1כלבה3חתולים
New member
Peaky Blinders - בחייאת תביא איזה חיוך
כבר בסצנת הפתיחה מבינים ש- Peaky Blinders, סידרת הפשע התקופתית המושקעת של ה- BBC, לוקחת עצמה מאד ברצינות. שוטים מעורפלים בסימטאות צרות אפורות, ניצבים בתלבושות תקופתיות, והגיבור שלנו, רכוב על סוס, פוסע בין החצרות ומטיל אימתו על כולם. וברקע, כמובן, איך אפשר בלי שיר מודרני של ניק קייב, כדי להדגיש למי שעוד לא הבין מדובר פה ביצירה רצינית וחשובה, מודעת לעצמה, המתכתבת עם העבר וההווה.
קיליאן מרפי, שחקן אירי משובח ואחד ממועדפיו של הבמאי כריסטופר נולאן, מגלם את טומי שלבי, העומד בראש משפחת שלבי - כנופיית פושעים שמטילים אימתם על העיר בירמינגהם בשלהי 1919. המשפחה מתעסקת בעיקר בהימורים לא חוקיים על מרוצי סוסים ובהפחדה תמידית באמצעות סכיני גילוח שמוסתרים בדרך קבע בכובעים שלהם. טומי גם הלום קרב מהקרבות במלחה"ע ה- 1, חברו הטוב מהמלחמה (בגילומו של עידו גולדברג, שחקן ישראלי-בריטי חביב ביותר) הפך לקומוניסט, ובאופן כללי כולם סביבו מאאאד רציניים, כבדים ומודאגים, חיים בבתים חשוכים ומסתובבים מתחת לגשרים בגשם.
בתור מעריצה של Boardwalk Empire, באתי עם ציפיות גבוהות מהסדרה הזו. יש בה את כל המרכיבים לדרמה מרתקת, סוחפת ומעניינת. אך יכול להיות שהציפיות האלה קצת הרסו לי את ההנאה, ובעיקר קשה לי עם הרצינות התהומית הזו שמלווה כל פסיק, כל סצינה וכל משפט בסדרה הקודרת הזו. גם אם אתה חי בתקופה קשה, עדיין יש רגעי חסד, רגעי חמלה, קצת תקווה. אז נכון, כנראה שהיוצר הלך על קטע פלים-נוארי חזק ביותר, עם כוונה אמנותית אמיתית להעביר עולם פשע אכזרי, אך החיסרון בכוונה שכזו, הוא חוסר היכולת שלי כצופה לאהוב את הדמויות, להתחבר אליהן, לרצות לראות מה יקרה בהמשך, ולקוות שזה ייגמר בטוב, בערך..
סדרות מסוג זה אסור לראות כשעייפים, כי נטייה להירדם חזקה מתמיד, לא כי הסידרה משעממת, אלא פשוט כי הכל כל כך שחור שזה מרדים..
והאמת היא שהיה לי קצת קשה להבין מי נגד מי ומה נגד מה, אבל שמחתי לראות את סם ניל הניו-זילנדי בתור המפקח המשטרתי המרושע, ומאחר והסידרה קיבלה עונה 2, יופיע בה טום הארדי המצויין. אז ננסה לתת עוד צ'אנס, ונדווח בהמשך.
עוד מישהו צפה?
כבר בסצנת הפתיחה מבינים ש- Peaky Blinders, סידרת הפשע התקופתית המושקעת של ה- BBC, לוקחת עצמה מאד ברצינות. שוטים מעורפלים בסימטאות צרות אפורות, ניצבים בתלבושות תקופתיות, והגיבור שלנו, רכוב על סוס, פוסע בין החצרות ומטיל אימתו על כולם. וברקע, כמובן, איך אפשר בלי שיר מודרני של ניק קייב, כדי להדגיש למי שעוד לא הבין מדובר פה ביצירה רצינית וחשובה, מודעת לעצמה, המתכתבת עם העבר וההווה.
קיליאן מרפי, שחקן אירי משובח ואחד ממועדפיו של הבמאי כריסטופר נולאן, מגלם את טומי שלבי, העומד בראש משפחת שלבי - כנופיית פושעים שמטילים אימתם על העיר בירמינגהם בשלהי 1919. המשפחה מתעסקת בעיקר בהימורים לא חוקיים על מרוצי סוסים ובהפחדה תמידית באמצעות סכיני גילוח שמוסתרים בדרך קבע בכובעים שלהם. טומי גם הלום קרב מהקרבות במלחה"ע ה- 1, חברו הטוב מהמלחמה (בגילומו של עידו גולדברג, שחקן ישראלי-בריטי חביב ביותר) הפך לקומוניסט, ובאופן כללי כולם סביבו מאאאד רציניים, כבדים ומודאגים, חיים בבתים חשוכים ומסתובבים מתחת לגשרים בגשם.
בתור מעריצה של Boardwalk Empire, באתי עם ציפיות גבוהות מהסדרה הזו. יש בה את כל המרכיבים לדרמה מרתקת, סוחפת ומעניינת. אך יכול להיות שהציפיות האלה קצת הרסו לי את ההנאה, ובעיקר קשה לי עם הרצינות התהומית הזו שמלווה כל פסיק, כל סצינה וכל משפט בסדרה הקודרת הזו. גם אם אתה חי בתקופה קשה, עדיין יש רגעי חסד, רגעי חמלה, קצת תקווה. אז נכון, כנראה שהיוצר הלך על קטע פלים-נוארי חזק ביותר, עם כוונה אמנותית אמיתית להעביר עולם פשע אכזרי, אך החיסרון בכוונה שכזו, הוא חוסר היכולת שלי כצופה לאהוב את הדמויות, להתחבר אליהן, לרצות לראות מה יקרה בהמשך, ולקוות שזה ייגמר בטוב, בערך..
סדרות מסוג זה אסור לראות כשעייפים, כי נטייה להירדם חזקה מתמיד, לא כי הסידרה משעממת, אלא פשוט כי הכל כל כך שחור שזה מרדים..
והאמת היא שהיה לי קצת קשה להבין מי נגד מי ומה נגד מה, אבל שמחתי לראות את סם ניל הניו-זילנדי בתור המפקח המשטרתי המרושע, ומאחר והסידרה קיבלה עונה 2, יופיע בה טום הארדי המצויין. אז ננסה לתת עוד צ'אנס, ונדווח בהמשך.
עוד מישהו צפה?