רוק, פופ-מטאל וכו´..תקרא ובתין שזהו לא סגנון אלא צורת ביטוי למוזיקה הפופלארית של אותם סגנונות. פופ רוק - Pop/Rock is a catch-all phrase, referring to nearly any pop music made after rock & roll was absorbed into the pop mainstream. In general, it is melodic, catchy music that relies equally on tightly constructed songs and well-crafted and produced records. Pop/Rock can refer to anything from the Everly Brothers and the Beatles to Madonna and Crowded House. פופ מטאל - To many metalheads, Pop-Metal doesn´t even deserve to be called metal, simply because there´s more pop than metal in the music. Nevertheless, pop-metal bands were presented and marketed as metal as soon as the genre emerged in the second half of the ´80s. These groups managed to appeal to male teenagers, since they had a rock image plus lots of guitars, while the flashy looks won over female teens; in either case, the bands´ big, catchy hooks brought them crossover success. The second wave of pop-metal acts were also tagged hair metal. פופ ראפ - Pop-Rap is a marriage of hip-hop beats and raps with strong melodic hooks, which are usually featured as part of the chorus section in a standard pop-song structure. Pop-rap tends to be less aggressive and lyrically complex than most street-level hip-hop, although during the mid- to late ´90s, some artists infused the style with a more hardcore attitude in an attempt to defuse backlash over their accessibility. Pop-rap got its start in the late ´80s, when artists like Run-D.M.C., L.L. Cool J, and the Beastie Boys began to cross over into the mainstream. Shortly thereafter, rappers like Tone Loc, Young MC, and DJ Jazzy Jeff and the Fresh Prince recorded singles emphasizing their good-humored storytelling abilities, to massive chart success; a number of other, mostly singles-oriented acts followed in their wake with similarly good-natured party tunes and novelties. With the possibility of popular acceptance very real, other artists — around the same time — began to play up rap´s connection to R&B and dance music. This latter group often relied on samples to supply their melodies, and with the 1990 explosion of MC Hammer and Vanilla Ice, pop-rap was often derided (and, occasionally, taken to court) for its willingness to borrow hooks from well-known hit songs without altering those appropriations very much, if at all. This gave the style a not entirely deserved bad reputation, since many ´90s artists continued to score big pop hits while developing their own distinctive sounds (PM Dawn, Naughty by Nature, House of Pain, Arrested Development, Coolio, Salt-N-Pepa, Sir Mix-a-Lot, etc.). Meanwhile, Dr. Dre´s catchy G-funk and Puff Daddy´s Hammer-esque plundering of ´80s pop hits helped bring gangsta and hardcore themes to the top of the charts; by the end of the ´90s, pop-rap was dominated by artists they had influenced and/or mentored, as well as artists who blended rap with urban soul. עכשיו אחרי שקראת את כל זה, אתה מבין עכשיו שפופ זה לא סגנון, אלא הכוונה למוזיקה פופלארית ? אני מקווה שכן, ו
כאן מסתיים הדיוק.
