Planet Israel, פרק מספר 33
פרק מספר 33 103.172.19:45 (זמן ארץ 21/6/2151) בשעת ארוחת הערב ישבו ירון ולין זה מול זו וסעדו את ליבם במסעדת החללית. הם כבר נהפכו לצמד בלתי נפרד אף שטרם הכריזו על כך באופן רשמי. בעודו לועס את האגרול ומנת האורז, הצטרף אליהם לפתע דב, הרב הפיזיקאי שלהם. "ירון, אני חושב כל הזמן על דרכים לנוע בחלל. החללית נבנתה בצורת גליל שהוארך בגלל שהוסיפו לנו את הפלשתינאים. בדקתי עם רמי, החיבורים המקוריים שהיו צריכים להיות לחללית בטרם הוגדלה נמצאים עדיין על גוף החללית באזור קומת הביניים המשותפת. מפאת לוח הזמנים הצפוף קודם ליציאת החללית למסעה איש לא התפנה לסלק את העוגנים הללו ממפלס הביניים. אלה יוכלו לעזור לנו מאוד בעתיד בכל פתרון טכנולוגי שנמצא, יהיה לנו למה לקשור אותו. "יפה" ענה ירון בפה מלא אורז. "כל הזמן אני מאמץ את המוח שלי מה יכול להניע אותנו בחלל. זה יכול להיות מנועים, זה יכול להיות משהו אחר שייתן לנו אנרגיה. הרי נישאר ללא מנועים ראשיים ונצטרך לנתב את החללית, זה ייקח מאיתנו הרבה אנרגיה. כל הזמן אני חי בתחושה שאם הישראלים לפני מאה שנה דאגו לנו לכלבים, מן הסתם הם חשבו גם על פתרון לבעיית ההנעה". "אני מסכים איתך" ענה ירון, מחסל את שרידי האגרול. "דב, אולי אעבור איתך עוד מעט על כל רשימת החפצים שהועלו לפני מאה שנה מישראל לחללית? נעבור עליהם אחד אחד, אפילו שזו עבודה ענקית, אולי נמצא משהו שידליק לנו את האור. זה חייב להיות משהו שאיננו רואים כרגע." אמרה לין. "אוקיי, לא אפריע לכם בארוחת הערב שלכם. אני אחכה וניפגש אצלך בעוד חצי שעה ונתחיל לעבוד על רשימות המחשב" אמר בהתנצלות דב. "אין בעיה" אמרה לין שכבר סיימה את ארוחתה והתפנקה עתה על ספל קפה". באחד מאולמות החקלאות שבספינה נשתלו בתחילת מסעם מספר עצי פירות. הדרים, מנגו, אבוקדו אבל גולת הכותרת היתה שורה של צמחי קפה שאפשרה להם להכין קפה, באיכות ירודה אמנם, אך קפה. "אעלה לך את הרשימות, בין כה וכה אני במשמרת לילה כך שאין כל בעיה. אני אהיה בסביבה כל העת". 103.173.04:15 (זמן ארץ 22/6/2151) בשעה ארבע בבוקר לערך התעורר ירון מדפיקות חזקות בדלת חדרו. "רגע" הוא מלמל בקול צרוד משינה, מנסה לשפשף את עיניו הטרוטות. בימים האחרונים הוא ישן מעט מאוד, ממלא שתי משמרות וחצי מידי יממה. "מצאתי!" צהל בחוץ דב, "מצאתי". "ירון פתח את הדלת "מה מצאת?" "כנראה ומצאתי את הפתרון להנעה" קרא דב בהתרגשות. "ומה זה?" "בוא איתי למחסן ואראה לך" מהרעש וההמולה שהקים דב יצאו מחדריהם גם רמי, אפי וחזי ועוד שני גברים שישנו אותה עת בקרבת חדרו. לין שהיתה באותה עת במשמרת לילה קרצה לירון בעיניים כהות מעייפות עת עברו הגברים דרך גשר הפיקוד למעלית המובילה אותם למחסן הראשי. "בהצלחה" קראה להם, מסיימת בנשיקת אוויר לירון. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו: http://Thats_allfolks.tripod.com
פרק מספר 33 103.172.19:45 (זמן ארץ 21/6/2151) בשעת ארוחת הערב ישבו ירון ולין זה מול זו וסעדו את ליבם במסעדת החללית. הם כבר נהפכו לצמד בלתי נפרד אף שטרם הכריזו על כך באופן רשמי. בעודו לועס את האגרול ומנת האורז, הצטרף אליהם לפתע דב, הרב הפיזיקאי שלהם. "ירון, אני חושב כל הזמן על דרכים לנוע בחלל. החללית נבנתה בצורת גליל שהוארך בגלל שהוסיפו לנו את הפלשתינאים. בדקתי עם רמי, החיבורים המקוריים שהיו צריכים להיות לחללית בטרם הוגדלה נמצאים עדיין על גוף החללית באזור קומת הביניים המשותפת. מפאת לוח הזמנים הצפוף קודם ליציאת החללית למסעה איש לא התפנה לסלק את העוגנים הללו ממפלס הביניים. אלה יוכלו לעזור לנו מאוד בעתיד בכל פתרון טכנולוגי שנמצא, יהיה לנו למה לקשור אותו. "יפה" ענה ירון בפה מלא אורז. "כל הזמן אני מאמץ את המוח שלי מה יכול להניע אותנו בחלל. זה יכול להיות מנועים, זה יכול להיות משהו אחר שייתן לנו אנרגיה. הרי נישאר ללא מנועים ראשיים ונצטרך לנתב את החללית, זה ייקח מאיתנו הרבה אנרגיה. כל הזמן אני חי בתחושה שאם הישראלים לפני מאה שנה דאגו לנו לכלבים, מן הסתם הם חשבו גם על פתרון לבעיית ההנעה". "אני מסכים איתך" ענה ירון, מחסל את שרידי האגרול. "דב, אולי אעבור איתך עוד מעט על כל רשימת החפצים שהועלו לפני מאה שנה מישראל לחללית? נעבור עליהם אחד אחד, אפילו שזו עבודה ענקית, אולי נמצא משהו שידליק לנו את האור. זה חייב להיות משהו שאיננו רואים כרגע." אמרה לין. "אוקיי, לא אפריע לכם בארוחת הערב שלכם. אני אחכה וניפגש אצלך בעוד חצי שעה ונתחיל לעבוד על רשימות המחשב" אמר בהתנצלות דב. "אין בעיה" אמרה לין שכבר סיימה את ארוחתה והתפנקה עתה על ספל קפה". באחד מאולמות החקלאות שבספינה נשתלו בתחילת מסעם מספר עצי פירות. הדרים, מנגו, אבוקדו אבל גולת הכותרת היתה שורה של צמחי קפה שאפשרה להם להכין קפה, באיכות ירודה אמנם, אך קפה. "אעלה לך את הרשימות, בין כה וכה אני במשמרת לילה כך שאין כל בעיה. אני אהיה בסביבה כל העת". 103.173.04:15 (זמן ארץ 22/6/2151) בשעה ארבע בבוקר לערך התעורר ירון מדפיקות חזקות בדלת חדרו. "רגע" הוא מלמל בקול צרוד משינה, מנסה לשפשף את עיניו הטרוטות. בימים האחרונים הוא ישן מעט מאוד, ממלא שתי משמרות וחצי מידי יממה. "מצאתי!" צהל בחוץ דב, "מצאתי". "ירון פתח את הדלת "מה מצאת?" "כנראה ומצאתי את הפתרון להנעה" קרא דב בהתרגשות. "ומה זה?" "בוא איתי למחסן ואראה לך" מהרעש וההמולה שהקים דב יצאו מחדריהם גם רמי, אפי וחזי ועוד שני גברים שישנו אותה עת בקרבת חדרו. לין שהיתה באותה עת במשמרת לילה קרצה לירון בעיניים כהות מעייפות עת עברו הגברים דרך גשר הפיקוד למעלית המובילה אותם למחסן הראשי. "בהצלחה" קראה להם, מסיימת בנשיקת אוויר לירון. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו: http://Thats_allfolks.tripod.com