זה מזכיר לי את החידה שלא נפתרה
על הגוף עם ה- 1000000 פאות. פתרון החידה אינו בא מעולם המתמטיקה אלא דווקא מעולם הפיסיקה- תרמודינמיקה. אם נשים חומר כלשהו בתוך כלי סגור, המולקולות של החומר ינועו באופן אקראי בכל הכיוונים ויתנגשו בפאות הכלי. לכן, הלחץ שיפעל על כל פאה, פרופורציוני לשטחה, כככל שהיא גדולה יותר יפדעו בה יותר מולקולות. ולכן, ניתר לתאר את הכוח הפועל עליה בצורת ווקטור היוצא ממרכז הכובד שלה ופרופורציוני לשטחה. כידוע, כשאנו שמים כלי כלשהו מלא בחומר הוא לא יתחיל לזוז מהמקום. כלומר, סכום כל הכוחות הפועלים הוא אפס. מכאן, שהסכום הווקטורי של כל הווקטורים בחידה הוא גם אפס. ועכשיו לקשר של זה למאמר. גם במאמר הכותבים משתמשים בשיקולים פיסיקליים כדי להוכיח את טענתם. הבעיה היא בדיוק בהבדל בין פיסיקה למתמטיקה, בעוד שפיסיקה הוא מדע אמיפירי, מתמטיקה היא לא. כלומר, אין לנו שום וודאות לגבי נכונותה של הפיסיקה, כל פיסיקאי יוכל לומר לכם שבהחלט יכול להיות שבפעם הבאה שתזרקו משקולת למטה היא דווקא תתרומם למעלה, משום, שפיסיקה בנויה על תצפיות ואינדוקציה (לא מתמטית). מצד שני, כל מתמטיקאי בהכרח יבטיח לכם שלא ניתן למצוא שני מספרים שלמים שאם נחלקם זה בזה נקבל את הערך המדויק של שורש 2. כלומר, התקיפות של הפיסיקה חלשה מהתקיפות של המתמטיקה. לכן, הוכחות במתמטיקה שמתבססות על חוקים פיסיקליים הן אולי טובות לאולימפיאדות מתמטיקה, פתרון חידות וכמובן שגם לקבלת אינטואיציה, אך לא לשווא ישנם אנשים שמקצועם היחיד הוא לתת הוכחות מתמטיות לנוסחות שהתקבלו מתוך שיקולים פיסיקליים. ולהלן הפסקה שאליה התייחסתי:
Our argument shows that if P6=NP, digital physics is incorrect. Since it must be true that all physical phenomena can in principle be modeled in information-processing terms of some kind, P6=NP thus immediately implies, courtesy of our arguments, that hypercomputational processes exist in the physical universe.10 If you believe, as many do, that hypercomputational processes are always merely mathematical, and never physically real, you can’t be rational and at the same time refuse to accept our case for P=NP.
לכן, תמיד זכרו שמשהו שהוא "הגיוני" שונה לחלוטין ממשהו שהוא "מוכח". עוד כמה הערות על המאמר. המאמר כתוב בצורה מזוויעה. הוא אינו עונה לקריטריונים של מאמר מדעי: יש בו שימוש בקיצורים דוגמת Let's במקום Let us. קיצורים אסורים לשימוש במאמר מדעי. יש בו שפה מליצית, שאמנם מתאימה לספר או להרצאה, אך בפירוש לא למאמר. הוא לא משתמש בשפה צנועה כלל, למעשה המאמר מתחיל בדיבור על כסף. כלל לא מקצועי. יש שימוש רב מדי בסוגריים. לבסוף, הוא מתחיל א המאמר מסקירה ביזארית למדיי של מהי לוגיקה ובאיזה בעיות היא עוסקת. מאמר מדעי אמור להיות קצר ככל הניתן ולא לגלוש מעבר למה שהוא רוצה להעביר. והמאמר מסתיים באמירה מהסוג של "אל תאמרו כי זה לא נכון כי אז תהיו סתם טיפשים". כלל לא מדעי ולא מקצועי. לתשומת לבכם.