Paisajes de Catamarca
לפני כשלוש עשרה שנים טיילתי בצפון ארגנטינה, וגם קפצתי ליום אחד לקטמרקה. בהשראת שיר ישן שהכרתי בשם Paisajes de Catamarca אשר מספר על הנוף הנשקף מהמדרון של Portezuelo, נסעתי לעיירה הנושאת שם זה ומשם התחלתי לעלות ברגל לרכס שלמרגלותיו היא שכנה. כאן כדאי לספר שבצפון ארגנטינה הערים שוכנות בעמקים התחומים מצידיהם ב-Sierras, רכסי הרים משוננים כמסור. יש כביש מתפתל שעולה למעלה, אבל העדפתי לעלות ברגל דרך ההר. חשבתי לתומי שלעלות על ההר זה בערך כמו לטפס על הכרמל- קצת עולים, מתנשפים, ומגיעים למעלה; אבל מהר מאוד התברר שאין זה כך: במקום שיחי סירה קוצנית יש שם קקטוסים אלימים, העליה לא נגמרת, ולרגע גם חלף בי הירהור שאולי במקום חרדונים מבוהלים אני אתקל שם באיזו פומה.. הצלחתי לעלות בערך שליש רכס עד שהגעתי לאחד מפיתולי הכביש, והנוף משם לא דמה כל כך למה שמתואר בשיר (un pueblito aquí, otro más allá y un camino largo que baja y se pierde)- כנראה שדברים השתנו מאז שהוא נכתב. את הדרך חזרה עשיתי על גב משאית שעצרה לי, שם ביליתי בחברתו של גדי מבוהל שניסיתי להרגיע בדברי כיבושין בעברית (הוא כנראה מדבר רק ספרדית).
לפני כשלוש עשרה שנים טיילתי בצפון ארגנטינה, וגם קפצתי ליום אחד לקטמרקה. בהשראת שיר ישן שהכרתי בשם Paisajes de Catamarca אשר מספר על הנוף הנשקף מהמדרון של Portezuelo, נסעתי לעיירה הנושאת שם זה ומשם התחלתי לעלות ברגל לרכס שלמרגלותיו היא שכנה. כאן כדאי לספר שבצפון ארגנטינה הערים שוכנות בעמקים התחומים מצידיהם ב-Sierras, רכסי הרים משוננים כמסור. יש כביש מתפתל שעולה למעלה, אבל העדפתי לעלות ברגל דרך ההר. חשבתי לתומי שלעלות על ההר זה בערך כמו לטפס על הכרמל- קצת עולים, מתנשפים, ומגיעים למעלה; אבל מהר מאוד התברר שאין זה כך: במקום שיחי סירה קוצנית יש שם קקטוסים אלימים, העליה לא נגמרת, ולרגע גם חלף בי הירהור שאולי במקום חרדונים מבוהלים אני אתקל שם באיזו פומה.. הצלחתי לעלות בערך שליש רכס עד שהגעתי לאחד מפיתולי הכביש, והנוף משם לא דמה כל כך למה שמתואר בשיר (un pueblito aquí, otro más allá y un camino largo que baja y se pierde)- כנראה שדברים השתנו מאז שהוא נכתב. את הדרך חזרה עשיתי על גב משאית שעצרה לי, שם ביליתי בחברתו של גדי מבוהל שניסיתי להרגיע בדברי כיבושין בעברית (הוא כנראה מדבר רק ספרדית).