p a p e r t i g e r
New member
Outkast-Idlewild
אחרי המון זמן שלא היה לי זמן לכתוב ביקורות, כתבתי ביקורת חדשה על אלבום של הצמד שאני הכי אוהב, ועל אלבום השנה שלי. כידוע, האלבום הוא בעצם גם פס קול לסרט של הצמד, וגם אלבום בפני עצמו. החלק הראשון של האלבום הוא שירים חדשים של ההרכב (מבחינת המלל קשורים לאאוטקאסט) והחלק השני הוא של שירים מהסרט. מבחינה מוזיקלית/סאונד, האלבום ממשיך את הקו של The love below מהאלבום הקודם, רק שהפעם הדגש הוא על הבלוז. באלבום הזה גם ביג בוי יותר דומיננטי, וכל השירים של אנדרה הם קצרים (פחות מ-3 דקות) אבל זה לא בהכרח חסרון, כי עדיף שיר קצר טוב, מאשר שיר שיכל להיות טוב אבל מתמשך יותר מדיי זמן ובגלל זה הוא מאבד מהקסם שלו. לכן אנדרה שומר על קסם השירים בזכות כך שהם קצרים. גם מבחינת המארז האלבום ממשיך את הרעיון של The love below :
שניהם לא מופיעים על העטיפה באופן שווה בצד אחד של החוברת אנדרה בולט ובצד השני ביג בוי. (וכמובן שיש את ההולגרמה שמראה את אותן 2 תמונות).
הרשימת שירים לא מודפסת על האלבום, היא על מדבקה. INTRO האלבום נפתח באינטרו שבו אאוטקאסט צוחקים על כל הפלצנים שאומרים שראפרים לא יכולים לשחק. Mighty “o” הסינגל הראשון, שכמובן מסמפל את Minnie the Moocher של Cab Calloway. ביג בוי ודרה בשיר משותף מלא ראשון בפעם ראשונה אחרי 5 שנים . השיר בנוי מבית ארוך ומצויין של דרה, ומבית ארוך של ביג בוי, הביט מצויין, ממכר עם הצליל האהוב של אאוטקאסט. PEACHES שיר סולו של ביג בוי, עם סליפי בראון וסקאר (תגלית חדשה של ביג בוי), השיר מדבר על גירושין, שיר מאוד מרגש בעיקר כי הוא מבוסס על נסיונו של ביג בוי (שנולדה לו בערך ב-1995 בת, וכמובן שהוא לא התחתן עם אם הבת) Idlewild Blue (Don'chu Worry 'Bout Me)," שיר סולו של אנדרה, אנדרה על הגיטרה, עם שיר בלוז, שמורכב מריף די פשוט ומילים עוד יותר פשוטות, למרות זאת הוא מצליח להגניב(כרגיל) ומוכיח שלא צריך להתחכם מדיי בשביל ליצור להיט איכותי, אהבתי את הצלילים האלקטרוניים בסוף השיר(שאין לי מושג אם זה כינור חשמלי או סינטיסיזר). בולט לעין שניסו ליצור כאן hey ya part 2 (כל השיר אנדרה חוזר על אותו פזמון פשוט) אבל עדיין מדובר במשהו שונה ממה שיש בתעשיה ובכיוון אחר... Infatuation (Interlude)" +N2U ביג בוי עם קוג'ו גודי (מהגודי מוב) בשיר גאנגסטה סאוט קלאסי. N2U בתרוגם חופשי זה "להכנס לתוכך", אז תבינו לבד על מה הם מדברים כל השיר
ההפקה סטאנדרטית של האורגניזד נויז, כמובן שהשיר לא מחדש כלום, אבל אני מאוד נהנה ממנו ואין לי בעיה איתו (יכול להיות בגלל שאני משוחד כשמדובר באאוטקאסט) Morris Brown עוד שיר סולו של ביג בוי, שגם הפעם הוא מארח את סקאר ואת סליפי בראון, על ההפקה נמצא אנדרה, הביט מורכב בכולו מהתזמורת של הקולג' של מוריס בראון (שלמיטב הבנתי הביט הזה הופק כבר לאלבום STANKONIA שבאותו אלבום מקהלת הגוספל של מוריס בראון השתתפה ב- BOB) הביט הוא בעיני ביט השנה, חדשני ומתוחכם, ומאוד גאוני לקחת תזמורת שלמה וליצור מכל הכלים ביט אחד... השיר יצא כסינגל שני מהאלבום (אבל זה הקליפ הראשון מהאלבום) וחבל שהשיר לא הצליח, כי הוא בעיני הוא ישר נכנס לרשימת הקלאסיקות של אאוטקסט.ללא ספק האנדר-רייטד של השנה. Chronomentrophobia קטע סולו נוסף של אנדרה, הבן אדם פשוט גאון, כל פעם מפתיע מחדש. מדובר בקטע קצר שמורכב מקטע שירה+פזמון+קטע ראפ. הכל על ביט שמורכב מפסנתר וסינטיסיזר. זה כבר לא היפ הופ זה פרוגרסיב היפ הופ/היפ הופ פסיכדלי... The Train קטע סולו שלישי של ביג בוי עם סקאר וסליפי בראון, ביג בוי הפיק גם את הטראק. השיר מדבר על ה"מסע" שעבר בחייו. מכל השירים באלבום זה השיר שאני הכי פחות אהבתי. השיר היה אמור להיות הסינגל הראשון, והוא יצא רק לדי ג'יים בארה"ב ,לפני קצת יותר מחודש, מיותר לציין שגם השיר הזה לא הכי הצליח. Life Is Like a Musical שיר סולו של אנדרה. כרגיל אנדרה עם הפקה מגניבה ועם הצליל המיוחד שלו. השיר מדבר עליו ועל ביג בוי ובפזמון (שחוזר הרבה בשיר) אנדרה פונה לביג בוי שלא ייתן לאף אחד לשנות אותם ואת החברות שלהם. Hollywood Divorce אחד השירים שאני הכי אוהב באלבום. שיר שני של אנדרה וביג בוי , והפעם הם מארחים את ליל ויין ואת סנופ. בהתחלה ששמעתי שליל ויין מתארח בשיר הרמתי גבה, כי חוץ מזה שהוא מהדרום, אין לו ממש קשר לאאוטקאסט (והוא גם לא ממש ברמה שלהם) אבל הוא מפתיע בבית מצויין. הבתים של ארבעתם מעולים, אנדרה גם בפזמון. נראה לי ששם השיר מסביר מספיק טוב על מה מדובר בשיר :- ). למרות שהביט לא מיוחד, ואפילו נשמע כמו גירסא רכה לביט של ליל ג'ון, המילים והפלואו מתעלים על הכל, וגם הפזמון המצויין של אנדרה. השיר יצא כסינגל לרדיו כסינגל רביעי מהאלבום, ונכשל.
עכשיו מתחיל החלק של השירים מהסרט, המאפיין של רובם הוא ההפקה שנשמעת כמו שירי בלוז. מכיוון שלא ראיתי את הסרט, אני לא יכול להגיד לכם באיזה סצנה כל שיר. Call the Law שיר של Janelle Monáe עם בית של ביג בוי. כאמור לא ראיתי את הסרט,אבל אני מתאר לעצמי שהשיר הוא בקטע שאשתו/חברה של ביג בוי מגלה שהוא בוגד בה. השיר ממש נשמע כאילו נלקח מאיזה מיוזיקל אמריקאי, רק עם מוטיבים כבדים של היפ-הופ/אר אנד בי.(לקראת סוף השיר יש קטע דיבור-שירה בין ז'נל לביג בוי.) אחד הטראקים הטובים באלבום, ללא ספק טראק שהיית מצפה במיוזיקל היפ הופ (כמו שאאוטקאסט תיארו את הסרט) למי שלא יודע, ז'נל היא זמרת חדשה ומצויינת, תגלית של ביג בוי מהלייבל שלו, אני מקווה שנשמע ממנה עוד הרבה... Buggface שיר סולו של ביג בוי. דווקא השיר הזה קוטע את הרצף של השירים עם המוטיבים של שירי בלוז, מבחינת ההפקה הוא אלקטרוני, אבל השיר קשור לסרט.... Makes No Sense at All שיר סולו של אנדרה, גם במקרה הזה שם השיר מתאר את השיר מבחינת המילים (אנדרה מדבר שטויות לאורך כל השירי) מבחינת ההפקה, כרגיל הפקה מצויינת פסנתר-בלוז עם מוטיבים אלקטרונים. In Your Dreams שיר סולו של ביג בוי עם ז'נל מונה וקילר מייק. שיר מצויין ביג בוי וקילר מייק בבתים מעולים, וז'נל בפזמון. PJ & Rooster השיר האחרון באלבום של אנדרה וביג בוי ביחד. אנדרה לא עושה ראפ, אנדרה שר בשיר הזה, ההפקה בסגנון הרגיל, ויוצא שיר מצויין. Mutron Angel שיר של ויילד פיץ (זמרת שעובדת עם אאוטקאסט מהימים של סאוטרנפליאליסטיק), זה יותר קטע אווירה מאשר שיר. והפעם יש לי חידה בשבילכם, הקטע הזה מזכיר מאוד (או אפילו מסומפל) משיר אחר של אאוטקאסט. נראה מי יידע להגיד מאיזה שיר... Greatest Show on Earth קטע של מייסי גריי (שגם משתתפת בסרט). הפקה נשמעת כאילו נלקחה מההקלטות של The love below .הקטע מצויין, ואנדרה עושה קולות רקע בפזמון. אני בטוח במיליון אחוז שזה שיר שמייסי גריי שרה בסרט תוך כדי הופעה... When I Look in Your Eyes+ Dyin' to Live 2 קטעי בלוז מצויינים של אנדרה, הפעם רק עם פסנתר וכלים חיים ובלי חלקים אלקטרונים. A Bad Note קטע אינסטרומנטלי-פסיכדלי שהופק ע"י אנדרה. הקטע הוא בן 9 דקות. כל הקטע זה פסנתר וגיטרה.... כבר אמרתי שאנדרה גאון?
אחרי המון זמן שלא היה לי זמן לכתוב ביקורות, כתבתי ביקורת חדשה על אלבום של הצמד שאני הכי אוהב, ועל אלבום השנה שלי. כידוע, האלבום הוא בעצם גם פס קול לסרט של הצמד, וגם אלבום בפני עצמו. החלק הראשון של האלבום הוא שירים חדשים של ההרכב (מבחינת המלל קשורים לאאוטקאסט) והחלק השני הוא של שירים מהסרט. מבחינה מוזיקלית/סאונד, האלבום ממשיך את הקו של The love below מהאלבום הקודם, רק שהפעם הדגש הוא על הבלוז. באלבום הזה גם ביג בוי יותר דומיננטי, וכל השירים של אנדרה הם קצרים (פחות מ-3 דקות) אבל זה לא בהכרח חסרון, כי עדיף שיר קצר טוב, מאשר שיר שיכל להיות טוב אבל מתמשך יותר מדיי זמן ובגלל זה הוא מאבד מהקסם שלו. לכן אנדרה שומר על קסם השירים בזכות כך שהם קצרים. גם מבחינת המארז האלבום ממשיך את הרעיון של The love below :