סדר בבלאגן...
העניין הוא כזה: אמא של פינק אהבה אותו מאוד. ועכשיו לפירוט. סובייקטיבית, מנקודת המבט של פינק, אמא שלו חנקה אותו ושמרה עליו בצורה מוגזמת. וזה פשוט שם, ב"מאת'ר" - אם מדובר על לעזוב אותה, ואם מדובר על בנות הזוג לעתיד של פינק ומה לא. אגב, זה אולי נשמע מטופש כזה אבל זה רלוונטי בטירוף גם היום. אז אוקיי אני לא מעורערת נפשית ואצלי זה פחות חמור, אבל אני חושבת שבני נוער בגיל הזה, במיוחד בישראל (לא יודעת איך המצב בקטנה במקומות אחרים) חשים בזה, כיוון שהמצב הביטחוני בישראל פשוט דורש השגחה צמודה על הילדים, ולפעמים זה גם עובר את גבול הסבלנות שלנו... אובייקטיבית יחסית, מנקודת המבט שלנו כבני אדם טיפטיפה יותר בוגרים וגם ממה שניתן להסיק ע"י המשפט בסוף האלבום, אמא של פינק פשוט אהבה אותו מאוד ושמרה עליו - ילד יחיד וכל זה, וכנראה שזה התפרש על ידו כמוגזם מאוד.