blackwedding
New member
Painkiller
יושב על הכסא, את מורחת את הראש שלי בקצף, קצת רועדת, מפחדת... אל תדאגי, אני מנסה להרגיע, כבר התרגלתי להיחתך, לא כואב, באמת... עוצם את העיניים,מזמזם לעצמי, נותן לגוף שלי להתרגל למגע שלך, לליטוף הזה מבעד לקצף... הסכין עוברת על הראש מגלחת את הזיפים שצמחו... תוך דקות הראש שלי כבר מגולח, חלק כמו תחת של תינוק, חלק ומגורה מפצעי גילוח עדינים, את שוטפת את הראש שלי, מנקה, מלטפת ואני כבר במקום אחר, רחוק מכאן, מהכסא באמצע החדר שלי, רחוק מהעיר הזאת, מהמדינה הזאת, מהעולם הזה, מהעולם הבא... את מורחת קרם קריר על הראש הבוער שלי ולא מתארת שלא עוד כלום לעומת הבערה שבין הרגליים שלי; ככה אני זוכר את עצמי- לא שיער ארוך, תלתלים, לא ראסטות, לא קוצים, רק קרחת.... והזקן הזה שמלווה אותי כבר עשור... המראה הזה, שלי, אני, ככה אני, ואותך זה מגרה, מפעיל את מערכת החרמנות.... הידיים שלך לא מפסיקות ללטף ולהטריף לי את החושים... יורדות מהראש, אל הצואר, הכתפיים, מעסה, משחררת את הגוף התפוס שלי, את הנשמה התפוסה והמעיקה שלי; את מורידה את הראש, נותנת לשיער שלך לגלוש לי את הראש, לעטוץ אותי במצע של משי, מגע שמעלה את רף התשוקה שלי... הידיים עוברות על החזה שלי, מסתובבות סביב הפטמות שלי, הלשון מטיילת על הראש, אל האוזניים, מלקקות מסביב, נוגסת בתחתית האוזן, נושמת בכבדות, נושמת לתוכי דרך האוזניים; ואני מרגיש את האוויר החם הזה מתפשט לי בגוף, מתפשט לי בראש שריק ממחשבות... לא יודע כלום, לא יודע מי אני, איפה אני, למה אני, יודע שהגוף שלי בוער, בוער אליך, נותן לך עצמי, נותן לך את הגוף הזה; חתיכת בשר, עצמות... סתם בשר... תעשי בו כרצונך, במצבי אני לא יכול להתנגד... (נראה אותך עכשיו...)
יושב על הכסא, את מורחת את הראש שלי בקצף, קצת רועדת, מפחדת... אל תדאגי, אני מנסה להרגיע, כבר התרגלתי להיחתך, לא כואב, באמת... עוצם את העיניים,מזמזם לעצמי, נותן לגוף שלי להתרגל למגע שלך, לליטוף הזה מבעד לקצף... הסכין עוברת על הראש מגלחת את הזיפים שצמחו... תוך דקות הראש שלי כבר מגולח, חלק כמו תחת של תינוק, חלק ומגורה מפצעי גילוח עדינים, את שוטפת את הראש שלי, מנקה, מלטפת ואני כבר במקום אחר, רחוק מכאן, מהכסא באמצע החדר שלי, רחוק מהעיר הזאת, מהמדינה הזאת, מהעולם הזה, מהעולם הבא... את מורחת קרם קריר על הראש הבוער שלי ולא מתארת שלא עוד כלום לעומת הבערה שבין הרגליים שלי; ככה אני זוכר את עצמי- לא שיער ארוך, תלתלים, לא ראסטות, לא קוצים, רק קרחת.... והזקן הזה שמלווה אותי כבר עשור... המראה הזה, שלי, אני, ככה אני, ואותך זה מגרה, מפעיל את מערכת החרמנות.... הידיים שלך לא מפסיקות ללטף ולהטריף לי את החושים... יורדות מהראש, אל הצואר, הכתפיים, מעסה, משחררת את הגוף התפוס שלי, את הנשמה התפוסה והמעיקה שלי; את מורידה את הראש, נותנת לשיער שלך לגלוש לי את הראש, לעטוץ אותי במצע של משי, מגע שמעלה את רף התשוקה שלי... הידיים עוברות על החזה שלי, מסתובבות סביב הפטמות שלי, הלשון מטיילת על הראש, אל האוזניים, מלקקות מסביב, נוגסת בתחתית האוזן, נושמת בכבדות, נושמת לתוכי דרך האוזניים; ואני מרגיש את האוויר החם הזה מתפשט לי בגוף, מתפשט לי בראש שריק ממחשבות... לא יודע כלום, לא יודע מי אני, איפה אני, למה אני, יודע שהגוף שלי בוער, בוער אליך, נותן לך עצמי, נותן לך את הגוף הזה; חתיכת בשר, עצמות... סתם בשר... תעשי בו כרצונך, במצבי אני לא יכול להתנגד... (נראה אותך עכשיו...)