Superunknown1
New member
Origin Of Symmetry
[או: לשחר משעמם וגם הוא רוצה פינה במאמרים]. טוב, ביקורת ראשונה שאני כותב. מנסה לכתוב, יהיה נכון יותר להגיד. לא לקטול אותי בבקשה.
origin of symmetry, אלבום האולפן השני של Muse [מת´יו בלאמי-גיטרה וקולות; כריס וולסנהום-באס; דומיניק האווארד-תופים], יצא ב-2001- תחת חברת התקליטים mushroom. "the love for what you hide, the bitterness inside, is growing like the new born" השיר הראשון, new born, מדבר כנראה על הרצון בקרבה ואהבה. על תקווה. השיר עצמו, מתחיל עם אותם שלושה קלידים שלאחריהם מצתרפות הגיטרות הרועשות של מת´יו והבאס של כריס בביצוע מדהים. קטע אינסטרומלי מרשים של גיטרות עצבניות בא מיד לאחר הבית הראשון והשיר ממשיך. אחד מהיותר טובים שלהם. "everything about you is how i´d wanna be" "give me- all the peace and joy in your mind" Bliss, מדבר כנראה על הציפיות שלו. על הרצון שלו. על האהבה האולטימטיבית ועל נערת החלומות שלו. שוב, פסנתר בהתחלה. הפעם יש קצת כינור. ושוב- הגיטרות- רועשות ובועטות. אח"כ מנמיכות קצת את הווליום. את הקליפ שעשו לשיר אני לא אוהב. קיצ´י מדיי וחסר תחליט. המבנה באלבום [חוץ משני שירים יוצאי דופן] הוא רנדומלי: סולו של איזה כלי קלאסי כגון פסנתר, כינור או צ´לו. אני חושב שזיהיתי קרן-יער או טובה באחד השירים... או לחילופין, משהו אלקטרוני וממחושב, פחות מלודי אבל עדיין, במובן מסויים, נותן בערך את אותה אווירה. אחריו הגיטרות והתופים ברוב העוצמה. המוזיקה נחלשת והשיר מתחיל. מתחזק שוב בפזמון. למרות המבנה הקבוע- זה אף-פעם לא משעמם.
הלאה. השיר השלישי- space dementia- מתחיל עם קטע אינסרומלי מדהים של פסנתר וכינור ונמשך כ-45 שניות. ההתחלה הכי טובה באלבום לפי דעתי. השיר מדבר, שוב, על אהבה. את זה כבר הבנתי. מה עם האהבה? את זה לא כל-כך. השיר הרביעי, hyper music, מתחיל בחריקת גיטרות מצמררת ועצבנית. גם אותה אני נורא אוהב.
"you that i dont want you, and i never did. i dont want you, and i never will" או שהוא סתן מזיין ת´שכל, או שיש סיפור אמיתי מאחורי האלבום וסדר השירם קצת התבלבל, או ש..? זהו, נגמר? כבר לא אכפת לו יותר. היא מצפה ממנו ליותר ממה שהוא יכול לתת- והיא חותכת את הסיפור. הוא, כאמור, נשאר בשלו. plug in baby, השיר עם הלחן הכי טוב באלבום והמילים הכי דפוקות. בקלות הייתי רואה את המילים משתלבות באיזה קליפ בו חברי להקת ווסטלייף צועדים בערום חלקי על שפת חוף הים. נורא סתמי. גם פה, הקליפ שיצא לשיר, אמנם יותר מושקע- מבחינת תוכן ומחשבה מהקליפ של bliss, אך עדיין מאכזב. Break me in, teach us to cheat" And to lie, cover up What shouldn´t be shared All the truth´s unwinding Scraping away at my mind Please stop asking me to describe For one moment I wish you´d hold your stage With no feelings at all Open minded "I´m sure I used to be so free Citizen Erased, השיר השישי באלבום ואחד מהטובים בו. הוא מצטיין מבחינת הליריקיה ומבחינת הלחן. בכלליות, הוא מדבר על רגשות מעורבים ועל קשרי אהבה חזקים. מי שברשותו האלבום המקורי יכול לדפדף בחוברת המצורפת ולהתבונן בהגדרת "תורת הסימטריה" ע"פ אנשים לא מוכרים. כנראה חברים של הלהקה או אנשים איתם הם עובדים. הציורים, רובם מצולמים או ממוחשבים [טוב נו, כולם] ומוסיפים המון. ואני לא חושב שיש מישהו בעולם שלא חושב שהיצורים הכתומים המעופפים שהוגדרו כ"תורת הסימטריה" ע"פ בוטצ´ גורדון הם לא הדבר כמעט הכי חמוד בעולם.
Micro cuts, שיר מדהים. הקול הגבוהה של מת´יו מחשמל ועוצר נשימה. המילים נכונות וטובות, הלחן מורכב. "Hands are red with your blame Megaphone screaming my name Whimpers someone I should´ve loved Souls weeping above" השיר מדבר על פרידה כואבת. הוא מאשים פה את הצד השני בחוסר אהבה ואכפתיות כלפיו. Screenager- בהחלט השיר הכי גרוע באלבום. הוא משעמם עד כדיי מוות ואני לא אפרט עליו יותר מדיי כי שמעתי אותו אולי שלוש פעמים. הייתי מוותר עליו בקלות. Darkshines, השיר התשיעי באלבום, שקט יחסית לשאר האלבום- אך עדיין מלא בעוצמה. על הפתיחה שלו אני תמיד מדלג, היא בהחלט לא מתאימה לשיר ולנושא עליו הוא מדבר. אליי הוא לא מדבר, גם עליו אני נהנה לפעמים לפסוח. feeling good, שיר טוב. אחד מהאהובים עליי באלבום. למרבה ההפתעה- אופטימיות. מדבר על פתיחת דף חדש, על הרגשה טובה ועל ההתגברות מהפרידה. הלחן שקט יותר, קצבי וקליל יותר. מאלה שמזמזמים במקלחת. הרצועה האחרונה באלבום, megalomania, היא השקטה ביותר. היא מדברת על "המחיר" של האושר, ועד כמה קשה להגיע אליו. שיר מדכא במקצת. מתאים לחורף.
עד כאן, לא חושב שזה יצא גרוע כמו שחשבתי שזה יצא, שחר.
[או: לשחר משעמם וגם הוא רוצה פינה במאמרים]. טוב, ביקורת ראשונה שאני כותב. מנסה לכתוב, יהיה נכון יותר להגיד. לא לקטול אותי בבקשה.
