כמובן שבנושא האישי
אין לנו הרבה חילוקי דעות, רצוי מאוד שאנשים יהיו נחמדים ברמה האישית. (בין אם הם נולדו ככה ורק צריך להוציא אותם ממערכת דורסנית, ובין אם הם צריכים לעבור חינוך והתניה כלשהיא כדי שזה יקרה). בכל מקרה הטענה שלי מדברת על המצב שבו יש לך לפחות 2 אנשים. לדוגמא 500 איש, או 500,000 איש - איך מטפלים בהתנהגות של קבוצה כזאת. מובן שאם יהיה שינוי אישי של כל אחד מהם זה יהיה תנאי הכרחי לשינוי החברה. אבל תנאי הכרחי אינו תנאי מפסיק. כדי לאפשר תמיכה בשינוי כזה, וכדי להעזר בו בצורה טובה יותר יש צורך ב"פיגומים חברתיים" - כלומר בצורות שונות של כללים , מוסכמות, מוסדות, חוקים, פילוסופיות וכו' שיעודדו התנהגות "טובה" ויהיו תמריץ שלילי להתנהגות "רעה". לדוגמא - "לא תרצח" - גם ענין חינוכי, גם התנהגות מוסרית פנימית (מה ששנוא עלי וכו') , גם הרתיעה מהעונש ומהנידוי החברתי - כולם ביחד מנסים למנוע רציחות , ולא רק זה שאנשים נחמדים. כמובן שאנשים נרצחים עדיין - כי יש עדיין הרבה תמריצים בכיוון הזה - כמו יאוש, שעמום, בידוד חברתי, לחץ כלכלי ונפשי, פחד, זעם, ושנאה - והמערכת כיום לאו דווקא מנטרלת את סוג התמריצים הזה (למי שעוד לא ראה את "בואלינג קולומביין" של מייקל מור). אבל מה - "פיגומים חברתיים" כאלו זה בעצם חקיקה חברתית, או סוציאל דמוקרטיה, או סוציליזם מלא, או אנריכזם - בקיצור כל מה שהאמריקנים לא אוהבים לדבר עליו, בטח לא בסביבה מציאותית. - בקיצור הרבה יותר נחמד להגיד " הי בואו כולנו נהיה נחמדים" (ואני אמשיך להחצין עלויות , ולנצל, ולהשתמש בהון שלי כדי לצבור עוד כוח, ואתם תמשיכו להיות נחמדים).