JasperMolden
New member
out of the frying pam and into the
dwarven kitchen ? אחרי שגיליתי שלתפוס גמד לחקירה זה קשה כשהם זזים ברביעיות ואני וחברי החדשים הוקפנו בחדר הסגור קפצתי אל החלון הפתוח ובמזל השתחלתי דרכו.. גם כן מזל.. כשהתנערתי מהנפילה מצאתי את עצמי + 2 חברי מוקפים מכל עבר בגמדים.. והפעם לא היה לאן לברוח.. הם ניגשו אלינו ולקחו את רנבור (הגמד.. החבר האמיתי היחיד שלי בחבורה הזאת) איתם.. כמו תמיד לאחר מעשה אני רואה את הטימטום שלי.. מיד קפצתי עם השאלה הברורה "לאן אתם לוקחים אותו?" וכמו שקפצתי קיבלתי אלה בראש והתעלפתי.. התעוררתי בחדר חנוק משהו.. לידי שכבו שני חברי שנתפסו איתי וגם חבר נוסף בקבוצתנו המאולתרת שכניראה לא הצליח להשיג תחבורה אל מחוץ לעיר.. שמחתי לראות את כל הציוד שלי לידי..תפסתי אותו והערתי את החברים.. "בואו נסתלק מפה" הייתה המחשבה הראשונה בראשי.. אבל החברים הטובים שלי החליטו לשאול שאלות במקום.. (ההצצה שהצצתי אל תוך החדרים הסמוכים ל"חדר השינה" שלנו סיפקה אותי.. מטבח מלא גמדות.. וחדר אוכל עם דלת בצידו המנוגד אלי..) ניסיתי לשכנע את כולם לבוא איתי אל חדר האוכל ולנסות למצוא את היציאה מהמקום המוזר הזה שנכפה עלינו אבל הם כבר נכנסו למטבח והתחילו לתחקר את הגמדות.. ניצלתי את הזמן להרים את אחד הלפידים שהיו מוצמדים לקיר והקשבתי לי לתיחקור.. מסתבר שזו מערה של גמדים (ממש מפתיע) ושהם חיים פה כל חייהם ולא עוזבים.. לא עניינו אותי יותר התשובות של הגמדה שהיה ברור שלא יודעת שום דבר בעל ערך.. ונכנסתי לחדר האוכל.. הספקתי להציץ מעבר לפתח ולראות מסדרון ארוך עם המון דלתות ואז נכנסו לחדר שאר חברי הקבוצה.. עם מגשי אוכל (!) מצאו להם זמן להתיישב לאכול.. ניסיתי (שוב) לשכנע אותם לבוא איתי למצוא יציאה מהכלא הזה אבל אותם יותר עניין לאכול.. באותו רגע כולנו הרגשנו כח מוזר והועפנו בצורה מסתורית לכיוון היציאה.. ועדייין החברים החכמים שלי העדיפו להמשיך לתחקר את הגמדות במטבח..אוף קודם חופש אחר כך אוכל.. במחשבה זו נשבר לי מהם ויצאתי אל המסדרון הארוך.. כל הדלתות נראו בצורה משונה מאד דומות אז המשכתי אל סוף המסדרון.. הוא התפצל לשני כיוונים.. ושניהם הסתיימו במעיין פתח חשוך.. ממש שחור.. נכנסתי לבדי לפתח השמאלי וברגע שנכנסתי נדלק האור סביבי ומולי ראיתי קבוצת גמדים יושבים סביב שולחן עגול.. הם הסתובבו אליי המראה של החרבות שלהם הבהיל אותי.. הנחתי את היד שלי על הפגיון האהוב שלי.. רק למקרה ש.. אבל הם ראו את זה כאיום.. והחליטו לשלוף.. ברחתי משם במהירות של פחדן ממוצע ובעודי שומע את קולות הרדיפה מאחורי רצתי אל הפתח השחור השני.. אבל לא ציפיתי לפגוש שם את חברי.. (כניראה שהם כן שמעו לי אחרי הכל - אולי עוד יש לנו עתיד) לא ציפיתי עד כדי כך שניתקלתי בבדור ונפלתי ישירות על הפתח.. זה היה מפחיד.. חצי מהגוף שלי הפך לשחור חשוך ! קמתי כבר בתוך החדר שמעבר לפתח.. חדר שהתגלה מהר מאד כמכבסה.. אך לרוע המזל לא היה לאן להמשיך מכאן.. חיפשתי מוצא.. (אפילו טבלתי בזרם המים שבו כיבסו הגמדות את הבגדים.. אבל הוא היה רדוד מכדי שאוכל לעקוב אחריו אל יציאה) טוב זהו אני לא יכול יותר.. התיישבתי לי בפינה והתחלתי ליילל.. שיגיעו כבר הגמדים ההם לי נמאס מהבאלאגאן הזה.. רגע ? איפה הם ? למה הם לא מגיעים ? הצצתי חזרה אל תוך המסדרון (שמתוך המכבסה נראה גם כחשוך ושחור) ולא היה שם אפילו גמד אחד.. טוב בעצם היה אחד.. חברי רנבור שבחר סוף סוף לסיים את הארוחה שלו ולטרוח להצטרף.. מה קורה כאן ?!? חשבתי שגמדים וקוסמים לא מסתדרים ממש באיזור הזה אז מאיפה מגיע כל הקסם הזה ? למה אנחנו פה ? מה קורה כאן ?!?!? אני מתחרפן.. חוק החמש חל על דמויות בידיוניות נכון ?
dwarven kitchen ? אחרי שגיליתי שלתפוס גמד לחקירה זה קשה כשהם זזים ברביעיות ואני וחברי החדשים הוקפנו בחדר הסגור קפצתי אל החלון הפתוח ובמזל השתחלתי דרכו.. גם כן מזל.. כשהתנערתי מהנפילה מצאתי את עצמי + 2 חברי מוקפים מכל עבר בגמדים.. והפעם לא היה לאן לברוח.. הם ניגשו אלינו ולקחו את רנבור (הגמד.. החבר האמיתי היחיד שלי בחבורה הזאת) איתם.. כמו תמיד לאחר מעשה אני רואה את הטימטום שלי.. מיד קפצתי עם השאלה הברורה "לאן אתם לוקחים אותו?" וכמו שקפצתי קיבלתי אלה בראש והתעלפתי.. התעוררתי בחדר חנוק משהו.. לידי שכבו שני חברי שנתפסו איתי וגם חבר נוסף בקבוצתנו המאולתרת שכניראה לא הצליח להשיג תחבורה אל מחוץ לעיר.. שמחתי לראות את כל הציוד שלי לידי..תפסתי אותו והערתי את החברים.. "בואו נסתלק מפה" הייתה המחשבה הראשונה בראשי.. אבל החברים הטובים שלי החליטו לשאול שאלות במקום.. (ההצצה שהצצתי אל תוך החדרים הסמוכים ל"חדר השינה" שלנו סיפקה אותי.. מטבח מלא גמדות.. וחדר אוכל עם דלת בצידו המנוגד אלי..) ניסיתי לשכנע את כולם לבוא איתי אל חדר האוכל ולנסות למצוא את היציאה מהמקום המוזר הזה שנכפה עלינו אבל הם כבר נכנסו למטבח והתחילו לתחקר את הגמדות.. ניצלתי את הזמן להרים את אחד הלפידים שהיו מוצמדים לקיר והקשבתי לי לתיחקור.. מסתבר שזו מערה של גמדים (ממש מפתיע) ושהם חיים פה כל חייהם ולא עוזבים.. לא עניינו אותי יותר התשובות של הגמדה שהיה ברור שלא יודעת שום דבר בעל ערך.. ונכנסתי לחדר האוכל.. הספקתי להציץ מעבר לפתח ולראות מסדרון ארוך עם המון דלתות ואז נכנסו לחדר שאר חברי הקבוצה.. עם מגשי אוכל (!) מצאו להם זמן להתיישב לאכול.. ניסיתי (שוב) לשכנע אותם לבוא איתי למצוא יציאה מהכלא הזה אבל אותם יותר עניין לאכול.. באותו רגע כולנו הרגשנו כח מוזר והועפנו בצורה מסתורית לכיוון היציאה.. ועדייין החברים החכמים שלי העדיפו להמשיך לתחקר את הגמדות במטבח..אוף קודם חופש אחר כך אוכל.. במחשבה זו נשבר לי מהם ויצאתי אל המסדרון הארוך.. כל הדלתות נראו בצורה משונה מאד דומות אז המשכתי אל סוף המסדרון.. הוא התפצל לשני כיוונים.. ושניהם הסתיימו במעיין פתח חשוך.. ממש שחור.. נכנסתי לבדי לפתח השמאלי וברגע שנכנסתי נדלק האור סביבי ומולי ראיתי קבוצת גמדים יושבים סביב שולחן עגול.. הם הסתובבו אליי המראה של החרבות שלהם הבהיל אותי.. הנחתי את היד שלי על הפגיון האהוב שלי.. רק למקרה ש.. אבל הם ראו את זה כאיום.. והחליטו לשלוף.. ברחתי משם במהירות של פחדן ממוצע ובעודי שומע את קולות הרדיפה מאחורי רצתי אל הפתח השחור השני.. אבל לא ציפיתי לפגוש שם את חברי.. (כניראה שהם כן שמעו לי אחרי הכל - אולי עוד יש לנו עתיד) לא ציפיתי עד כדי כך שניתקלתי בבדור ונפלתי ישירות על הפתח.. זה היה מפחיד.. חצי מהגוף שלי הפך לשחור חשוך ! קמתי כבר בתוך החדר שמעבר לפתח.. חדר שהתגלה מהר מאד כמכבסה.. אך לרוע המזל לא היה לאן להמשיך מכאן.. חיפשתי מוצא.. (אפילו טבלתי בזרם המים שבו כיבסו הגמדות את הבגדים.. אבל הוא היה רדוד מכדי שאוכל לעקוב אחריו אל יציאה) טוב זהו אני לא יכול יותר.. התיישבתי לי בפינה והתחלתי ליילל.. שיגיעו כבר הגמדים ההם לי נמאס מהבאלאגאן הזה.. רגע ? איפה הם ? למה הם לא מגיעים ? הצצתי חזרה אל תוך המסדרון (שמתוך המכבסה נראה גם כחשוך ושחור) ולא היה שם אפילו גמד אחד.. טוב בעצם היה אחד.. חברי רנבור שבחר סוף סוף לסיים את הארוחה שלו ולטרוח להצטרף.. מה קורה כאן ?!? חשבתי שגמדים וקוסמים לא מסתדרים ממש באיזור הזה אז מאיפה מגיע כל הקסם הזה ? למה אנחנו פה ? מה קורה כאן ?!?!? אני מתחרפן.. חוק החמש חל על דמויות בידיוניות נכון ?