Planet Israel, פרק מספר 9
פרק מספר 9 103.165.23:15 (זמן ארץ 13/6/2151) לעת ערב הגיע הטלפון שחשבו שכבר לא יגיע ואריה הוזעק לטלפון. על הקו היה עלי, המנהיג הפלשתינאי. המנהיגים נדברו להיפגש בתוך שעה בחדר הישיבות המיוחד שבמפלס הביניים, חדר ישיבות שכבר שנים אחדות לא בוצע בו כל שימוש. סוכם עפ"י כללי הפרוטוקול כי יגיעו רק שני אנשים מכל צד ותוכנת המחשב המרכזי עודכנה במידע. כל מנהיג יבוא רק בתוספת מתורגמן. אי לכך, הזעיק אריה את פנינה שכבר ישנה במיטתה, לתפקידה הביצועי הראשון כמתורגמנית. רק אתמול עוד עברה מבחני חונכות והנה היום היא כבר במרכז העניינים, בצומת קבלת ההחלטות. קרוב לחצות הלילה ירדו שניהם במפלס המעלית והלכו במסדרונות הענקיים העגומים והשוממים, בדרכם לועידת החירום. כפי שנקבע לפני מאה שנים, הכניסה לחדר הישיבות המשותף היתה דרך שני מתקני זיהוי מיוחדים, בצד הישראלי ובצד הפלשתינאי, שאפשרו כניסה מבוקרת לחדר הישיבות רק למספר האנשים כפי שנקבע בפרוטוקול מראש. היה על משתתפי הישיבה להיכנס דרך פרוזדור צר של כמה מטרים שם עברו תהליך ספירה אוטומטי ע"י הדלת האוטומטית, ונכנסו אחד אחד לחדר הישיבות. המנגנון האוטומטי דאג שבשום רגע לא יהיו בחדר יותר אנשים מצד כלשהו יותר מכפי שסוכם. היתה זו עוד אחת מאותן החלטות "מוזרות" של ועדת האו"ם שבנתה כללים קשיחים ולא תמיד הגיוניים על חלליות "משותפות", כמו שהוגדרה החללית הישראלית פלשתינאית. רק לחלליות נוספות בודדות היו מותקנים הסדרים כאלה, ביניהן לחללית טורקית שהכילה ארמנים וכורדים ועוד חלליות של מדינות איסלמיות עם מיעוט הינדי גדול, חלליות של מדינות שהעדיפו הפרדה בחללית על פני איחוד לאומי. אריה ופנינה נכנסו לחדר הישיבות והתרווחו על הכורסאות הרחבות שלאורך השולחן הענק. ריח מעופש היה באוויר, החיישנים שגילו כי אולם הישיבות מאוייש, הפעילו במרץ את מתקן מיזוג האוויר ובתוך דקות השניים נשמו אוויר צח ונקי. על קיר אולם הישיבות היתה תלויה תמונת ענק פנורמית של הר הבית. פנינה היתה עצבנית משום שהיתה זו השליחות הראשונה שלה, כמומחית במספר שפות היא נועדה לשמש כמתורגמנית סימולטנית לשפות אנגלית, ערבית רוסית וגרמנית. עלי עם עוזרו כבר ישבו בכיסאות ממולם. מתח רב עמד בחלל האוויר בין שני המנהיגים ולאור מאורעות היום, זה כלל לא הפליא. הם התיישבו זה מול זה בלא ללחוץ ידיים. על פי כללי הפרוטוקול, היה על יוזם הישיבה לפתוח את הישיבה ועל המנהיג השני, לסגור אותה. עלי פתח בלא הקדמות מיותרות. "רצוני לדעת האם ההסכם בינינו עדיין תקף". "לאיזה הסכם אתה מתכוון?" "המשך אספקת עודפי הממ"ח שלכם" "האם אתם סבורים שלאחר מאורעות היום עלינו להמשיך ולעזור לכם?" "אני סבור שכן, מצבנו חמור גם ככה". "ובכן, אנו לעומת זאת סבורים שיש לשנות את מדיניות האיפוק כלפיכם. איננו מוכנים לקבל רצח ושוד כנורמה אצל שותפינו לחללית." "ואנו סבורים דווקא שכדאי לכם לשתף עימנו פעולה, לפתוח את השערים ולתת לנו לעלות למפלס שלכם. תשתלבו איתנו. אנו רבים ואתם מעטים, חבל שניכנס לעימות." מבע פניו של עלי הפחיד את פנינה המתורגמנית אולם היא התגברה על הרעד שאחז בה לנוכח תשובתו המחוצפת ותוקפנית. "מה אתה בדיוק מציע?" שאל אריה, כדי להבין נכון את משמעות דבריו של עלי. "אני מציע שתשתלבו אותנו בצוות ההנהגה של החללית, כך לא תרגישו שאנו מאיימים עליכם מבחינה מספרית. אתה תהיה המשנה שלי ואנשיך ישתלבו בין אנשינו. כל דרך אחרת תוביל אותנו לצעדי ייאוש". "בואי פנינה" קם לפתע אריה ממקום מושבו. "לאן אתה הולך, אריה? עוד לא ענית לי" שאל עלי. משהו בנימת קולו של עלי גרמה לו להסתובב אליו. לתדהמתו ראה כי עלי מחזיק אקדח שלוף למולו. היה זה אקדח מיושן למראה, מהסוג שהיה נפוץ עוד במאה העשרים. עד כמה שהיה ידוע לאריה, לא הורשתה כניסה של שום נשקים חמים לספינה מלבד רובי לייזר. נוכחותו של הנשק החם בחדר הישיבות הכעיסה את אריה יותר משהפחידה אותו. "תתבייש לך פושע" התרתח אריה והסתובב ללכת. שני כדורים מהירים חדרו לעורפו של אריה שהתמוטט על אחת הכורסאות. פנינה זעקה והרימה ידיה מול עלי אולם זה המשיך לירות גם בה בקור רוח מקפיא של רוצח מיומן וחזה החל מתמלא במהירות בכתמי הדם. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו http://Thats_allfolks.tripod.com
פרק מספר 9 103.165.23:15 (זמן ארץ 13/6/2151) לעת ערב הגיע הטלפון שחשבו שכבר לא יגיע ואריה הוזעק לטלפון. על הקו היה עלי, המנהיג הפלשתינאי. המנהיגים נדברו להיפגש בתוך שעה בחדר הישיבות המיוחד שבמפלס הביניים, חדר ישיבות שכבר שנים אחדות לא בוצע בו כל שימוש. סוכם עפ"י כללי הפרוטוקול כי יגיעו רק שני אנשים מכל צד ותוכנת המחשב המרכזי עודכנה במידע. כל מנהיג יבוא רק בתוספת מתורגמן. אי לכך, הזעיק אריה את פנינה שכבר ישנה במיטתה, לתפקידה הביצועי הראשון כמתורגמנית. רק אתמול עוד עברה מבחני חונכות והנה היום היא כבר במרכז העניינים, בצומת קבלת ההחלטות. קרוב לחצות הלילה ירדו שניהם במפלס המעלית והלכו במסדרונות הענקיים העגומים והשוממים, בדרכם לועידת החירום. כפי שנקבע לפני מאה שנים, הכניסה לחדר הישיבות המשותף היתה דרך שני מתקני זיהוי מיוחדים, בצד הישראלי ובצד הפלשתינאי, שאפשרו כניסה מבוקרת לחדר הישיבות רק למספר האנשים כפי שנקבע בפרוטוקול מראש. היה על משתתפי הישיבה להיכנס דרך פרוזדור צר של כמה מטרים שם עברו תהליך ספירה אוטומטי ע"י הדלת האוטומטית, ונכנסו אחד אחד לחדר הישיבות. המנגנון האוטומטי דאג שבשום רגע לא יהיו בחדר יותר אנשים מצד כלשהו יותר מכפי שסוכם. היתה זו עוד אחת מאותן החלטות "מוזרות" של ועדת האו"ם שבנתה כללים קשיחים ולא תמיד הגיוניים על חלליות "משותפות", כמו שהוגדרה החללית הישראלית פלשתינאית. רק לחלליות נוספות בודדות היו מותקנים הסדרים כאלה, ביניהן לחללית טורקית שהכילה ארמנים וכורדים ועוד חלליות של מדינות איסלמיות עם מיעוט הינדי גדול, חלליות של מדינות שהעדיפו הפרדה בחללית על פני איחוד לאומי. אריה ופנינה נכנסו לחדר הישיבות והתרווחו על הכורסאות הרחבות שלאורך השולחן הענק. ריח מעופש היה באוויר, החיישנים שגילו כי אולם הישיבות מאוייש, הפעילו במרץ את מתקן מיזוג האוויר ובתוך דקות השניים נשמו אוויר צח ונקי. על קיר אולם הישיבות היתה תלויה תמונת ענק פנורמית של הר הבית. פנינה היתה עצבנית משום שהיתה זו השליחות הראשונה שלה, כמומחית במספר שפות היא נועדה לשמש כמתורגמנית סימולטנית לשפות אנגלית, ערבית רוסית וגרמנית. עלי עם עוזרו כבר ישבו בכיסאות ממולם. מתח רב עמד בחלל האוויר בין שני המנהיגים ולאור מאורעות היום, זה כלל לא הפליא. הם התיישבו זה מול זה בלא ללחוץ ידיים. על פי כללי הפרוטוקול, היה על יוזם הישיבה לפתוח את הישיבה ועל המנהיג השני, לסגור אותה. עלי פתח בלא הקדמות מיותרות. "רצוני לדעת האם ההסכם בינינו עדיין תקף". "לאיזה הסכם אתה מתכוון?" "המשך אספקת עודפי הממ"ח שלכם" "האם אתם סבורים שלאחר מאורעות היום עלינו להמשיך ולעזור לכם?" "אני סבור שכן, מצבנו חמור גם ככה". "ובכן, אנו לעומת זאת סבורים שיש לשנות את מדיניות האיפוק כלפיכם. איננו מוכנים לקבל רצח ושוד כנורמה אצל שותפינו לחללית." "ואנו סבורים דווקא שכדאי לכם לשתף עימנו פעולה, לפתוח את השערים ולתת לנו לעלות למפלס שלכם. תשתלבו איתנו. אנו רבים ואתם מעטים, חבל שניכנס לעימות." מבע פניו של עלי הפחיד את פנינה המתורגמנית אולם היא התגברה על הרעד שאחז בה לנוכח תשובתו המחוצפת ותוקפנית. "מה אתה בדיוק מציע?" שאל אריה, כדי להבין נכון את משמעות דבריו של עלי. "אני מציע שתשתלבו אותנו בצוות ההנהגה של החללית, כך לא תרגישו שאנו מאיימים עליכם מבחינה מספרית. אתה תהיה המשנה שלי ואנשיך ישתלבו בין אנשינו. כל דרך אחרת תוביל אותנו לצעדי ייאוש". "בואי פנינה" קם לפתע אריה ממקום מושבו. "לאן אתה הולך, אריה? עוד לא ענית לי" שאל עלי. משהו בנימת קולו של עלי גרמה לו להסתובב אליו. לתדהמתו ראה כי עלי מחזיק אקדח שלוף למולו. היה זה אקדח מיושן למראה, מהסוג שהיה נפוץ עוד במאה העשרים. עד כמה שהיה ידוע לאריה, לא הורשתה כניסה של שום נשקים חמים לספינה מלבד רובי לייזר. נוכחותו של הנשק החם בחדר הישיבות הכעיסה את אריה יותר משהפחידה אותו. "תתבייש לך פושע" התרתח אריה והסתובב ללכת. שני כדורים מהירים חדרו לעורפו של אריה שהתמוטט על אחת הכורסאות. פנינה זעקה והרימה ידיה מול עלי אולם זה המשיך לירות גם בה בקור רוח מקפיא של רוצח מיומן וחזה החל מתמלא במהירות בכתמי הדם. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו http://Thats_allfolks.tripod.com