Planet Israel, פרק מספר 32
פרק מספר 32 103.172.11:15 (זמן ארץ 21/6/2151) לקראת הצהריים צלצל הטלפון האדום באולם הפיקוד. ירון שעמד בגשר הפיקוד נכנס לקובה הקטנה האטומה שם יכול היה לדבר בחופשיות. "שלום ירון, ברכותי לרגל היבחרך לתפקיד המנהיג החדש שלכם" אמר עלי מקצה הקו. כל שינוי בהנהגה של החללית גררה באופן אוטומטי הודעה מתאימה של המחשב לחלקה השני של החללית. כך ידעו צוותי ההנהלה של הישראלים או הפלשתינאים על כל שינוי פרסונלי בהנהלת שותפיהם לספינה. גם בנושא יומן הספינה ורישום ההיסטוריה חלו שינויים מהותיים בספינות הרב לאומיות. יומני הספינה היו נפרדים לחלוטין ומוגנים מפני חדירה, אולם הודעות מסוגים ומתכנים שונים הקשורים לחילופי גברי בפיקוד הספינה, שינויים במסלול החללית, השבתה לצורך טיפול ואחזקה שוטפת, צריכת חלקי חילוף קריטיים בחלקי הספינה השונים ורמות המלאי שלהם היו ברי גישה לשני הצדדים. במסגרת היומן נרשמה לא רק ההיסטוריה ע"י ההיסטוריון אלא גם תועדו הישיבות השונות של הנהלות החללית. בכך ניתן היה להשתמש בארכיון ממוחשב זמין גם לגבי ישיבות הנהלה והחלטות שהתקבלו בעבר. "תודה. אני מניח שהדגים ששדדתם בלילה משכשכים עתה בבטנכם?" "מה פתאום?" היתמם עלי "לא ידוע לנו דבר על כך". ירון השתוקק מאוד באותו רגע להקרין את מסיבת הנצחון של הפלשתינאים "והחפלה" שהם עשו ולראות את תגובתו של זה. עלי המשיך "דרך אגב, הכרתי את אביך. הוא היה איש מצויין ונהרג כדי להציל את כולנו. הייתי נוכח בתאונה המצערת שקרתה לו. תזכיר לי בהזדמנות לספר לך על כך". "תודה, מה רצית?" ענה ירון ביבושת. "אני רוצה להציע לך הצעה בלתי ניתנת לסירוב". "כמו זו שנתת למנהיג שלנו, אריה והמתורגמנית פנינה?" "אני מציע שתשמע את הצעתי כיוון שלא יהיו אחרות אחריה. בטח לא נדיבות כמוה". "אני שומע" "אנו נתאחד. חצי מאנשינו יעלו למעלה, חצי משלכם ירדו למטה. תקבלו שם אגף מגורים נפרד. תקבלו מקום בהנהלה שלנו עפ"י היחס המספרי בין אנשינו לאנשיכם. אתה תהפוך לסגני ואנו נפעיל סוף סוף את החללית המשותקת ונדביק את שאר ספינות הצי הגדול". "ומה יקרה אם אסרב?" שאל ירון. "אתה תכריח את בני עמי הרעבים לקחת פיקוד על הספינה. איני יודע אם אוכל לעצור בעדם מלהשתלט עליכם ולהשמיד אתכם". "ומה עוד?" שאל ירון בחוסר סבלנות הולך וגדל. "יש לך ארבעים ושמונה שעות כדי להחליט. אמר עלי וירון ראה את חיוכו דרך צג הטלוויזיה הקטן. "זה לא מספיק, אני צריך זמן לפחות כפול. תשעים ושש שעות. עלי לשכנע את החברים שלי". "אני מוכן להיות נדיב במקרה שלך. אבל לא תהיינה שום הארכות לאולטימטום שלי". נקישה נשמעה עת הקו התנתק וירון הוריד את השפורפרת על כנה, מהורהר עד מאוד. המלחמה אם כך תתחיל בתוך ארבעה ימים, קרוב לודאי שיממה או שתיים קודם למועד פקיעת האולטימטום. הוא פנה לעבר תורן המחשב שישב באותה עת במשמרת וביקש ממנו לקרוא לישיבה בהולה את אנשי ההנהגה. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו: http://Thats_allfolks.tripod.com
פרק מספר 32 103.172.11:15 (זמן ארץ 21/6/2151) לקראת הצהריים צלצל הטלפון האדום באולם הפיקוד. ירון שעמד בגשר הפיקוד נכנס לקובה הקטנה האטומה שם יכול היה לדבר בחופשיות. "שלום ירון, ברכותי לרגל היבחרך לתפקיד המנהיג החדש שלכם" אמר עלי מקצה הקו. כל שינוי בהנהגה של החללית גררה באופן אוטומטי הודעה מתאימה של המחשב לחלקה השני של החללית. כך ידעו צוותי ההנהלה של הישראלים או הפלשתינאים על כל שינוי פרסונלי בהנהלת שותפיהם לספינה. גם בנושא יומן הספינה ורישום ההיסטוריה חלו שינויים מהותיים בספינות הרב לאומיות. יומני הספינה היו נפרדים לחלוטין ומוגנים מפני חדירה, אולם הודעות מסוגים ומתכנים שונים הקשורים לחילופי גברי בפיקוד הספינה, שינויים במסלול החללית, השבתה לצורך טיפול ואחזקה שוטפת, צריכת חלקי חילוף קריטיים בחלקי הספינה השונים ורמות המלאי שלהם היו ברי גישה לשני הצדדים. במסגרת היומן נרשמה לא רק ההיסטוריה ע"י ההיסטוריון אלא גם תועדו הישיבות השונות של הנהלות החללית. בכך ניתן היה להשתמש בארכיון ממוחשב זמין גם לגבי ישיבות הנהלה והחלטות שהתקבלו בעבר. "תודה. אני מניח שהדגים ששדדתם בלילה משכשכים עתה בבטנכם?" "מה פתאום?" היתמם עלי "לא ידוע לנו דבר על כך". ירון השתוקק מאוד באותו רגע להקרין את מסיבת הנצחון של הפלשתינאים "והחפלה" שהם עשו ולראות את תגובתו של זה. עלי המשיך "דרך אגב, הכרתי את אביך. הוא היה איש מצויין ונהרג כדי להציל את כולנו. הייתי נוכח בתאונה המצערת שקרתה לו. תזכיר לי בהזדמנות לספר לך על כך". "תודה, מה רצית?" ענה ירון ביבושת. "אני רוצה להציע לך הצעה בלתי ניתנת לסירוב". "כמו זו שנתת למנהיג שלנו, אריה והמתורגמנית פנינה?" "אני מציע שתשמע את הצעתי כיוון שלא יהיו אחרות אחריה. בטח לא נדיבות כמוה". "אני שומע" "אנו נתאחד. חצי מאנשינו יעלו למעלה, חצי משלכם ירדו למטה. תקבלו שם אגף מגורים נפרד. תקבלו מקום בהנהלה שלנו עפ"י היחס המספרי בין אנשינו לאנשיכם. אתה תהפוך לסגני ואנו נפעיל סוף סוף את החללית המשותקת ונדביק את שאר ספינות הצי הגדול". "ומה יקרה אם אסרב?" שאל ירון. "אתה תכריח את בני עמי הרעבים לקחת פיקוד על הספינה. איני יודע אם אוכל לעצור בעדם מלהשתלט עליכם ולהשמיד אתכם". "ומה עוד?" שאל ירון בחוסר סבלנות הולך וגדל. "יש לך ארבעים ושמונה שעות כדי להחליט. אמר עלי וירון ראה את חיוכו דרך צג הטלוויזיה הקטן. "זה לא מספיק, אני צריך זמן לפחות כפול. תשעים ושש שעות. עלי לשכנע את החברים שלי". "אני מוכן להיות נדיב במקרה שלך. אבל לא תהיינה שום הארכות לאולטימטום שלי". נקישה נשמעה עת הקו התנתק וירון הוריד את השפורפרת על כנה, מהורהר עד מאוד. המלחמה אם כך תתחיל בתוך ארבעה ימים, קרוב לודאי שיממה או שתיים קודם למועד פקיעת האולטימטום. הוא פנה לעבר תורן המחשב שישב באותה עת במשמרת וביקש ממנו לקרוא לישיבה בהולה את אנשי ההנהגה. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו: http://Thats_allfolks.tripod.com